מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

עוד שלושה ימים זה קורה!! - 07/12/2023

חניכים יקריםהספירה לאחור החלה!!!!!!!עוד שלושה ימים אנחנו נפגשים בנתבג ויוצאים למסע שלנו!!!אז קודם כל ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

קיימברידג′ קלייר קולג' 8.8.2010 קלייר קולג′

הגענו לאנגליה !!!

 שלום שלום שלום

ראשית הרשו לי להתנצל על האיחור בעדכון,
לא שכחתי אתכם, אני יודעת שאתם רוצים לדעת מה שלום הילדים. פשוט הייתה כאן תקלה באינטרנט ורק עכשיו היא מטופלת, עוד לא כל המחשבים עובדים אבל תפסתי את הראשון שכן !  ובקרוב אעלה גם תמונות..


אז אחרי לילה ארוך בשדה, תורים עוד יותר ארוכים, איבודי דרכון בנתב"ג (שנמצאו במודיעין שדה התעופה בארץ) ושעה של קניות דיוטי פרי – עלינו למטוס.
כמעט 5 שעות טיסה עברו עליינו די בנעימים.
הילדים ישנו קצת, התרוצצו קצת ודיברו הרבה וכך כבר התחילו לתכנן תוכניות.
 
הנחיתה באנגליה הביאה להמון תגובות בעיקר הם כל הזמן בחנו: את מכונות השתייה, את המשקאות בתוכן (עמית התלהבה מאואזיס), את האנשים, את השירותים, מהירות העבודה, ואפילו מספר הכיסאות והפחים בסביבה נתונה - כל דבר בר השוואה לארץ היווה נושא לבחינה והיה לנו הרבה זמן לבחון ה – כ – ל   כי התורים בביקורות דרכונים היו ממש ארוכים !  
 
אספנו את המזוודות ויצאנו מהשדה לפגוש את שונית ונציג מ EF שלקחו אותנו לאוטובוס שהמתין בחוץ, נפרדנו משונית מנהלת ה- סאמר סקול של קמפוס באנגליה ונסענו לקיימברידג′.
 
הנהג ונציג EF היו ממש נחמדים והתבדחו הרבה עם הילדים, הם גם רצו לעשות קצת חידונים בדרך ולהראות להם דברים אבל אחרי לילה ללא שינה ובוקר ארוך - רובם כבר רצו רק לישון...  
 
הגענו לקלייר קולג′, קיבלנו את ארוחות הצהריים ואחרי קבלת פנים חמימה ושיחת נהלים קיבלנו את מפתחות החדרים.
 
לא היו תלונות אלא בעיקר שאלות כמו: "איך אסתדר שבועיים בלי טלויזיה ?!" (תבלה עם חברים, תכיר אנשים חדשים ותלמד אנגלית, מי צריך TV) "למה אין מזגן ?" (באנגליה קריר גם בלי..) ועוד.. .
 
במקום לישון עד ארוחת הערב הם העדיפו לשבת עם הגיטרות בחוץ ולנגן קצת ולשיר וכך הם כבר הכירו עוד אנשים, שיחקו איתם טניס שולחן וכדורגל, דיברו והחליפו חוויות וכינויי פייסבוק  
 
אחרי קצת מנוחה יצאנו לארוחת הערב במסעדה ליד הקולג′ שלנו.
זו הייתה הזדמנות טובה להכיר קצת את הסביבה לראות את הנוף שכולל הרבה מבנים גדולים, עתיקים ומרשימים והמצלמות תקתקו הרבה.
 
התלהבות גדולה נרשמה מתאי הטלפון הציבוריים – "מי כבר זוכר כאלה בכלל ?",
"זה מיתולוגי" .. כמובן שאי אפשר היה ללכת בלי לעצור ולהסתכל בחלונות הראווה ותכניות הקניות כבר נעשו (אל תדאגו, קודם הם הפקידו חלק מהכסף והדרכונים בכספת, אז עם הקניות הגדולות ממש הם יצטרכו להתאפק לפחות עוד יומיים עד שיהיו שקולים יותר...).  
 
חזרנו לקמפוס אחרי ארוחת הערב לשיחה קצרה, המון שאלות שעלו, עברנו על הלו"ז של היום למחרת וטרוטי עיניים הם הלכו לחדרי השינה ורובם נרדמו מוקדם יחסית (זה קורה רק בלילה הראשון אחר כך קופצים על כל הזדמנות להיות ערים בלילה).  
 
ועדיין בכל הלו"ז הצפוף הזה הם הספיקו כבר להכיר כמעט את כל מי שנמצא כאן: מהאיטלקים והספרדים לפולנים והשוויצרים ועד הרוסים ועוד ועוד, כל כמה דקות הם פגשו מישהי/ו חדש,
כבר לא עמדתי בקצב.  
 
אז מה למדנו:
שעמית מתחברת בשניות ואוהבת ליזום שיחות,
סער כבר קבע איתה שתעזור לו להתחיל עם בנות..
הדר ומזור, יעל, לי, שי והאמת היא שמרבית הבנות כבר מתכננות בקפידה את מסעי הקניות, עינב לא יושבת לרגע , במטוס זה הגיע למצב שאפילו ירדן אמר שהיא כמו אנרג′ייזר – לא מפסיקה לזוז, שנייה היא שם, מצמצת והיא כבר לא...
נעם ואסף כבר מפגינים עצמאות והתמצאות, ביקשתי מהם להתקשר הביתה, כבר כשנחתנו באנגליה ושוב בערב בקיימברידג, לחלק היו בעיות עם כרטיסי החיוג או הטלפונים,
הנושא בטיפול, לא לדאוג !  (אני יודעת שתדאגו בכל מקרה אבל דעו שהכל בסדר).      

אכתוב שוב בהקדם על היום שהיה... 
   
התמונות שלי

  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה