היי,
אני שירה, בת 17 מירושלים.
אני נסעתי לסאמר סקול באוניברסיטה שבעיר באת', בדרום אנגליה. לסאמר סקול הגעתי דרך חברה, נועה, ששאלה אותי אם אני רוצה להצטרף אליה לנסיעה הזאת, ולמרות שהייתי בטוחה שההורים שלי לא יסכימו לי לנסוע, הם הסכימו ונסעתי.
בשדה התעופה כולם עוד היו נבוכים וכל אחד דיבר עם מי שהוא הכיר. לאט לאט, עוד לפני שהגענו לדיוטי פרי, כל אחד מצא חברים חדשים שאיתם הוא המשיך להסתובב ולדבר.
כבר אחרי היום הראשון כולם הרגישו בנוח עם כולם, כולנו נהיינו חברים טובים, כאילו אנחנו מכירים כבר שנים, ועד סוף המסע כבר היינו כמו משפחה. בקמפוס הכרנו הרבה ילדים ממדינות אחרות, דיברנו איתם ומהם למדנו קצת על תרבויות אחרות בעולם, כמו שהם למדו מאיתנו על התרבות הישראלית.
במהלך השבועיים האלו חווינו פעילויות וטיולים נהדרים, שלא לדבר על החדרים ברמה הגבוהה, אך מה שהכי נהניתי ממנו היה החברה שהייתי בה. שיעורי האנגלית שהעבירו לנו תרמו לי רבות בהתבטאות שלי באנגלית, באוצר המילים ובתקשורת בזכות המורה המצויין שהיה לנו, דיוויד.
אני חייבת גם להודות להדס, שהייתה יותר ממדריכה בשבילנו, אלא גם חברה וחלק גדול מהקבוצה והחוויה.
השבועיים האלו היו חוויה שאני אזכור לכל החיים, ובהחלט הייתי חוזרת עליה שוב, מבלי לשנות דבר.
אני מאוהבת בקבוצה שלי, המשפחה השנייה שלי, שהייתה מדהימה בשבועיים האלה ובכלל. קבוצה מדהימה שבה כולם מוכנים לעזור לכולם, להקשיב לכולם, לדבר ולהנות עם כולם...