היי לכולםםםםם, קוראים לי יובל לוי אני בת 16 ויצאתי השנה לסאמר סקול בלונדון במרכז הרטפורדשייר ב10.07.23 ביקשו מכל אחד מהקבוצה שלנו לכתוב סיפור קצר שמסכם את החוויה המדהימה הזו שעברנו אז איפה בכלל להתחיל....
אני תמיד רציתי לצאת לסאמר סקול אבל זה תמיד היה אצלי רק בגדר חלום. בתחילת השנה דיברתי עם חברות שלי לצאת לזה אבל זה היה בעיקר ציני ורק בגדר חלום ומפה לשם אני וחברה שלי באמת נרשמנו.
עד תחילת חודש יוני בכלל לא הייתי בטוחה שאני באמת עושה את זה. לי אישית היו שני רגעים עיקריים שבהם הבנתי שאני באמת עושה את זה, הרגע הראשון היה ב-20.06 במפגש הקבוצתי הראשון שלנו.
אני וחברה שלי הגענו מהצפון והיה לפנינו דרך ארוכה כדי להגיע למקום המפגש של הקבוצה, עם המזל שלנו נתקענו בפקק נוראי ובקושי זזנו במשך שעתיים, אני הייתי בטוחה שנפספס את המפגש אבל למזלנו הגענו בדיוק בזמן לחלק החשוב ביותר המפגש של כל הילדים, כן פספסנו חלק גדול של ההסבר לילדים ולהורים מה הולך להיות אבל שמחתי שלפחות הספקתי לפגוש את כל הילדים.
לי באופן אישי היה קצת קשה להתחבר אבל ידעתי שעם הזמן אני עוד אכיר ואתחבר לכולם.
הרגע השני שקלטתי שאני באמת יוצאת לסאמר סקול היה בשדה אני כל כך התרגשתי ולא האמנתי שזה באמת קורה.
מהרגע שהגעתי לשדה ועד הרגע שחזרתי אליו עברתי חוויה אחת גדולה.
לקח לי כמה ימים להתרגל למדינה הזרה, לילדים שפגשתי רק פעם אחת ולהיות רחוקה מהמשפחה אבל מהר מאוד התחלתי להנות ברמות. הימים של הטיולים היו חוויה, יום אחרי יום, ואיך אפשר שלא. טיילנו בכל כך הרבה מקומות כמו מדאם טוסו, ארמון המלך, הארי פוטר, לונה פארק, ביג בן ועוד כל כך הרבה מקומות מדהימים…
וכמובן שזה לא היה הכל. כל ערב היה לנו פעילויות מדהימות בין אם זה ערב קזינו מדהים שאפשר לשחק בו פוקר ללא הפסקה לבין עם זה מסיבה עם ילדים מכל העולם ולפעמים אפילו " conversation club" .
אני עפתי ממש על הסטארבקס שהיה לנו בתוך המרכז ואהבתי אותו בטירוף גם בגלל כל הקפה ששתיתי שם וגם בגלל כל משחקי ה"צ'יט" שיחקנו.
הילדים בקבוצה שלי היו כל כך מדהימים כל אחד ואחת מהם כן היו לי חלק שהתחברתי פחות וחלק שהתחברתי יותר אבל בסוף הכרתי את כולם.
ואיך אפשר בלי תודה ענקית למדריכות המדהימות שלנו ירדן וענבר שהיו שם איתנו לכל דבר ותמיד עזרו וזרמו עם כל השטויות (גם אם לפעמים התבלבלתי בין השמות שלהן).
ולסיכום הסאמר סקול הזה היה חד משמעית חוויה לכל החיים שאני בחיים לא אשכח...