היי כולם,
אני רוצה לשתף אתכם בחוויה שהיתה לי כשהצטרפתי לסאמר סקול בקיץ האחרון.
לקראת הטיסה מאוד נלחצתי, הכל נראה לי מפחיד ואיך אסתדר לבד. למרות שבעבר טסתי עם ההורים, זו היתה הטיסה והחוייה הארוכה ביותר שהיתה לי בלי ההורים שלי.
כבר בשדה התעופה, פגשנו שוב את המדריכות ואת חברי הקבוצה, כולם נרגשים אבל תמיכה ואכפתיות לא חסרו.
במהלך הטיסה הכרתי את חברי הקבוצה שישבו לידי והפכו למשפחה שלי בשבועיים גדושי חוויות וריגושים. הימים הראשונים היו קצת קשים, פתאום כל הרגשות והגעגועים להורים למשפחה ולארץ הציפו אותי, אבל לא רק אותי...
שוב, המדריכות המקסימות תאיי ועינבר נכנסו לתמונה ונתנו את התמיכה הדרושה והזכירו לכולם שהחוויה מוקצבת בזמן ועלולה להסתיים עוד לפני שנרגיש.
הכל היה חדש, השפה, התרבות, האוכל, הילדים מרחבי העולם, הנוף והאטרקציות. חילקו אותנו לקבוצות לפי רמות ונכנסנו לכיתות מעורבות, בינלאומיות. לא היתה ברירה אלא לדבר אנגלית...
אבל לא רק בשיעורים. נערכו תחרויות בין קבוצות שהגיעו מסין, ספרד, צרפת, איטליה וישראל בתחום הספורט והבמה.
עשינו יחסי ציבור טובים לישראל, ערכנו קבלת שבת כמיטב המסורת והזמנו את הקבוצה מאיטליה ואת המורים שלנו. עם הזמן הקבוצה התגבשה ונוצרו חברויות קרובות. היו בנינו שהזדרזו להתעורר כדי לצאת לריצת בוקר; המורל של הקבוצה היה גבוה והפך כל חוייה ליותר אנרגטית וכייפית.
זו חוויה שבה זכיתי להנות חברתית וללמוד למרות כל הרתיעה ההתחלתית והזמנית. למדתי שיש לי את היכולת לדאוג לעצמי ובתחום זה הסאמר סקול בהחלט מעצים.
אני כבר מתגעגעת לכולם ואנחנו ממשיכים להיות בקשר בוואסאפ
