רותם

קוראים לי רותם מורנו ואני הייתי בסאמר סקול באנגליה במרכז ברייטון.
אז איך אפשר להתחיל לסכם את החוויה הכי גדולה שעברתי בחיים? בואו נתחיל ממהתחלה

בפעם הראשונה שפגשנו את כל הילדים והמדריכים הייתה במפגש שבו קיבלנו את הדרכונים ושהסבירו לנו באמת מה הולך לקרות. נפגשנו עם המדריכות המדהימות שלנו עדן וחן וכל הקבוצה. אחרי מפגש כיף שבו התחלנו קצת להכיר את הקבוצה והגיע יום הטיסה.

הגעתי עם חברה שלי, ניב שבחרנו לנסוע ביחד. פגשנו את כולם, היינו בדיוטי, נפרדנו מההורים והתקדמנו לשבועיים מדהימים.

הגענו לקולג' הכי יפה שראיתי בחיים שלי, נראה בדיוק כמו הטירה של הארי פוטר. החדרים היו מדהימים ומרווחים. בכל קומה היו שירותים ומקלחות (בהתחלה קצת התבאסנו אבל בסוף זה היה הכי כיף בעולם!)

הם חילקו אותנו לחדרים ואני הייתי עם חברה שלי, ניב ועוד ילדה מדהימה שוקוראים לה עופרי. הפכנו לחברות ממש טובות ונהנתי איתן הכי בעולם

במפגש אמרו לנו שהשלושה ימים הראשונים תמיד קשים וגם אני הרגשתי את זה כי אתה מגיע למקום חדש לגמרי ושונה ממה שאתה מכיר אז קצת התללונו להורים אבל אחרי שלושה ימים זה כבר השתנה לגמרי.

היינו בכל כך הרבה מקומות: בלונדון שירד המוןןן גשם, במדאס טוסו שהיה מדהים, במחזמר של אלדין שאיו לי מילים לתאר כמה יפה הוא היה בפארק השעשועים המדהים וכמובן שהסתובבנו גם בברייטון המון, כמעט כל ערב הלכנו לסנטר הגדול של ברייטון שהוא 20 דקות מהקולג'. סנטר ענק מפוצץ בחנויות מותגים כמו H&M, ברשקה ועוד. לידו נמצא מזח מהמם שיש בו יריד מלא במתקנים מפחידים על הים.
בערבים היו פעילויות באולם גדול כזה כמו קריוקי או בליינד דייט שבה הכרנו חברים מכל העולם. בקריוקי האיטלקים התאהבו בשיר של ישראל "טובו בום" ועלו איתנו על הבמה לשיר אותו, זה היה רגע כיף ביותר. במסיבות פרידה רקדנו כולם ביחד הילדים מכל הארצות, כבר הפכנו לחברים!

ביום אחד הייתה פעילות לילדים בני 16+ של לייזר טאג ואנחנו לא יכולנו ללכת כי אנחנו בני 15 אז המדריכות המדהימות שלנו לקחו אותנו באופן עצמאי וזה היה חוויה מדהימה וכיפית בטירוף. הלכנו גם לשחק כדורעף חופים על החוף שהיה מצחיק בטירוף. באמת המדריכות שלנו עשו את כל המאמצעים כדי שנהנה בצורה הכי טובה שאפשר וזה עבד כי נהנו בצורה מטורפת.

הייתה לנו קבוצה הרבה יותר גדולה מבדרך כלל; 29 ילדים שאהבתי כל אחד ואחד מהם ואנחנו בוודאות נשמור על קשר. התחברנו כולם גם המדריכות המדהימות שלנו וגם הילדים הפכנו באמת למשפחה. לא חשבתי שאני באמת אצליח להתחבר לילדים כמו שהתחברתי, זה היה מדהים.

הפעילות האחרונה שלנו הייתה כל כך עצובה, לא רצינו שזה ייגמר . המדריכות שלנו קנו לכל אחד חוברת שהעברנו אותה בין כל הילדים והיינו צריכים לכתוב חוויות עם הבן אדם שהמחברת שלו. זאת מחברת מרגשת מאוד וזה היה רעיון מהמם בעיניי. 

ביום האחרון הטיסה שלנו התעקבה ב8 שעות!!

העברנו את כל השעות האלו בשדה וזה היה קשה מאוד, אבל הטיסה הייתה הכי כיפית שהייתה לי בחיים. בגלל שהיינו כל כך מגובשים היינו כל הטיסה ביחד, עמדנו וצחקנו וקצת הרעשנו עד שהדיילים כבר אמרו לנו לשבת.

היינו כאלה עצובים שזה נגמר.

שיירדנו הבאנו חיבוק אחרון וכולם בכו , המדריכות והילדים. 
זו הייתה חופשה שאני בחיים לא אשכח