לונדון ברונל Discovery 03.7.2022
יום ראשון 17.7 - חוזרים הביתה!
אז... איך מסכמים מסע כזה של שבועיים.
אז נתחיל במה שקרה היום: קמנו בבוקר והלכנו לארוחת הבוקר. פתאום ההבנה שזוהי הפעם האחרונה שהקבוצה תאכל ארוחת בוקר בברונאל שקעה. ובעקבות זאת זוהי הייתה הפעם הראשונה שכולם התייצבו בזמן וצעדנו לכיוון החדר אוכל.
הזמן קצת דפק וכבר היינו צריכים למסור את החדרים. רוב המזוודות כבר היו מוכנות ערב לפני כך שנשאר זמן להיפרד מכל החברים. הקבוצה החליפה דמעות , אינסטגרם ומספרי טלפון עם הבטחה שהם ישמרו על קשר.
ברונאל מאוד קרובה לשדה התעופה ותוך עשרים דקות מאז שעלינו לאוטובוס כבר היינו בשדה התעופה.
המצב של שדות התעופה באנגליה דומה לזה בכל העולם. תורים ארוכים חיכו לנו וגזלו את כל הזמן שהיה בדיוטי פריי, זה היה קצת צורם יותר כי הטיסה התעכבה במעט.
עלינו על הטיסה ותוך ארבע שעות נחתנו בשדה התעופה בן גוריון - סוף כך סוף בבית.
אז איך אנחנו מתחילים לסכם? אנחנו מתחילים בתודה, תודה לכם ההורים שהפקדתם לנו את הילדים וסמכתם עלינו לדאוג להם.
תודה לארדמור ולחברת קמפוס על חוויות ואתגרים בלתי נשכחים.
ותודה לכם הילדים שנתתם לנו להיות האמא והאבא, האחות, הדייל, הטבח, הרוקח, הרופא, מכונת כביסה, המאבטח, מלצרים, מחלקת פניות ציבור, גננים וגננות, מורים לכל המקצועות ובעיקר המדריכים שלכם.
הייתה לנו חוויה בלתי נשכחת, אתם באמת קבוצה יוצאת דופן.
מקווים כי החוויה שלכם הייתה עוצמתית לפחות כמו שלנו.
אנחנו תמיד פה בשבילכם, גם כשאנחנו לא בחול.
אוהבים
ספיר ואסיף.
