שלום לכל הקוראים והקוראות הנכבדים והנכבדות
אני אופק ויצאתי לסאמר סקול באוניברסיטת ברונל בתאריכים
3-17/7/2022
המסע שלי היה מטורף תרתי משמע, אפילו הייתה לנו שריפה בבניין….
וגם את זה עברנו בשלום????
אני זוכרת את היום הראשון כאילו הוא היה אתמול, כולם נפגשים מכירים ומדברים… מהרגע הראשון התחברנו וכייפנו והתייחסנו אחת לשנייה כמו אחיות
מהרגע הראשון ידעתי,אני קיבלתי את הקבוצה הכי טובה שיש, לא קיימת קבוצה טובה יותר!!!
ללא ספק הם הפכו את המסע שלי לחוויתי וכיפי יותר, לא יודעת מה הייתי עושה בלי הבנות האלה.
עברנו ככ הרבה ביחד , התרגלנו להיות צמודות אחת לשנייה, וללא ספק זה חסר לי פה בארץ! הייתי רוצה שזה ימשך עוד!
זוכרת שהגעתי לקמפוס ועדיין לא עיכלתי שכל המסע באמת קורה.
הכל קרה ככ מהר שאפילו עוד לא הספקתי לעכל.
הלוז שלנו היה מפוצץ בכל טוב , מ7:15 עד 23:00 כל יום ויום , בהתחלה שאמרו שזה מה שהולך להיות חשבתי שזה יהיה מעיק , אבל שכל זה קרה בפועל הבנתי שלהפך, כל דקה ודקה שווה לערך של זהב.
הסאמר סקול היה בשבילי חוויה מטלטלת
ומעורבת ברגשות , שמחה , געגוע , עצב , היסוס , עייפות ועוד , אך בסופו של דבר מכל זה יצא רק טוב , התבגרתי-למדתי להסתדר גם בכוחות עצמי ולא שאני מתקשה במשהו להתעצל וללכת לשאול ישר את ההורים .
החכמתי-למדתי דברים חדשים בהמון מובנים, בין אם זה שלמדתי מתרבויות שונות כיצד בחיי היום יום שלהם הם מתנהלים עד לזה שלמדתי מושגים חדשים.
הכרתי- הכרתי אנשים מרחבי העולם שנכנסו לי ללב ועם חלקם אני עדיין אפילו מתקשרת . ובנוסף, הכרתי את עצמי יותר לעומק, למדתי על עצמי שאני מסוגלת ליותר ממה שאני חושבת ,לכל דבר יש דרך חלופית.
אני גאה בעצמי שיצאתי למסע הזה.
ללא ספק הרגשתי שסיימתי אותו בגרסה משופרת של עצמי.
טיילנו , כייפנו , שיחקנו , יצרנו , למדנו , ראינו, נבחנו,טסנו , הכרנו ,הקשבנו ,ציירנו , הכנו, אכלנו, צחקנו , בכינו,שתינו (מהקמע שלנו פוקיטו), שמענו ומה לא עשינו, כל שנייה פעלנו , חווינו , והוספנו עוד מוצר לארגז הכלים הפנימי שלנו.
ושכחתי לציין את החשוב מכל - חלינווו
אבל העיקר שהיה כיף
לא משנה כמה אחפור ואכתוב, שום דבר לא יוכל לתאר את ההרגשה העוצמתית והמדהימה הזאת, ללא ספק נתראה שוב??