בר

שלום קוראים לי בר ואני בת 15 ממודיעין,

הכל התחיל לפני שלוש שנים ששתי חברותיי ואני החלטנו שאנחנו רוצות לנסוע לסאמר סקול וכל קיץ במשך השלוש שנים ניסינו לדאוג לכך שניסע ובסוף לא הסתדר רק בקיץ האחרון הצלחנו להתארגן לכך שניסע שלושתנו לסאמר סקול באנגליה ולדעתי זה היה הגיל הכי נכון לעשות זאת.

במפגש שלפני הטיסה קצת נרתעתי מהילדים פחדתי שלא אסתדר עם כולם תחילה התחברנו לשלושת הבנים שהיו איתנו וזה עוד במפגש. במהלך הטיסה התחברנו אל הבנים אפילו עוד יותר רק יומיים או שלושה לאחר שכבר שהינו בקמפוס התחלנו להתחבר אל שאר הקבוצה בעזרת פעילויות הגיבוש שליאת (המדריכה שלנו)עשתה לנו לאחר שכבר התחברתי עם כל הקבוצה, כמובן שאם חלק יותר וחלק פחות אבל בסך הכל הייתה לנו קבוצה מעולה שעד עכשיו ואני בטוחה שגם בהמשך אני אשמור על קשר ואמשיך להיפגש איתם.

מלבד הילדים שהיו נקשרתי גם אל ילדים שהגיעו מהארצות האחרות ובמיוחד אל הפורטוגלים שהיו אתי בקבוצת הלימוד. מלבד הפורטוגלים התחברתי גם אל חלק מהספרדים והצרפתים.

הסאמר סקול הייתה חוויה בלתי נשכחת ולאו דווקא בגלל היציאות שעשינו אל לונדון ואל הלונה פארק, המחזמר "מאמא מיה" וגם טירת ווינדזר וכמובן להרבה שופינג.

אלא הדבר שאני הכי נהנתי בו היה מהלילות שהיינו יושבים בחדר המשותף ועושים קרב כריות עם הפורטוגלים והספרדים  (כמובן שאחר כך מסדרים) מדברים ,צוחקים עם הקבוצה ובלילה ממש מאוחר היינו בורחים (זה לא היה ממש מותר..)לחדרים אחרים ומשחקים ומדברים וגם מנשנשים כמובן פרינגלס.

הדברים האלו וגם הארוחות המשותפות שבהם כל הקבוצה ישבה ביחד עם עוד ילדים ממדינות אחרות דווקא מהדברים האלו נהנתי יותר ,דווקא ההנאות הקטנות היו מה שעשו את הטיול לטיול הזה לטיול הכי כיף שהיה לי ולטיול שאני לא אשכח לעולם.

אף אחד לא יכול להבין איך מצליחים להתחבר כל כך לילדים במשך שבועיים ההורים שלי שראו שכשהגענו אל השדה בישראל חצי מהקבוצה בכתה כי לא רצתה שייגמר לא הבינו איך הספקנו כל כך להתחבר אבל מרוב שהיינו כל הזמן ביחד ושסיפרנו כל כך הרבה דברים אחד על השני שאפילו חלק מהחברות הקרובות שלי לא יודעות.

אין דרך להסביר את החיבור הזה לאנשים הדבר היחיד שיצליח להסביר את החיבור הוא שתעשו זאת בעצמכם ואולי אחד מכם שקורא את זה עכשיו יפגוש אותי השנה כי חוויה כזאת לא עושים רק פעם אחת .לפחות אני לא מסוגלת לעשות פעם אחת כי כל כך נהניתי ואני רוצה לחזור לשם בכל זמן אפשרי. 

אז באמת בהתחלה לא ידעתי מה לכתוב אבל עכשיו אני יודעת שלא משנה מה אני אכתוב כל החוויות תמיד ישארו איתי אז אני מקווה שאם באמת תקראו את זה תבינו שזו חוויה שאי אפשר לפספס ואם יש לכם את האפשרות לעשות זאת אל תוותרו עליה!