היי, אני ספיר, בת 17 מחולון והשנה הגשמתי חלום של כמה שנים טובות, יהיה לכם קצת קשה לנחש אז אעזור לכם - סאמר סקול.
אסכם לכם את החוויה בקצרה - וואו. למתעמקים מביניכם, הינכם מוזמנים להמשיך לקרוא.
לאחר שנרשמתי ל- סאמר סקול באנגליה בסיוע הצוות מסביר הפנים של קמפוס, עלתה שאלת השאלות: באיזה מרכז לבחור, שכן קיימים שני מרכזים המתאימים לגיל שלי - אוקספורד או נורת′המפטון.
לאחר שיקולים אלו ואחרים בחרתי באוקספורד מפאת כמה סיבות: התכנית באוקספורד שונה מהתכנית שבשאר המרכזים, מדברים באוקספורד אנגלית יותר מאשר מדברים עברית, זו אוקספורד!
ה-אוניברסיטה! לקראת הנסיעה, כמו כל בת טיפוסית אחרת, סקרתי את החנויות שקיימות בעיר, "טיילתי" ברחובות אוקספורד באמצעות "Google maps", הכרתי חברים חדשים שאליהם הייתי עתידה להצטרף למשך שבועיים.
הייתי ממש מוכנה לטיסה. כשבוע וחצי לפני הטיסה, "קמפוס" ארגנו לנו מפגש קבוצה שבו בעצם הוסברו הכללים, האיסורים, המותרויות, מה מומלץ להביא במזוודה וכד′. כמו כן, הכרנו באופן מעט יותר מעמיק את החבר′ה שלא הכרנו לפני ואת החבר′ה שכן הכרנו לפני. הנה הגיע לו יום הטיסה בעודנו דרוכים ונרגשים, התייצבנו בשעה לא הגיונית בעליל (6:00 בבוקר), אך למרות זאת הציפייה האפילה על העייפות. מהר מאוד נקשרנו אחד לשני, צחקנו, נהננו והכרנו במטוס.
נחתנו באנגליה - שם חיכו לנו שונית, מנהלת ה- סאמר סקול באנגליה, ומדריכה של חברת EF שאחראית על ה- סאמר סקול. הגענו לאוקספורד תוך כדי נסיעה הזויה למדי (קשה מאוד להתרגל לכך שחברינו הבריטים נוהגים בצידו השני של הכביש ושל הרכב) למגורים יפיפים, נקיים, חדשים ומאובזרים.
המדריכים של EF היו מסבירי פנים וחייכו בכל רגע נתון. בערב ההגעה אכלנו ארוחת ערב, פרקנו את המזוודה, היינו מאוד עייפים ועם זאת מרוצים עד מאוד.
למחרת בבוקר התקיימו מבחני הרמה, קיימות ארבע רמות כאשר 4 היא הרמה הגבוהה ביותר. מרבית הקבוצה ניחנה באנגלית מצויינת ומוקמה ברמות 3-4.
לאחר מכן נלקחנו לסיור באוקספורד, גילינו עד כמה יפיפיה העיר שתהווה לנו משכן למשך השבועיים הבאים, היה גם זמן לשופינג כמובן. באותו הערב נפגשנו החברים הישראלים והודיעו לנו על המדריכים ועל הקבוצות העתידיים שלנו.
לאחר שהכרנו את החברים בקבוצה שהיו איטלקים וספרדים (מניסיון, הישראלים נקשרים הרבה יותר אל הספרדים החמים והאוהבים), הלכנו לפזז מעט על רחבת הריקודים עם שירים שהוצאו רגע לפני מרשימת הלהיטים של MTV - היה ערב מקסים!
הלימודים בכיתות מהנים ברמות מטורפות, לומדים בדרכים מגניבות - ממש לא כמו בבי"ס טיפוסי! הפעילויות שכללו לדוגמא: סיור ברחבי אוקספורד באוטובוס קומותיים, שייט בנהר (Punting), סיור בעיירה של שייקספיר, סיור בקולג′ים של אוקספורד או אפילו בטירת אוקספורד היו ממש מעניינות ורובנו ככולנו נהנינו.
בערבים הפעילויות היו מגניבות בטירוף! החלקרח, סיור רוחות באוקספורד, צפייה במחזמר רומיאו ויוליה, דיסקו UV, דיסקו רגיל. היה כ"כ כיף לבלות ככה את לילות הקיץ הנעימים באוקספורד.
מהר מאוד הגיע לו יום העזיבה ועם לא מעט דמעות, עצב וצער, נאלצנו להיפרד מחברינו המקסימים - הספרדים והאיטלקים שעמם רכשנו קשרים אמידים ואף למדנו אותם מילים בעברית "פצצות לגבות; נפצים לריסים; לא, את" וכדומה, הם כמובן יישמו את אותן מילים אפילו בדיבור ביניהם בשפות האם שלהם.
האנגלית בהחלט משתפרת באנגליה, שכן זו מטרת הנסיעה (טוב, נו, לפחות להורים), צוברים ביטחון והרבה פעמים המדריכים מחמיאים לך על האנגלית. החברים הישראלים התחברו כ"כ אחד לשני שהיה ממש קשה לחזור.
עם המון עצב באוויר, החלפנו פייסבוקים עם המדריכים הבריטים, החברים הספרדים והאיטלקים והישראלים. הורים יקרים, אני מבינה כי הנושא הכספי הוא חלק בלתי נפרד מהעסקה והבעיה העיקרית בהרשמה ל- סאמר סקול, אבל הילדים שלכם יהנו שם כ"כ הרבה, זו המתנה הכי טובה בעולם, מרוויחים של כ"כ הרבה דברים: שפה, חברים חדשים, תרבות חדשה, דברים שקשה להשיג בארץ.
כשנפגשנו עם הורינו, הדבר הראשון שאמרתי להוריי היה "אמא, אבא, לא שלמתם סתם" ובכנות, אותו משפט יאמרו לכם ילדיכם כשיחזרו.
אני רוצה להודות למדריכה שלנו, נועה ארליך, שעשתה עבודת קודש באנגליה. היא זכתה בפרס מחברת EF על עבודה מסביב לשעון וגם מאיתנו (חבילת שוקולדים גדולה).
כשהייתי חולה היא דאגה מאוד והיוותה אמא עבורי ובאמת שאין מדריכות כאלה. בנוסף אני רוצה להודות לצוות קמפוס על הקיץ המדהים הזה, המתנה המושלמת לכל נער שנה לפני הגיוס ובכל גיל אחר.
תודה אחרונה היא לקבוצה הישראלית על שהייתה קבוצה מדהימה, מגוונת, חמה ומצחיקה. אוהבת את כולכם! ספיר בן בז 
