קיימברידג′ קלייר קולג' קלייר קולג′ 7.8.2011
שבוע טוב
מה נגיד ומה נאמר – ימים ארוכים אך מעניינים ומצחיקים עוברים על כוחותינו..היום ניתן לומר שחזרנו לשגרה אבל... אנחנו באנגליה, בסאמר סקול בקיימברידג′ עם המון אנשים מהמון מדינות שונות ומשונות, השגרה – היא ממש ממש לא שגרה! כל יום טומן בחובו משהו חדש, עוד גילוי, עוד חוויה, עוד אנשים, עוד שיחות, עוד פאדיחות נצברות...
התחלנו בוקר בהשכמה שעשה חן א. בעקבות אי יכולתו לשבת באוטובוס החלטנו לאפשר לו להתרוצץ מוקדם יותר בבוקר ולהוציא את האנרגיה המצטברת, הוא עשה זאת במהרה, העיר את כולם ביעילות אבל.. חזר שוב לישון ולכן נדרשנו להשכים את המשכים...
הם התפצלו שוב לשיעורים ופעילויות, יש ילדים וקבוצות חדשות שהגיעו וילדים שעזבו.
היה בכי בפרידות, נותרו געגועים ועכשיו מהר מאוד עובדים קשה להכיר פנים חדשות ועוד מקומות. והקבוצה הישראלית היא אחת הגדולות והבולטות (גם הסינים הם קבוצה גדולה אבל לא דומיננטית וחברותית כמו הישראלים) ולכן הם מיד מכירים אנשים ומחברים אותם לחברים ישראלים אחרים. הם גם מלמדים את המדריכים לדבר עברית וזה בכלל לא משנה שאנחנו מזכירים להם ש(בין השאר) הם באו לכאן ללמוד אנגלית (!!) לא ללמד אחרים עברית... זה פשוט ממש מצחיק לשמוע זרים מנסים לדבר עברית. ייאמר לזכותם שהם גם מנסים ללמוד מילים בשפות הזרות השונות: מיכל התחברה לבחורה סינית שאין לה לב לעזוב, הן נעשו חברות ממש טובות, רז נקשרה והתחברה מאוד גם היא וכל דבר מזכיר לה את אלה שעזבו וגורם לה להזיל דמעה של געגוע...
אופיר מקפידה שמיכל תשתה ותאכל אבל שוכחת לעשות זאת בעצמה . באופן כללי אנחנו במרדף אחריהם בענייני אוכל ושתייה. לא חם פה ולעיתים יש אפילו גשם אבל האוויר ממש יבש והם לא שותים ולא מבינים שהם מתייבשים. אנחנו רודפים אחריהם חצי יום בהצקות ל"משמעת שתייה" מעניין איך זה לכם בבית...
אחרי פעילויות הבוקר או השיעורים השונים, נפגשנו בארוחת הצהריים. הייתה היום משיכה לפני אחרונה מהכספת – אל תדאגו ביקשנו שיישמרו קצת ליומיים האחרונים וליום שבת בלונדון (אם נספיק לקניות – זה תלוי בקצב ההליכה ה מ – מ – ש איטי שלהם) .
אחה"צ כרגיל הם ייצאו לזמן החופשי שלהם, זה הזמן בו הם נעלמים בפתאומיות ובמהירות רבה. עומר בושושה ושני רצו ללכת לחנות שוקולדים, אבל העדיפו שנבוא איתן. בדרך עצרנו בחנות למתיחות, ועסקנו בלשחק עם המון המון שטויות... נדב , סתיו וים הסתובבו ביחד, את ארז פגשנו בדרך אחרי שנפרד מהחבר′ה כדי להניח את השקיות בקולג′. בר ר., עומר ל., פז, הגר, אופיר, מיכל ועוד הופיעו אחרי שביקרו בפאונדלנד, מיקי, חגית , נעם, יעל, הילה וחבריהם שכחו עצמם בפיצרייה ואחרו לארוחת ערב בלי להודיע. חן יצאה עם דנה לקניות ורז המשיכה עם משי.
אחרי ארוחת ערב צעדנו חזרה לקולג′ זה הזמן בו הצלחנו לשמוע עוד קצת סיפורים (וקצת רכילויות), החבורה התוססת שאיחרה ביותר מ 10 דקות ללא הודעה התנדבה לעשות השכמה מחר (לחלק היינו מוכנים לתת פטור אבל הם בחרו שלא). סיפורי האהבה מתחזקים חלקם וחלקם מוחלפים (כשמושא האהבה חוזר לארצו) ויש גם ניצנים חדשים ומחודשים אבל הילדים שלכם התעקשו והתריעו שאם נספר הם יפסיקו לדבר... אז נשבענו לסודיות עד לשינוי הסטאטוסים והגדרת הדברים באופן רשמי, מצטערים...
הם התחילו אתמול והיום לעשות כביסה, לירדן המקסים התכווצו 2 סריגים, רוני ונעם (שחוגגת מחר יום הולדת) עשו כביסה מאוחר בלילה אתמול עם ים והבגדים לא הספיקו להתייבש אבל לא היה להן כוח לתלות או להוסיף זמן מייבש אז הן פינו מיטה בחדר לצרכי ייבוש הבגדים, כשהמיטה לא הספיקה הן עברו לשולחן, להסקה ואפילו לדלתות הארון –כמו להיכנס לחדר עם שטיח בגדים מסמיח, אליאס, ראני ובאסל לא נשמעו תלונות...
הלילה הייתה שוב מסיבת קבלת פנים לאורחים החדשים וההם מיהרו להגיע, אליאס התעקש שראני ובאסל, ארז, נעה, לוטן משי ובר יגיעו כמה שיותר מוקדם, הוא ממש סחב את בר למסיבה (לא הספקנו להוציא מצלמה..) . יהונתן וגיא החליטו לאחד כוחות ועברו לחדר ביחד במקום לגור עם זרים – עושה רושם שהם מסתדרים... שני באנרגיות תמידיות קורעת אותנו מצחוק ושיר ממשיכה להפליא בנגינה על הדשא כשחגית שרה. כן כן, אותה חגית שבן דודה (מיקי) שוקל לשנות את שמה לחגית הפאדחנית: היא כמעט נפלה היום, או יותר נכון ממש נפלה היום לפחות 3 פעמים... לפי הסיפורים זה קרה לנעם לא פחות פעמים...
מחר יש לנו השכמה על ידי המאחרים שהתנדבו ומשימה מיוחדת למיכל ואופיר שלא רצו לאכול ולא שתו מספיק... ופתאום השכמה נראית דבר מגניב וכולם רוצים מראש לעשות את זה... הכי הם רוצים להעיר אותנו – לכו תסבירו להם שאנחנו בכל מקרה מתעוררים להשכים את המשכימים??!
מחר אנחנו נוסעים לדקספורד - מוזיאון תעופה לא רחוק מכאן, אנחנו סומכים על רוני (הכינוי הוא רוני הטייס כי הוא היה האדיש היחידי על רכבות ההרים בפארק) בנושא כי לדברי חבריו, הוא כנראה בעל העניין הגדול ביותר בתחום...
עד מחר,
לילה טוב :)