קיימברידג′ קלייר קולג' קלייר קולג′ 7.8.2011
שבת בפארק
שלום לכולםקמנו היום בבוקר מעט מוקדם מהרגיל. לא, לא הלכנו לבית כנסת בשחר יום שבת... הלכנו ל – Thorpe Park – פארק שעשועים במערב לונדון. התארגנו לחלוקת ארוחות ארוזות, ובאופן מפתיע, באופן יחסי לא היו הרבה קיטורים על האוכל. לאחר שעתיים של נסיעה באוטובוס דו-קומתי, הגענו לפארק, כשאפילו מזג האוויר מאיר לנו פנים, כשהגשם בקמפוס התחלף בשמש נעימה. 
עוד באוטובוס קיבלנו את מפת הפארק וכל קבוצת ילדים בנתה לעצמה מסלול. נכנסנו לפארק במהירות האפשרית, כדי שלילדים יהיה כמה שיותר זמן, ואכן לא חיכינו יותר מדי. יונתן, רוני אמזלג ואני (אסף המדריך) התחלנו במתקן שמשך את תשומת ליבנו עוד בדרך לפארק כשראינו אותו ממרחק של 2 קילומטרים בערך.
למתקן קוראים Capital. מה שמפחיד בו הוא שהרכבת נעה במהירות עצומה מהשנייה הראשונה, תוך כדי שהיא עולה על עלייה מאוד תלולה וגבוהה, ומיד לאחר מכן יורדת ב 90 מעלות אל האדמה, וכל זה ב 15 שניות בערך. 
די היה להביט בפניהם של הקודמים שנסעו ברכבת הרים הזו כדי ליהנות. גם לאמיצים שבינינו היה מפחיד! 
ייאמר לזכותם של רוני ויונתן שלא היה בהם פחד והמשכנו לחפש רכבות הרים בשיא המרץ. 
די היה להביט בפניהם של הקודמים שנסעו ברכבת הרים הזו כדי ליהנות. גם לאמיצים שבינינו היה מפחיד! ייאמר לזכותם של רוני ויונתן שלא היה בהם פחד והמשכנו לחפש רכבות הרים בשיא המרץ. לאחר מכן המשכנו אל מתקן שנקרא Nemesis Inferno - רכבת שנעה בסלאלום, והיתרון בה שמשך הנסיעה בה היה ארוך יותר. לאחר מכן המשכנו אל ה – Colossus, רכבת הרים אדירה בעלת 5 לופים רצופים. 
בכניסה לתור, אחת מעובדות המקום הציעה לנו לקנות כרטיס שמקצר משמעותית את התור, ואז נשברנו, אבל היה שווה במקום לחכות שעה (!). בכל מקרה חיכינו בתור לשורה הראשונה (שנמצא בערך בכל מתקן), ותנחשו מה – גם זה היה שווה!
בכניסה לתור, אחת מעובדות המקום הציעה לנו לקנות כרטיס שמקצר משמעותית את התור, ואז נשברנו, אבל היה שווה במקום לחכות שעה (!). בכל מקרה חיכינו בתור לשורה הראשונה (שנמצא בערך בכל מתקן), ותנחשו מה – גם זה היה שווה! כחלק מרשימת המטלות עברנו ברכבת שנקראת The Saw "המסור". לרכבת המגניבה הזו נוספים גם שחקנים, שבעזרת איפור שמדמה דם על הפנים, לבוש מתאים, והמתנה מעבר לפינה מבהילים אנשים שנכנסים למנהרה שמובילה לרכבת. אין ספק שהבחורות האלה היו ממש מרוצות מעצמן אחרי שהבהילו כהוגן את שני נחמן, שלא הסתפקה בקפיצה וצעקה אלא גם התחילה לרוץ. העיקר שהכל נלקח ברוח טובה.
משם המשכנו למתקן שהשם שלו בפארק לא יגיד לכם כלום, אז פשוט נגיד שהוא ממש מזכיר את התמנון בלונה פארק, רק שבתמנון המקורי הייתה מוזיקה ממש מקפיצה וממריצה ובמתקן שעשינו כאן הייתה מוזיקת לילה טוב, אבל בכל זאת נהנינו.
במהלך היום, הילה, נועם וחגית בחרו לעלות על מתקנים עם מים. ובאופן ממש לא מפתיע, הן היו ספוגות מים, אבל עם חיוך מאוזן לאוזן. מסתבר שהן עלו על מתקן שבו יש סירה שנעה במהירות בירידה אל תוך בריכה ויוצרת נחשול מ-ט-ו-ר-ף שנראה למרחוק שלא פסח גם עליהן. היו גם חבר′ה שבחרו לעלות על מתקני מים אחרים כמו האבובים, ונרטבו מפני שלצד המסלול היו אנשים כמו בן ואלון שלא הייתה להם בעיה לשים כמה מטבעות בשביל לירות עליהם עם אקדחי מים אל תוך האבוב. 
לבסוף נותרנו עם דילמה: איזה מתקן לעשות לסיום? בסופו של דבר הוחלט על הרכבת הראשונה והיא בהחלט משהו מיוחד. נעמדנו בתור לשורה הראשונה, והצטרפו: רז, חן יזדי, שי, עומר לאור, פז, הילה, חגית, רוני גולצמן ועוד. האמיצים שבחרו להיות בשורה הראשונה: הגר, עומר בושושה, מעיין, ואפילו שני שלאחר מאמצים שוכנעה. מיותר לציין שכולם נהנו. חלק מהם אף רכש את התמונה שצולמה במהלך נסיעת הרכבת, והתמונות – קורעות מצחוק!
רגע לפני שהגענו ליציאה, נתקלנו בשי, דנה ושיר ששיחקו במין משחק מירוץ בין עגלות איכרים כשמה שממריץ את העגלות זה כמות הפעמים שהצלחת להכניס את הכדור לחור. במשחק הראשון שי ניצחה וזכתה בבובה של זיקית, ואז המוכר איתגר אותה במשחק נוסף, שאם תנצח גם בו תזכה בבובה יותר יפה. מי שניצח היה המדריך המקומי שלנו, שבנחמדותו העניק לשי את הפרס שלו ציפתה. (וכן, ההורים של שי מתבקשים לפנות מקום באוטו בדרך חזרה. בובה של חזיר ורוד מ"אנגרי בירדס" בדרך אליכם).
וכך נגמר לו יום ממש מהנה ב – Thorpe Park. ומחר - הטיול שיתרחש מחר לטירת וורוויק ולבית של שייקספיר בסטראטפורד.
