יובל

וואוו, סאמר סקול, יום לפני הטיסה- אני מתרגשת ואפילו קצת חוששת- אם לא יהיה לי כיף. אך הקיץ הזה הוכיח לי שאין כזה דבר לא כיף וכל שנייה באנגליה-בבידלס, הייתה חווויה בפני עצמה

בקבוצה הישראלית היינו 7 בנות, 10 בנים ושיר המדריכה המהמממת

קצת על עצמי- קוראים לי יובל ואני בת 13 ממושב חרות, זאת השנה הראשונה שאני טסה לסאמר סקול ואני מקווה שאחזור גם בשנה הבאה ;)

הקיץ הזה, היה קיץ מיוחד במינו שלעולם לא אשכח

הכול התחיל בשדה התעופה, בשעה שש בבוקר הגענו לשדה התעופה, נפרדנו מההורים והמשכנו לדרכנו

עברתי בהצלחה את כל הבדיקות! הסתובבנו בדיוטי פרי ועלינו למטוס. ראיתי סרטים במשך כולה ופתחתי מכתבי טיסה מהחברות שלי.

הטיסה הייתה קלה ונחתנו בשלום בבריטניה היפה.

אחרי נסיעה ארוכה באוטבוס הגענו ל-בידלס!

התמקמנו בחדרים- אני מאיה ותמר בחדר אחד ושאר הבנות בחדר השני.

המקום ממש מהמם, עברנו סיור "מודרך" מה אסור, מה מותר, איפה, מי, מה.

אוכל

האוכל באנגליה, די שונה מהאוכל הישראל, האנגלים אוכלים ארוחות קבועות-

בבוקר: שעועית, לחם מטוגן, קוראסונים, ביצה ובייקון.

אני קצת בררנית באוכל ולפני שטסנו, התפללתי שיביאו לנו גם אוכל שאנחנו רגילים לו.

ארוחות הצהריים היו מגוונות- כל ארוחה היה בשר, פסטה ופחמימות- בדרך כלל משהו מתפוחי אדמה.

ארוחות הערב היו בסדר- לא כמו בבית, אבל בסדר אחרי שבועיים עם האוכל של בידלס לא יכולתי לעזוב

לסיכום: האוכל היה ממש טוב

חברה

הקבוצה הישראלית גם הבנים וגם הבנות היו נחמדים כולם- בשבועיים האלה המצאנו שירים וכל מיני בדיחות- אני לא אשכח את כל הצחוקים שהיו עם הקבוצה שלנו.

וכמובן שהכרתי המון ילדים וילדות מכל העולם- איטלקים, צרפתים, טורקים, רוסים, ספרדים..

הכי התחברנו עם האיטלקיות והאיטלקים- הכרתי בנות מדהימות מאיטליה ונשבענו שנשמור על קשר, היה קשה להיפרד (היו גם דמעות.....) גם הטורקיות היו מאוד חמודות.
לקחנו מספרי טלפון, אינסטגרם, פייסבוק מכולם.

לימודים
עברתי את המבחן הראשון ושובצתיל רמה אחת פחות מהכי טובים (גם זה בסדר) ביחד עם לופז, מארק ואורי. הכיתה שלנו הייתה כיתה קורעת קיבוץ גלויות שלם- ישראלים, איטלקים, ספרדים, רוסים ואוקראיניות.

בשבוע הראשון של הלימודים למדתי עם מורה מדהים שמו אדם, הלימודים היו חוויתיים מצחיקים ומלמדים- השתפרתי בכתב- למדתי קצת כתב מחובר. הרגשתי גם שהידע שלי באנגלית הורחב.

בשבוע השני שינו לנו את הכיתות בגלל שזה לא הסתדר עם הפעילויות שהיו לנו ולא לשאר הילדים, אז עברתי לכיתה של אסתר, מורה ספרדייה, היה פחות מהנה (היא הייתה מפחידה..)

אבל שרדתי מהמבחן הראשון למבחן האחרון השתפתרתי ב17 נקודות!!

שופינג.

היו לנו 5 ימי שופינג ואני לא חולת השופינג- אז רוב הזמן שהיה שופינג יותר עזרתי לחברות שלי להתלבט ורצתי איתם ביון חנויות, אבל הרוב אכלתי. חחחח

זה אנגליה- יש בורגר קינג וסטאר באקס שאין בישראל אז מה, לא נאכל ?!

בעיקר אנחנו (הבנות) חיפשנו סניפים של חנות שנקראת פריי מארק- שהיינו בה שעה וחצי בכל יום שופינג- חנות זולה ומגניבה- קניתי שם כל מיני דברים.

קניתי גם בחנות קלירס כל מיני דברים.

ביום האחרון נתנו לנו 3 שעות להסתובב בקניון- ווסט פילד בלונדון- אז ניצלתי את היום האחרון ועשיתי "ששופייינג" רצנו בין החנויות וניצלנו כל דקה.

פעילויות

כמעט בכל יום חוץ מימים של טיולים- היו פעילויות צהרים וערב. בצהרים היה פעילויות ספורטיביות מגוונות- טניס, כדורסל מחניים, אמנות, כדורגל ולפעמים גם בריכה.

דרך הפעילויות התחברנו עם כל האיטלקיות (כבר ביום הראשון) באמנות.

כשיחקנו טניס זה היה מתיש וקורע, כל שנייה עף הכדור -מוכשרות-, יום אחד עשינו משחק כדורסל רציני של הבנות הבקעתי שני סלים

בערב גיוונו את הפעילות כל הזמן- ממה שזכור לי: חפש את גרי, הקרנה של המונדיאל, מסיבה, סרט- לשבור את הקרח, דגליים עם בלונים "בלוניים" ?!, תצוגת אופנת שקיות זבל, מסיבה שוב ולפעמים נפגשנו רק הישראלים ושיר העבירה לנו פעילות.- לפעמים לא היה לנו כוח לבוא אז הברזנו

בידלס
אז- בידלס זה מקום ממש מהמם שכולל בתוכו מגרשי טניס, מגרשי כדורגל, בריכה, מכון כושר, אולם ספורט, מבנה בנים, מבנה בנות, "הקווד", חדר אוכל, מכבסה ומשרדים.

היה לנו גם דשא רחב מחוץ למגורים רוב הזמן הפנוי שכבנו על השמש ונהנינו מהשמש הבריטית.

במגורים לא היה לנו חדרים עם מקלחות ושירותים (לצערי) אבל המקלחות היו ממש קרובות, יום- יומיים וכולנו התרגלנו "לביתנו החדש" תוך שבוע היינו הבנות מאוד מגובשות וכבר הרגשנו כמו משפחה, סמכנו אחת על השנייה ועשינו צחוקים משותפים.

צחוקים ובדיחות

כמובן שאי אפשר לעבור שבועיים שלמים בלי כל הצחוקים השירים והבדיחות- רוב הבדיחות היו מבוססות על ילדים שהצחיקו אותנו מארצות אחרות לדוגמא: על איגור הרוסי שהיה הולך עם סנדלים, על לוקה האיטלקי שבזמן משחק כדורגל הוא אמר: "HA NO" ומאז לא הפסיקו להגיד את זה בין הישראלים, היה את רומן עם הדרדסים, את מרוף מאוזבקיסטן את אוסקר הצרפתי, מוסטפא הטורקי וכוווו.

המצאנו לפחות שמונה שירים (הבנות) על הקבוצה הישראלית, על בדיחות שהיו בנינו וסתם בלי פואנטה

בגלל שלא רצינו לשכוח את כל הצחוקים שעשינו בקיץ הזה- רשמנו מחברת עם פירוט על כל הצחוקים. 

ביום האחרון, נפרדנו מכולם, הפרידה מהאיטלקיות הייתה הכי קשה, משום שידענו כי כמעט ואין סיכויים שניפגש איפשהו פעם נוספת.בשדה התעופה "היטרו" בלונדון נפרדתי מהקבוצה הישראלים בחיבוקים מוחצים, לא האמנתי שהחוויה המדהימה הזאת נגמרת, היה לי כל כך כיף ומהנה ואני חוזרת שנה הבאה, אדמור מדהימים, קמפוס מדהימים והיה לי כיף כל כך.

בתקווה שנתראה גם בשנה הבאה,

יובל צרפתי, מרכז בידלס 2014