היי קוראים לי שי כלב ואני בת 16, אני הייתי בסאמר סקול של השלושה שבועות, שבועיים באוניברסיטת ברונל שבלונדון ועוד שבוע בסקוטלנד.
טוב אז איך אני מספרת על החוייה המטורפת שעברתי?!?!
בזמן לא קצר (ושלושה שבועות זה באמת לא מעט זמן
) התחברתי לילדים ברמה מטורפת והכי מצחיק שהם בכלל לא היו בגיל שלי..... הכרתי ילדים מכל העולם, השתפרתי באנגלית שלי והכי חשוב למדתי להכיר בעצמי צדדים חדשים שלא ידעתי שקיימים.
אז תנו לי לספר לכם על סדר היום שהיה לנו בחוויה המטורפת הזאת שנקראת סאמר סקול: את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר "מפנקת" בחדר האוכל של אוניברסיטת ברונל משם לשיעורים עד הארוחת צהריים שפשוט הייתה "ללק את האצבעות".
ואיך אפשר להיות קבוצת discovery מבלי לעשות איזה טיול קטן ברחובות לונדון המושלמת?!
וכמובן לקינוח היינו צריכים לעשות איזה מסע שופינג קטן של שלוש שעות.
שחזרנו לאוניברסיטה היינו מגיעים בזמן לארוחת הערב שתמיד התחילה ונגמרה בתפוחי אדמה (צ'יפס, פירה, כדורי פירה, תפוח אדמה מבושל, תפוח אדמה אפוי, או כל צורה אחרת).
וכצפוי לצוות ארדמור הייתה פעילות ערב שמטרתה העיקרית היא לגבש ילדים מכל העולם.
וזה פחות או יותא מה שעשינו כמעט כל יום, כמובן מבלי לשכוח את הימים השלמים של הלימודים, או הימיים השלמים של הטיול (המחזמר "מאמא מייה", מאדום טוסו, או סתם טיול בארמון הקיף של המלכה) , וכמובן הקידוש בימי שישי של כל הישראלים שזה באמת היה בין הרגעים שהיה אפשר להרגיש בבית.
ואיך אפשר לשכוח את השבוע המטורף שעברנו בסקוטלנד?! כל יום טיול ואז שלוש שעות ללמוד כבר היה קטן עליינו.
בערב לבוא לפעילות קריוקי או סתם להתפנק בבריכה מקורה שהייתה במרכז. אני יכולה להגיד שהיה הרבה יותר חופש בסקוטלנד מאשר בלונדון, היה לנו אופשרות ללכת עם המדריכה שלנו (שיר המלכה) אחרי הפעילות ערב לסופר לקנות משהו לאכול או סתם להזמין פיצה לחדר..... וכל מה שהיה קשור בו אוכל היה מושלם מבחינתי.
אבל כמו תמיד לכל דבר היו עליות ומורדות, הגעגועים לבית ולחברים היו גבוהים. וכן.... היו רגעים של בכי (היו דיי הרבה) אבל תמיד היה למי לפנות, ומישהו תמיד היה רואה אם קרה משהו. היתה פשוט תחושה של חום ואהבה, תחושה של בית ומשפחה וזה משהו שפשוט הוסיף לחוויה שלי!
את החוויה שחוויתי אי אפשר לתאר במילים, ומה שכתבתי פה אפילו לא מתאר חצי מהחוייה שחוויתי בסאמר סקול.
אני רוצה להוסיף שחוץ מהקבוצה שלי היו איתנו בלונדון עוד קבוצה של ישראלים שבאו רק לשבועיים והתחברנו איתם מאוד ואני יכולה להגיד שאני עד היום בקשר איתם ועם הקבוצה שלי ואני חושבת שהכרתי חברים טובים שאני מאוד מקווה שרובם היו גם לחיים!
