עומר

וואו. איך אני מתחיל?
 היי, אני עומר אזולאי, אני בן 15 וחצי מבאר שבע והשנה בחרתי לצאת לסאמר סקול באוקספורד.
קשה לתאר את החוויות שחוויתי, את האנשים שהכרתי, את המקומות שראיתי. אחת מהחוויות היוצאות דופן בחיים שלי. חשוב לי מאוד לשתף את זה על מנת שנזכה ואפגוש שוב את החברים שהכרתי.

כשהגעתי לנתב״ג, לא חששתי בכלל ממה שהולך לקרות, אני טס עם כמה חברים שאני מכיר, וחוץ מזה אני ממש לא ביישן וקל לי מאוד להתחבר לאנשים. במהלך הטיסה עוד הכרתי הספקתי להכיר אנשים שכבר חשבתי לעצמי שהולך להיות מטורף לגמרי לבלות שבועיים עם האנשים האלה. אז הגענו למרכז שלנו באוקספורד, חדרים קטנים(בלי מזגן)אך מאוד נוחים ומרגישים מאוד מרווחים, בקיצור, הרגשנו כל כך בנוח שהתחלנו לקרוא למקום הזה בית.
בנוסף, לחדרים היו גם מטבח משותף והיינו מבלים שם המון שעות בלילה.

ביום השני, עשו לנו היכרות במרכז בו אנו לומדים, ונערך מבחן רמות שחילק את התלמידים לפי רמת האנגלית שלהם.

ביום השלישי כבר חילקו אותנו לכיתות. היה קל מאוד להתחבר לצרפתים, הטורקים, הרוסיים ולאנדי, הסיני שכולם התחברו אליו. השיעורים עצמם התחלקו לשני חלקים: שעה וחצי של למידה בכיתה, ושעה וחצי נוספות לעשיית הפרוייקטים, הפרוייקט הראשון שניתן לנו היה בניית ספר מתכונים גלובלי. 

ביום הרביעי התקיים יום אוסטרליה, יום בו למדנו עם שתי המורות האוסטרליות שלנו על אוסטרליה ועל האטרקציות שיש בה. לאחר מכן צפינו במשחק שמינית הגמר במונדיאל, בין אנגליה לקולומביה. לראות את התשוקה של האנגלים לכדורגל היה דבר מדהים, למרות שאני מעדיף את האולטראס של הפועל באר שבע??

ביום החמישי ביקרנו בכנסייה מאוד מפורסמת שנמצאת ליד אוניברסיטת אוקספורד, ושם יש חדר אוכל שבו צולמו קטעים רבים מסרטי ״הארי פוטר״.

ביום השישי התקיימה התחרות על ספר המתכונים הטוב ביותר, הקבוצה שלי זכתה בעיצוב היפה ביותר וקיבלנו דונאטס. לאחר מכן לקחו אותנו להחלקה על הקרח, היה מטורף לגמרי. בערב בחדר האוכל האנגלים דאגו לנו ליין וחלה ועשינו קידוש שריגש אותנו מאוד, הרגשנו בבית.

ביום השביעי לא התקיימו לימודים ונסענו לטירת וינדזור, אחד מהמקומות המרשימים ביותר באנגליה. לאחר מכן קיבלנו זמן קניות ואחר כך חזרנו למגורים.

ביום השמיני לא התקיימו לימודים ונסענו לת׳ורפ פארק, לונה פארק מטורף שבו הכרנו המון ישראלים ממרכזים שונים, היה מדהים.

ביום התשיעי הלימודים התקיימו כרגיל והתחלנו פרויקט חדש שבו יצרנו עיתון בינלאומי עם כתבות בנושאים שונים. אני ועוד שני חברים: עידו וסטיבן, היינו אחראים על כתבות הספורט. לאחר מכן נסענו לאולפני הארי פוטר, חוויה מדהימה ומרתקת שסחפה את כולנו, וגם את אלה שלא אוהבים את הארי פוטר.

ביום העשירי הגיעו שלוש סטודנטיות אנגליות לדבר איתנו על נושאים שונים ולאחר מכן קיבלנו זמן חופשי למשחקי קופסה. כולם ממש נסחפו והתחילו טורנירים מרתקים של ארבע בשורה. בערב, לקחו אותנו למסעדה איטלקית והאוכל היה פשוט מדהים.

ביום האחד עשר עשינו שייט מסביב לכל אוקספורד. בערב התקיימה תחרות כשרונות מצחיקה ומרגשת.

ביום השניים עשר נסענו ללונדון בפעם הראשונה והיינו במדאם טוסו, מוזיאון שעווה מרהיב ביופיו. לאחר מכן קיבלנו זמן חופשי לאכול ואז צפינו במחזמר ׳מאמה מיה׳ שהיה מדהים.

ביום השלושה עשר התעוררנו בעשר וחצי בבוקר(שעות שינה נורמליות סוף סוף) והתקיימו מבחני יציאה מבית הספר, כלומר, יום הלימודים האחרון שלנו. בערב לקחו אותנו לשחק באולינג ונהנינו ממש! חזרנו לחדרים, התלבשנו חגיגי ושוב עשינו ערב שישי כולם ביחד בפעם האחרונה. לאחר מכן התקיימה חלוקת תעודות ומסיבת פרידה בבית הספר, רקדנו כמו מטורפים והיה מרגש מאוד.


ביום הארבעה עשר נסענו ללונדון, אף על פי שלא היה לנו זמן חופשי והיום נקטע מוקדם מהרגיל(התקיימו הפגנות) היה מדהים. עשינו שייט בנהר התמזה, עלינו על ה׳עין של לונדון׳ וראינו את הביג בן, שהיה בשיפוצים. לאחר מכן ביקרנו בארמון של המלכה. היה יום מדהים. באותו ערב חזרנו לארוז מזוודות ונפרסנו מהצרפתים שעזבו מוקדם בבוקר. הרגשנו את הסוף והיינו עצובים.


ביום הטיסה בחזרה, קיבלנו זמן חופשי בווסט גייט ועשינו קניות, לאחר מכן חזרנו לקחת את המזוודות ולהיפרד מכולם. בנוסף, הספקנו לראות את צרפת מניפה את גביע העולם והיינו שמחים בשביל החברים הצרפתים שלנו.
בערב נסענו לשדה התעופה וכבר התחלנו להתגעגע. קיבלנו זמן חופשי בדיוטי פרי והיה מרגש לבלות את השעות האחרונות עם האנשים האלה. כשהגענו לישראל נפרדנו מכולם והייתה תחושת עצב רחבה, אך עם זאת, תחושת סיפוק מחוויה מדהימה.


אי אפשר לסיים בלי מילה טובה למדריכה הכי טובה בעולם, עדי. נלחמה בשבילנו על כל דבר קטן. תודה!

אני לא יכול לתאר במילים מה שחוויתי, זה היה כל כך מיוחד ויוצא דופן. לא אשכח את החוויה הזאת לעולם.