קיימברידג′ קלייר קולג' קלייר קולג′ 7.8.2011
יום אחרון
אבל הוא לא עבר בקיימברידג′ אלא בלונדון..מצד שני.. כדי שתבינו את היום - צריך להתחיל מאתמול..
בסבב הלילה טוב שלנו התחלנו לחשוש שכולם אלרגיים למשהו או הריחו בצל - הם ישבו בחדרים (ולא שלהם) ופשוט בכו ובכו, פנים אדומות, עינים בוכיות ומבט שבוהה כאילו גוזרי הגזרה הנוראים הגיעו.
הניסיון לברר מה קרה העלה את הטענות הקשות:
ה ם ל א ר ו צ י ם ל ל כ ת ה ב י י ת ה !!!!!!!!!! ולפרצופים ה"נהדרים" זכינו אנחנו כמי שאשמים בכך שהגיעו שבועיים לקיצם ומחר נפרדים..
ה ם ל א ר ו צ י ם ל ל כ ת ה ב י י ת ה !!!!!!!!!! ולפרצופים ה"נהדרים" זכינו אנחנו כמי שאשמים בכך שהגיעו שבועיים לקיצם ומחר נפרדים..
אז הכרזנו שאין בכי עד מחר כי עוד לא נפרדים! התוצאה הייתה נ ה ד ר ת!!! עוד בכי...
אובדי עצות הפרדנו את הבוכיים לחדריהם (כי היה כבר מאוחר) והזכרנו שמחר עוד מחכה יום ארוך בלונדון. ביקרנו אתמול את משי ובר בן ארבון שהיו עסוקות באריזה, משי מעדה אחר הצהריים לפני פריימארק כשהייתה בטיול לשם עם פז, אז הם חזרו. נעם, יעל, מיקי, חגית, הגר, רוני, בושושה, הילה ועוד ישבו בחדר בוכים, שי, נעה, לוטן, אופיר ומיכל, דנה האתלטית שלנו,
בר ר., רוז, רז וחן י. ישבו גם הם ובכו, ארז האדיש העדיף לישון, כך גם מעיין ורוני ג. וגם את ים כבר הערנו כמעט משינה. נדב וסתיו היו בחדר, כשאנחנו נכנסנו הם היו עסוקים בעולם הקומיקס, סמיח ואליאס ישבו עם ראני ובאסל ועמדו לעלות לחדרים אחרים לפני שעצרנו את החגיגה, יהונתן וגיא שעברו לגור באותו חדר ניסו לצאת ממנו לכיוונים אחרים, אורי ועומר מתכננים כל ערב איך (באיזה שיר/הצגה/תלבושות ועוד) לפתוח את הדלת לבדיקת החדרים, כל פעם הם מוצאים דרך יצירתית אחרת... שני ושיר הצוות השמח שבאמת באמת שלגמרי במקרה יצא שהן חולקות חדר .. אלון ובן - צוות הבידור שלנו ביחד חן א. וירדן היו אנרגטיים והעלו מחזות בשעות הלילה המאוחרות בקיצור - השמחה כאן חגגה... שזה טוב! אבל נאלצנו להרגיע אותה! שגם זה טוב! ואפילו מצויין!
בר ר., רוז, רז וחן י. ישבו גם הם ובכו, ארז האדיש העדיף לישון, כך גם מעיין ורוני ג. וגם את ים כבר הערנו כמעט משינה. נדב וסתיו היו בחדר, כשאנחנו נכנסנו הם היו עסוקים בעולם הקומיקס, סמיח ואליאס ישבו עם ראני ובאסל ועמדו לעלות לחדרים אחרים לפני שעצרנו את החגיגה, יהונתן וגיא שעברו לגור באותו חדר ניסו לצאת ממנו לכיוונים אחרים, אורי ועומר מתכננים כל ערב איך (באיזה שיר/הצגה/תלבושות ועוד) לפתוח את הדלת לבדיקת החדרים, כל פעם הם מוצאים דרך יצירתית אחרת... שני ושיר הצוות השמח שבאמת באמת שלגמרי במקרה יצא שהן חולקות חדר .. אלון ובן - צוות הבידור שלנו ביחד חן א. וירדן היו אנרגטיים והעלו מחזות בשעות הלילה המאוחרות בקיצור - השמחה כאן חגגה... שזה טוב! אבל נאלצנו להרגיע אותה! שגם זה טוב! ואפילו מצויין!
והיום... קמנו מוקדם, יצאנו ללונדון ובדרך - שוב בכי!!!!!
נכנסנו מיד למאדאם טוסו, ראינו והצטלמנו בתמונות מיוחדות, ראינו אפילו בובות של היטלר וסדאם חוסיין והכי מרגיז זה שאנשים מתסכלים עליו ומצטלמים איתו ואז המשכנו לחדר האימה: שני ונען כלל לא הסכימו להיכנס זה היה בשבילם מפחיד ממש (למרות שלא ניסו זאת) הם נעו ממש קשה, הכל בלחץ חברתי וזה לא עבד!
משם המשכנו את הסיור שלנו מהלונדון איי, לתמונות בביג בן מרחוק וגם מקרוב אבל אז גשם התחיל לרדת ובדיוק חצינו את הפארק להגיע לשרותים, עד שכולם יצאו ממנו כבר היה גשם זלעפות. כבר הגענו לארמון בקינגהאם אבל אף אחד לא רצה להתקרב כדי לא לצאת ממחסה... אז התקשרנו לאוטובוס וביקשנו שיאסוף אותנו מוקדם יותר, היינו צריכים לצעוד קצת עד נקודIת המפגש, כבר היינו רטובים וסחוטים והעיקר הוא שאנחנו מזרזים אותם, חוששים שיהיו חולים והם הולכים להם בגשם לאט לאט ושרים (!!!) 
ו כבר נסענו לקובנט גרדן...
ו כבר נסענו לקובנט גרדן... שם הסתובבנו בכל חנות אפשרית בערך שעה ושלושת רבעי ויצאנו חזרה לכאן לארוחת ערב (שרובם כמובן לא רצו לאכול ודווקא היה טעים!!!! (טעים בסטנדרטים של אנגליה 
...) ) הגענו לכאן והעברנו פעילות לעצמנו, רק הקבוצה הישראלית! אחרים התאספו מחוץ לדלת בוהים בנוף מנסים לראות ולהבין מה קורה. עשינו תחרות פאדיחות והיה מצחיק! אבל הילדים הסבירו לנו שיש דברים שלא חולקים עם ההורים... אז עימכם הסליחה...
...) ) הגענו לכאן והעברנו פעילות לעצמנו, רק הקבוצה הישראלית! אחרים התאספו מחוץ לדלת בוהים בנוף מנסים לראות ולהבין מה קורה. עשינו תחרות פאדיחות והיה מצחיק! אבל הילדים הסבירו לנו שיש דברים שלא חולקים עם ההורים... אז עימכם הסליחה... ומאז ששחררנו אותם לסיים לארוז ולבדוק חדרים, הם בעיקר חוגגים ובוכים, נפרדים ונפרדים כאילו זהו - אחרי הסאמר סקול אין יותר חיים (בכל זאת.. עוד שבוע וקצת - לימודים ...) .
...) . נועה עזבה בשתיים עם שיירה ארוכה של אנשים שירדן אחריה במדרגות, בכי, יבבות "אל תלכי", ממש היה צריך לעצור אותם שלא ייצאו החוצה בקור כי הם גם ככה הלכו בגשם היום, אבל להם זה לא הפריע... מחר דיוטי פרי (לא זול כאן) עדיף לקנות בשוק אפילו...
אנחנו יוצאים לשדה השכם בבוקר בטיסת אל על LY214 וצפויים נחות בשעה 19:15 בערב.
הילדים מתבקשים לחכות לכולם ושנצא ביחד כקבוצה - אנא מכם, אנחנו מבינים שלא ראיתם אותם כבר שבועיים תנו להם רגעי סיום של יחד בכיף ומבלי להלחיץ. רק עוד כמה דקות... 
אז שתהיה טיסה נעימה ונתראה בשדה (ממש בקרוב..
)
) אסף ואדוה
