נוי

החוויה שלי מהסאמר סקול

החוויה בסאמר סקול, זאת הייתה החוויה הכי טובה בעולם, ולא נראה לי שתהיה לי חוויה שתהיה טובה ממנה. הטיסה, הארגונים, ההיכרויות, הביקורים והכל, הובילו לדבר הכי טוב בעולם- סאמר סקול לונדון 2015. אילו היו השבועיים בהם הכי נהניתי,וצברתי שם גם ידע ושימוש בשפה האנגלית, גם פעילויות ספורטיביות וגם פעילויות ערב או יציאות. וברגע שחזרנו לישראל, הייתי מאוד מבואסת והיה לי עצוב להיפרד מכולם.
אז, לפני שאני אחפור לכם על כל מה שעשינו וחווינו (הרבה!), אני אתחיל לספר מאיפה הכל התחיל….

אז הכל התחיל לפני שלוש שנים, תאמינו או לא, כשאני וחברתי נטע רצינו לטוס לסאמר סקול. ההורים שלנו מיד תמכו בהחלטה הזו ומאוד שמחנו על כך. תמיד רצינו ללכת בחופש הגדול ביולי, אבל פעם נטע טסה בתאריכים המיועדים ופעם אני וכן הלאה. אך בחופש הגדול של כיתה ט' החלטנו שהשנה הולכים!
אז אחרי כמה דיבורים וסידורים התחלנו להירשם. בר, מאוד התלהבה מהרעיון שאני ונטע נטוס, ורצתה לבוא איתנו. ברור שענינו בחיוב ומאוד שמחנו שהיא תבוא איתנו לחוויה שכזו. נרשמנו שלושתנו וביקשנו להיות ביחד, שילמנו על הכל ועם הזמן, ההתרגשות גברה. בהתחלה התחלנו לספור שמונה חודשים לפני, אחרי זה 6, ובלי ששמנו לב עברו כבר 4 חודשים, וזה היה חודשיים לפני שאנחנו טסות. התרגשנו מאוד וחיכינו כבר שנטוס. לאחר זמן מה, הודיעו לנו כי יש מפגש היכרות בתאריך 25.6 עם כל חברי הקבוצה. התחלנו להתלהב ולהתרגש מאוד שאנחנו ניפגש עכשיו עם כולם. התחלנו להתארגן ולהתלבש (כמה שיותר יפה חחח- רושם ראשוני) ונסענו לכיוון מקום המפגש.
הייתה לנו הרצאה והסבירו לנו איך מתנהגים, מה להביא לשם, כמות הכסף המומלצת וכו', ואז קראו לקבוצות והציגו לנו את המדריכה שלנו- ליאת :))
נפגשנו עם כל הקבוצה וראינו את כל האנשים שאיתם נעביר שבועיים ביחד. ליאת הביאה לנו לקחת 2 טופים (מאוד שמחתי כי אני חולה על טופים) והעבירה לנו פעילות גיבוש. היה ממש מהנה וכהרגלי עשיתי לעצמי פדיחות וצחקתי, הרבה!
לאחר המפגש התקרב כבר מועד הטיסה, והתחלתי כבר לקנות את כל הציוד ולארגן את המזוודה. לא הלכתי לישון מרוב ההתרגשות, וזה השתלם לי במטוס חח. בשדה התעופה, נפגשנו שוב עם כל הקבוצה ועם ליאת המדריכה, כולם התביישו והיו סגורים עם החברים שלהם, למרות שניסינו יחסית להתחבר. לאחר כל המעברים והתורים, הגענו לדיוטי פרי, וקנינו שוקולדים טעימים. בשעה 8:00 התחלנו לעלות למטוס, וטסנו במשך 5 שעות עד שהגענו לשדה התעופה בלוטון שם פגשנו את ג'וש (מהמרכז בו היינו) ואת נועם המנהלת. משם נסענו במשך שעה לפחות עד שהגענו למרכז Queen Anne's. כשהגענו למרכז קיבלו את פנינו אלכס (אחראית על הפעילויות) וסבסטיאן המנהל שהסביר לנו על המקום, וגם העלה לנו את המזוודות.
הגענו לחדרים, ולהפתעתנו ראינו חדר גדול, מקלחת ושירותים טובים והבעיה היחידה, שבסופו של דבר, הייתה הדבר הכי טוב, היא שלא היה מנעולים בחדר. ערכו לנו סיור במרכז והראו לנו את כל המקומות. יותר מאוחר, הלכנו לארוחת הערב שאני נראה לי היחידה שנהניתי בה- מאוד אהבתי את האוכל ואת המגוון שהיה בו. את היום סיימנו עם שיחת סיכום בו ליאת הסבירה על מה קורה ביום שאחרי, לוחות זמן וכו'. וגם, היה לכל הקמפוס ערב סרט. משם הלכנו גמורים מכל היום הזה ישר למיטה.
קמנו בבוקר לאחר שינה טובה, והלכנו לארוחת הבוקר. אני מאוד אהבתי שיש טוסטים עם ריבות ואתה יכול גם לקחת קוראסון- ארוחת הבוקר הייתה טעימה לי מאוד. משם, הלכנו לכיתות ועשו לנו את המבחן רמה. המבחן התחיל קל אבל עם הזמן, זה נהיה קשה יותר, ופשוט התחלתי לחרטט את כל התשובות. לאחר המבחן המתיש, שלא הלך לי טוב, הלכתי לטניס. היה לי שם מאוד כיף, למרות שהייתי גרועה מאוד. לאחר מכן, הלכתי לפעילות של כדורגל, זאת הייתה הפעילות הכי כיפית שהייתה לי- ממש נהניתי שם, עד שקיבלתי מכה בראש וגם החלקתי, וכולם צחקו :(
חזרנו לבניין שלנו, והלכנו לחדר המפגש-חדר מלא בספות ושולחנות, כמו סלון, שם ליאת עשתה לנו שיחת סיכום, וגם הזמנתי פיצה עם בר שהייתה מאוד טעימה!! עשינו משחק מחבואים עם כל הצוות ועם כל הילדים במרכז, והיה מאוד כיף כי דווקא בגלל שהייתי לבד, הייתה לי הזדמנות להכיר את נטע ותמר, ומאוד התחברנו. הלכנו לישון, בציפייה שמחר נלך למסע שופינג.
התחלנו יום חדש, ואמרו לנו באילו רמות אנחנו נהיה. להפתעתי, הייתי ברמה 4, למרות שהלך לי ממש גרוע, הגעתי לכיתה והבנתי שאני הישראלית היחידה בקבוצה, והתבאסתי מזה. אבל עדיין ניסיתי לתת לזה צ'אנס.
כשהגיע הזמן של הפעילויות אנחנו הלכנו לשופינג
חזרתי עם שקיות, והייתי ממש ממש ממש שמחה. הלכנו לפעילות ערב, ועשינו ספיד דייטינג, בו הכרנו את התלמידים מהמדינות השונות, והתחלתי יותר להתחבר לאנשים.
הגענו ליום הרביעי, אכלתי ארוחת בוקר, למדתי בקבוצה שלי על טירת ווינדזור, וגם התחלנו לעבוד על פרוייקט שאותו נצטרך להציג. לאחר השיעורים, הלכתי לארוחת הצהריים, עם בר ונטע, וישבנו עם כולם. זה היה בהתחלה טיפה מביך אבל היה כיף והאוכל היה מאוד טעים. כולנו סיימנו לאכול, והתחלנו לנסוע לטירה בווינדזור. כשהגענו, הסבירו לנו על המקום וגם קיבלנו הסבר באוזניות. בטירה היה ממש כיף אבל היינו צריכים ללכת. תאמת, הלכנו בסוף לשופינג קטן, יותר כדי לקנות אוכל מאשר בגדים. חזרנו לקמפוס אחרי יום ארוך, ועשינו בפעילות ערב קזינו. מאוד נהניתי ויכול להיות שטיפה הגזמתי ונסחפתי. התחלתי בהתחלה לשחק, אבל אז ראיתי שאני רק מפסידה, אז התחלתי פשוט לחפש כסף ברצפה ולקחת מאנשים כסף חחח
היה לי מיליוני שטרות אבל שחר ועוד ילד התחילו לגנוב לי אותם. בסופו של דבר, לא השתמשתי בכסף הזה בכלל, ולא קניתי בו כלום. משם הלכנו למיטות לישון.
הגיע היום החמישי, והתחלנו אותו בארוחת בוקר טעימה. משם עברנו לשיעורים ואז לאוכל. בימים האלה היה לי מאוד כיף כי כבר כולנו התחלנו להתגבש, נראה לי תאמת בזכות הפורטוגלים (תמיד היינו עם הפורטוגלים ואז ככה אנחנו בעצמינו התגבשנו), ועם זאת הייתי די עצובה, כי הבנתי שהפורטוגלים עוזבים בראשון בבוקר. מהארוחה הלכנו לפעילויות, ועשיתי לעצמי הרבה פדיחות עם ילד פורטוגלי שקוראים לו מרקס: הוא רצה שאני אעזור לו לקום אבל הייתי בטוחה שהוא רוצה כיף, וכאלה דברים).
לאחר הפעילויות צהריים, עשינו שיחת סיכום וקיבלנו כרטיסים למגה דיסקו שייערך בשישי. לאחר מכן, עשינו במסגרת הפעילות ערב, תצוגת אופנה. זה היה ממש קורע מצחוק לראות את התחפושות שכולם עשו, כי כל אחד עשה את זה יותר מצחיק מאשר יפה, ואני גם עזרתי לעצב את התחפושת של אושר. לאחר לילה מצחיק מוות, הלכתי לישון.
יום שישי הגיע, וכמו כל יום התארגנתי, אכלתי ארוחת בוקר, למדתי ועשיתי ביחד עם כולם את הפעילויות צהריים. התארגנתי שוב לקראת יום שישי וגם לכבוד חלוקת התעודות של כל מי שעוזב (הפורטוגלים ועוד כמה קבוצות). משם הלכנו לחדר האוכל ועשינו קידוש. הצוות והתלמידים היו גם שם, והתחלנו לשיר ולקדש. אחרי הארוחה, אני נטע ובר רצנו מהר לחדר על מנת להתארגן לכבוד המגה דיסקו!!! כשהגענו, התחלתי טיפה  לרקוד, אבל לא כל כך נהניתי שם, גם בגלל שאני לא אוהבת לרקוד וגם בגלל שתמיד נטע ובר נעלמו לי. אבל עדיין, הייתי עם תמר וממש נהניתי איתה, והזמן עבר לי ממש מהר. נסענו חזרה לקמפוס, והייתי שפוכה חח וכשהגעתי לחדר ישר נרדמתי.
הגיע יום שבת, וקמנו מוקדם בבוקר, כי היום הולכים לאקספורד :))) לקחנו  איתנו שקיות אוכל והתחלנו לנסוע לכיוון אוקספורד. כשהגענו, המדריך עשה לנו סיור באוקספורד, ראינו את המקום בו צולם הסרט "הארי פוטר" ואפילו ראינו תא טלפון אדום של לונדון. הצטלמתי שם, ואז יצאנו שוב למסע שופינג- הדבר האהוב עליי מכל. הסתובבנו במשך לפחות 3 שעות בחנויות, וחזרתי עם הרבה שקיות של בגדים, אוכל וגם הספקתי לקנות מתנות. לאחר מכן, חזרנו לקמפוס ואכלנו ברביקיו. ההמבורגר הצמחוני היה ממש טעים, וממש אהבתי אותו, ומסתבר שאני הייתי היחידה :(
משם, הלכנו לראות את המשחק כדורגל: הפורטוגלים נגד הצוות. הצוות כמובן הפסיד, אבל עדיין אני התחנפתי אליהם ואמרתי להם שהם היו הרבה יותר טובים מהם. אחרי כן, עשינו את טקס ההבדלה ועוד כמה אנשים הצטרפו. ביום הזה, דווקא יום לפני הלונה פארק, אני ותמר החלטנו שנעשה ביחד לילה לבן. אני לקראת חמש בבוקר הייתי רדומה וכמעט נרדמתי, אבל תמר שהתבררה כילדה שלא ישנה בכלל, השאירה אותי ערה והוציאה אותי להליכה בגשם. היה ממש כיף וזה מאוד העיר אותי. ישנתי בכל הנסיעה ללונה פארק אבל אז שקמתי הייתי ערנית. בלונה פארק, הסתובבנו אני, בר, נטע ואבירן ועשינו ביחד את כל המתקנים הכי מפחידים. היה ממש כיף, אבל היה מתקן אחד ממש הפחיד, ובדיוק בפוזה הכי מביכה לי, המצלמות צילמו אותנו. לצערי, אבירן קנה את התמונה ואיך שלא הראה אותה לכולם…

לאחר שסיימנו עם כל המתקנים, נשארו לנו עוד שעתיים להסתובב אז התחלנו לשחק בדוכנים. תמיד ניסיתי לזכות אבל לא הצליח לי. עם הזמן אני, בר ואבירן בזבזנו בלי ששמנו לב 30 פאונד על הדוכנים :0. ונטע, הייתה שקולה ובזבזה רק 4.
בפארק מצאנו קבוצה של ישראלים, ונטע איכשהו מצאה ילדה שלא רוצה את הבובת כלב הענקית שלה, ולכן, הביאה אותה לנטע. אני ראיתי שישראלי אחד זכה בבובה, לכן שילמתי לו כדי שישחק. לחוסר מזלי הוא הפסיד. יותר מאוחר בר ראתה שלשחר יש בובה ואחרי שכנועים רבים ותשלום של 5 פאונד, הוא הסכים להביא לה את הבובה. זה יצר מצב שרק לי ולאבירן אין בובה. לכן, אני התחלתי לשכנע את הילד ואחרי אלף חפירות והתחננויות וגם תשלום של 5 פאונד, הוא הביא לי את הבובה :)))))))))))))))))))))))
אבירן היה ממש מבואס, וכשהוא עזב אותנו, אני בר ונטע החלטנו להפתיע אותו ולנסות לזכות לו בבובה, והצלחנו! כשפגשנו אותו והראינו לו את הבובה הוא ממש שמח והתרגש מאוד מאוד מאוד.

אחרי שהסברתי לכם מה עשינו בשבוע הראשון, כדי לחסוך מכם את כל החפירות על מה שעשינו בשבוע השני, אני עכשיו יותר יתאר לכם ואגיד לכם מה אני עברתי שם.
אז בקיצור אירוך, השבוע הראשון בסאמר סקול זרם והיה כיף. בהתחלה לא כל כך יצרנו קשר אבל עם הזמן התחברנו עוד יותר. בזמן הזה, אני ונטע ניסינו בעיקר להתחנף לצוות. ומסכן ג'וש, אני חפרתי לו ממש והתחנפתי אליו כמה שיותר. מאז שהפורטוגלים עזבו, לפי דעתי התחברנו הרבה יותר. היינו קבוצה מגובשת ומאוד אהבתי והתחברתי למדריכה שלנו. בשבוע השני, עברתי לקבוצה של סתיו והיו צחוקים. המעבר הזה, גרם לי להתחבר אליה וגם להתחבר עם הספרדים ובשיעורים היה ממש מצחיק. בנוסף לכך, בשבוע השני התחלתי מאוד להתחבר לאושר ואני והיא בילינו את זמנינו עם חואקין- ילד ספרדי חמוד בן 10. חואקין היה מאוד מצחיק ואני ואושר תמיד צחקנו איתו ועליו חחחח

מאז, נוצר ביני לבין חואקין קשר הדוק יותר ותמיד הסתובבתי איתו ועם אושר. לקראת סוף השבוע השני, העצב עלה כי הבנו שלא נהיה עוד ביחד, לכן ניסינו לנצל כל יום ביחד ותמיד הלכנו לחדרים אחד של השני. נוצר לפי דעתי, בין כל חברי הקבוצה קשר מאוד טוב ומאוד נהניתי להיות איתם. כשהגיע יום הטיסה חזרה, הייתי מאוד עצובה והתבאסתי כל היום, והיה שופינג- תבינו עד כמה הייתי מבואסת, סתם סתם. רגע האושר שלי היה כשהייתי עם אושר וקנינו תותים עם שוקולד מגודייבה. כשארגנו בחזרה את המזוודות והורדנו אותם, הבנו שזה כבר נגמר וחלק מאיתנו גם בכו. הגענו לטיסה על הקשקש, ובקושי היינו בדיוטי פרי. כשעלינו למטוס, אני הייתי באמצע ליד שחר ובר. דווקא בטיסה הזאת הייתי ערה. כשנחתנו, כולנו נפרדנו מכולם, ובכינו הרבה. אני גם הזלתי מעט דמעות והייתי מאוד עצבנית כי היה לי חם!!
כשחזרתי הביתה, הכל הרגיש אחרת והיה לי מוזר שאני לא עם בר ונטע בחדר, ושאין לי יותר סדר יום. עם הזמן, המצב שלי השתפר ואנחנו עד היום שומרות על קשר עם כולם!!