שיפלייק 18.7.2010
סופשבוע ראשון - חלק 1
אחרי סופשבוע עמוס שבו לא היינו הרבה בקולג′ (ולי לא הייתה גישה למחשב) היום יש לי קצת זמן לכתוב לכם שוב..
אז מה עשינו ביומיים האחרונים ?
(בעצם הפעם האחרונה שכתבתי לכם הייתה בשישי אחה"צ)
בשישי בערב ערכנו קבלת שבת - רק הקבוצה הישראלית.
אריאל קידש על היין, תמר ניסתה להדליק נרות (שלא נידלקו) שתינו יין (או יותר נכון מיץ ענבים) ואכלנו חלה.
לאחר מכן כולם רצו לחדרים להחליף בגדים ולהתארגן למסיבה - כולם ממש השקיעו בלבוש ונראו כמו דוגמנים ודוגמניות...
בדיסקו הם מאוד נהנו, וזאת גם הייתה ההזדמנות שלהם להיפרד מחלק מהקבוצה הספרדית שעזבה בשבת.
בשבת בבוקר קמנו מוקדם ונסענו ביחד עם כל ביה"ס ללונדון (אחרי פרידה נרגשת וגם קצת דומעת מהקבוצה הספרדית).
הנסיעה הייתה חוויה בפני עצמה - הם התלהבו מהמכונית ומהחנויות וניסו לתכנן כבר את מסע הקניות שלהם מאוחר יותר (מה שהתברר כאכזבה כי בסוף היום לא נותר זמן לקניות...)
התחלנו את היום בתצפית על גשר לונדון ושייט בתמזה ממנו הייתה לנו תצפית מדהימה על הביג-בן, הפרלמנט ועוד מבנים עתיקים ויפים.
רוני תמר וענבל ניצלו את הזמן כדי ללמד את אחד המורים עברית. השאר נהנו מהשייט, מהנוף וממזג האוויר הנפלא שהיה לנו, וכמובן צילמו המון...
לאחר השייט המשכנו ללכת לאורך התמזה, הם הצטלמו ליד פסלים, לימוזונות ותאי טלפון אדומים..
לאחר הליכה קצרה עלינו על האוטובוס ונסענו למדאם טוסו - מוזיאון בובות השעווה.
אחרי חצי שעה של עמידה בתור ארוך נכנסנו פנימה והיה לקבוצה זמן חופשי להסתובב ולראות את הדמויות - והכי חשוב להצטלם ליד כל אחד מהם..
כולם יצאו ומאוד נלהבים ממדאם טוסו !!! פגשנו שם עוד קבוצות ישראליות של קמפוס - ואפילו איחוד משפחות של ליאור ורוני עם האחים שלהם...
משם המשכנו עם האוטובוס לאסוף את שאר הקבוצות שחזרו משופינג בלונדון (בזמן שאנחנו היינו במדאם טוסו), מה שגרם לקבוצה קצת להתמרמר על שלהם לא היה זמן חופשי לקניות, אבל לפי דעתי עדיף לנצל את הזמן לביקור במקומות שייחודיים ללונדון ולא לבזבז את הזמן על שופינג (למרות שאני יודעת שלא כולם חושבים כמוני).
הגענו חזרה לקולג′ בדיוק לארוחת הערב שהייתה בעצם מעין ברביקיו בחוץ - קצת שונה
מ"העל-האש" שאנחנו מכירים בארץ אבל על אותו עיקרון.
אח"כ היה אמור להיות מופע כשרונות צעירים, אבל חוץ משני מורים שעשו הופעה של מייקל
ג′קסון ( כן, המורים ! ) וילד צרפתי שרקד בסגנון ברייקדאנס לא הייתה הענות, אז מהר מאוד הערב שוב הפך למסיבת דיסקו.
אני לא יודעת מה גרם לזה (אולי העייפות, אולי הם כבר מרגישים מספיק פתוחים וקרובים)
שפתאום בשבת בערב התחילו קצת מריבות והיעלבויות, אבל למחרת בבוקר הכל נעלם, וכולם חזרו להיות חברים.
בסופו של דבר סיימנו את יום שבת עייפים אך מרוצים !
