היי ,
אני מורן טרשנסקי בת 16 מת''א ואני רוצה לספר לכם על החוויה שלי בסאמר סקול.
אז ככה...
דבר ראשון, הגעתי לסאמר סקול לבד, בלי אף אחד מהחברים שלי ומאוד חששתי ופחדתי להגיע לבד אבל אמא שלי התעקשה שאני אסע ורשמה אותי בכל זאת.
לפני הסאמר סקול היו 2 מפגשים.
במפגש אחד נפגשנו בבאולינג מיוזמתנו (הילדים ,בלי ההורים) והכרתי שם רק מספר קטן של ילדים אבל כבר הספקתי להתחבר אליהם וראיתי שזה לא מפחיד כמו שחשבתי.
בערך שבועיים אחרי זה, היה מפגש שהקמפוס ארגן שבו פוגשים את כל הקבוצה,את המדריכה ואת ההורים של הילדים.
האמת שאחרי שיצאתי מהמפגש השני הייתי לחוצה עוד יותר כי פתאום ראיתי כמות גדולה של ילדים ופחדתי שאני לא אצליח להתחבר לכולם.
אבל, כבר מהיום הראשון שם ראיתי שהפחדים שלי הם סתם פחדים והצלחתי להתחבר כמעט עם כולםםםם.
בגלל זה אני שמחה שאמא שלי דחפה אותי לנסוע, ואני עוד יותר שמחה שנסעתי לבד כי ככה הייתה לי הזדמנות להיפתח לכולם ולא להיות סגורה או מחוייבת לאנשים מסויימים.
עברתי במהלך שבועיים, את החוויה הכי מטורפת, מדהימה, כיפית שעברתי אי פעם.
בשבועיים האלה הכרתי המון אנשים מהארץ ומהעולם שהפכו מזרים – לחברים שלי, למדתי אנגלית ועוד שפות מהאנשים שהיו שם. (היו אנשים מצרפת, ונצאולה, סין, טייוואן, תורכיה, רוסיה, אוקראינה ועוד).
למדתי להיות עצמאית יותר ,אחראית יותר ובעיקר התבגרתי.
היינו בהמון מקומות כמו:העיר אוקספורד, לונדון ,היינו במחזמר מאמא מיה,עשינו הרבה שופינג,שטנו בנהר cam, עשינו טיול אופניים בקיימברידג' ועוד מלאא דברים. פשוט נהנתי מכל רגע!
אז לסיכום ..
אין לי איך לתאר את החוויה שעברתי במילים! אני ממליצה לכל אחד ואחד לעבור את החוויה הזאת ואם מה שמונע ממכם לנסוע זה הפחד שלא תתחברו עם אנשים, אז אל תדאגו – רוב האנשים מגיעים לבד וכולם בסך הכל אנשים נחמדים שבאים עם ראש פתוח וחוששים בדיוק כמוכם! אז באמת שבנושא הזה אין שום סיבה לדאגה!
אז זהו....
זאת הייתה החוויה שלי ואני מקווה שאני אצליח לתת לכם השראה לנסוע ולחוות את זה כי זאת אחת החוויות הכי מטורפות שתעברו אי פעם! 
