רון

שלום,

קוראים לי רון אהרונסון ואני בת 14 ממודיעין.

אני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל. איך בכלל אפשר לכתוב ולסכם דבר כזה? לא חושבת שבכלל אפשר לתאר את מה שעברנו שם.

יצאנו לסאמר סקול קבוצה של 14 בנות והמדריכה ענבל שהפכה להיות אחת מאיתנו. הקשר בנינו התחיל בווטצאפ בקבוצה שמיום ליום הלכה וגדלה. דיברנו הרבה בקבוצה וכבר אז התחלנו להתחבר.

כשהגענו למפגש ראינו סוף סוף את כולן פנים אל פנים והכרנו אחת את השנייה טוב יותר.

וכמה התרגשות הייתה לפני הטיסה... לא יכולתי להפסיק לחשוב על הטיסה ועל זה ששבועיים אני יהיה בלי ההורים שלי והמשפחה שלי והחברות מהבית.

אני זוכרת שבלילה של הטיסה לא ישנתי דקה אחת. פשוט לא רציתי לישון רק חיכיתי להגיע לשדה תעופה. 

ואז... אחרי שעות של התרגשות מטורפת בבית, בארבע לפנות בוקר אמא שלי לקחה אותי לשדה תעופה שם פגשנו את כולן. עברנו את כל הבידוק הבטחוני ושליחת המזוודות והגענו לדיוטי פרי. עשינו שופינג, אכלנו והתחברנו אחת לשנייה יותר ויותר.

עלינו למטוס ו... המראנו. כל ההמראה רק חשבתי על אם שכחתי משהו איך אני אסתדר? ולהיות עכשיו שבועיים בלי המשפחה? ולהסתדר לבד בחו"ל ולהיות אחראית לעצמך על כל הדברים? פשוט מלא מחשבות חששות.

נחתנו בלונדון ונסענו שעתיים נסיעה למרכז רויאל סקול. הגענו למרכז, עשינו סיור במקום הענק והתמקמנו בחדרים. לאט לאט אתה קולט שזה הבית שלך לשבועיים הקרובים.

הסדר יום במרכז היה ככה- קמים באופן עצמאי, הולכים לארוחת בוקר בשעה שמונה ועשרים ולאחר מכן יש שיעורים, השיעורים התחילו בתשע ורבע, היה שיעור של שעה וחצי, הפסקה של חצי שעה ושוב שיעור של שעה וחצי. אחרי זה היה הפסקה קצרה וארוחת צהריים והתחילו הפעילויות. היו כל מיני סוגים של פעילויות. למשל, זומבה, ציור, טניס, דרמה ועוד... היה שעה וחצי של פעילות, הפסקה ואז שוב שעה וחצי של פעילות. אחרי הפעילויות היה זמן להתקלח ולנוח לפני הפעילות ערב שהייתה גם היא שעה וחצי של דיסקו, ערב קזינו, אולימפיאדה ועוד בסגנון...

לפעמיים היינו יוצאים לטיולים של חצי יום על הזמן של הפעילויות. הטיולים היו ממש כיפיים!

בשבוע השני היה את אותו הסדר רק הפוך. פעילויות בבוקר ושיעורים בצהריים.

בסופי השבוע יצאנו לטיולים של ימים שלמים. ללונדון, קיימברידג' ועוד... הטיולים היו הכי כיפיים והיה לנו גם מספיק זמן לשופינג!

אני זוכרת שביום שבת ביום האחרון שלנו היינו בטיול אז לא חשבנו על זה שזה היום האחרון! בערב, בשיחת סיכום כולם בכו על זה שחוזרים.

זאת הייתה חוויה כיפית! לא הייתי מוותרת על כלום בטיול! הכרתי חברות מדהימות שיש לנו עכשיו כבר בדיחות פרטיות דברים שרק אנחנו נבין.

אז נתראה שנה הבאה (?)