קיימברידג′ קלייר קולג' 8.8.2010 קלייר קולג′
חוזרים הביתה
פעם אחרונה ודי,
לא בטוח שתקראו את זה, כי כבר חזרנו הביתה ובכל זאת היה גם יום נסיעה..
התחלנו אותו ב 6:30 בבוקר, נועם ואסף היו אחראים להשכמה בעקבות איחורים לארוחת ערב יומיים לני כן, עמית התנדבה לעזור ואני הצטרפתי כי השכמנו את כולם ברוח נעימה: נועם ניגן, עמית שרה, אסף היה אחראי על הדלתות ואני עזרתי איפה שהיה מאתגר כל חדר קיבל הופעה משלו ושרנו להם את "הבוקר בא כל כך מהר" או בשמו של השיר: "הבלדה על חדווה ושלומיק". היו שהעריכו את האמנות והמחווה ואף ישבו להקשיב ומחאו כפיים (כמ אליסה ושיר שנקר), היו שפתחו את הדלת, חזרו למיטה והשאירו אותנו להחזיק את הדלת לעצמנו (כמו מזור ויעל) היו אלו שהתחלחלו למשמע המוזיקה ורק בכו: "לא לא לא" והתחפרו מתחת לשמיכות (פז ועפרי) והיו את אלו שהיו ערים כבר, הגיבו באדישות או אמרו תודה קמנו (כל השאר)
אפילו מנהלת המקום שם התעוררה מהמוזיקה ואמרה לי אחר כך שבלעדינו היא לא הייתה מתעוררת אבל שגם היה לה ממש כיף לקום ככה!
בדיוק בחדר האחרון פגש אותי האחראי לבדיקת החדרים, הוא גם זה שהזמין לנו את האוטובוס. הוא שאל אם רבע שעה תספיק, השעה הייתה 6:45 ואמרי שאין שום בעיה הוא יכול להתחיל לבדוק חדרים עוד רבע שעה אני אצטרף אליו (כך נסיים מוקדם ניקח את הארוחות הארוזות ונצא לדרכנו בנינוחות) אך לפתע הוא הסתכל עליי במבט מוזר ואמר שהוא התכוון לשאול אם עוד רבע שעה נספיק להגיע כבר לאוטובוס !!!! "אבל האוטובוס בשמונה" עניתי והוא אחז בראשו, התנצל ואמר ששכח להודיע לי כל הם הקדימו את האוטובוס בשעה (4 ימים לפני כן כשביקשתי ממנו שיקדים הוא אמר שאי אפשר) !!!! והריצה התחילה... התפזרנו בין החדרים להודיע להם שיש להיות מוכנים מוקדם יותר, התארגנו בזריזות רבה כולנו. ייאמר לזכותם שתוך רבע כבר אפשר היה לבדוק את החדרים, כולם כמעט היו מוכנים ומאורגנים - לקחנו את הארוחות הארוזות, את כל המזוודות והתיקים ויצאנו לדרך כבר ב 7:30 .
באוטובוס עברנו על ההנחיות האחרונות לבדיקות הביטחון בשדה, ניגשנו לצ′ק אין, נושא המשקל של התיקים היה מרתק, כולם צפו בספרות העולות על הצג בעניין רב.
היה לנו over weigt אחד (זה עולה ה-מ-ו-ן !!!! ) ומצד שני היו אפילו כאלה שהפתיעו והיה להם פחות מ 20 KG כמו אליסה שאיכשהו חזרה עם פחות משנסעה. אבל מקום במזוודות לא ממש היה (הם קנו יותר בגדים והשאירו בקבוקי שמפו ומרכך וכד′) .
בבדיקות הבטחוניות לפני העלייה למטוס שיר רון ועינב הפעילו את המכונות אז הן עברו חיפוש גופני, זה היה טיפה מבהיל 
כי קשה להבין מה רוצים ממך וזה מלחיץ שאתה מצפצף ולא עשית בעצם כלום..
כי קשה להבין מה רוצים ממך וזה מלחיץ שאתה מצפצף ולא עשית בעצם כלום.. לדיוטי פרי כבר לא נותר הרבה זמן (גם לא היה הרבה מה לקנות..
) ויצאנו למטוס, ניגשו לעפרי ופז וביקשו מהם לבוא לזהות את המזוודה שלהן ואת תוכנה ליד המטוס, ניגשתי איתן כמובן בסוף זה היה סתם איזה בקבוק שמפו או סבון פנים שהם רצו שעפרי תזהה. פגשנו את השאר בדרכם למטוס. עלינו כולנו, בדקתי שכולם נמצאים ויצאנו לדרכנו. עברה עלינו טיסה שברובה הייתה נעימה, כמה כיסי אויר שהלחיצו לרגע וילד עם טיקים שלכמה דקות צרח קצת הפרו מעט את השלווה אבל נעלמו כמו שבאו.. 
בשאר הטיסה דיברנו, הם שיחקו טאקי וקלפים, עינב התחברה לאיזו ילדה קטנה שהצליחה לגרום לה לשבת ליותר מכמה דקות ובשעה האחרונה של הטיסה היא בכלל לא קמה! השאר בעיקר ישנו וצפו בטלויזיה.
) ויצאנו למטוס, ניגשו לעפרי ופז וביקשו מהם לבוא לזהות את המזוודה שלהן ואת תוכנה ליד המטוס, ניגשתי איתן כמובן בסוף זה היה סתם איזה בקבוק שמפו או סבון פנים שהם רצו שעפרי תזהה. פגשנו את השאר בדרכם למטוס. עלינו כולנו, בדקתי שכולם נמצאים ויצאנו לדרכנו. עברה עלינו טיסה שברובה הייתה נעימה, כמה כיסי אויר שהלחיצו לרגע וילד עם טיקים שלכמה דקות צרח קצת הפרו מעט את השלווה אבל נעלמו כמו שבאו.. בשאר הטיסה דיברנו, הם שיחקו טאקי וקלפים, עינב התחברה לאיזו ילדה קטנה שהצליחה לגרום לה לשבת ליותר מכמה דקות ובשעה האחרונה של הטיסה היא בכלל לא קמה! השאר בעיקר ישנו וצפו בטלויזיה. בשעה טובה , נחתנו בארץ, אספנו דיוטי פרי, המתנו לא מעט למזוודות (כי המסוע נתקע) ויצאנו כולנו לפגוש אתכם. מכאן כולכם יודעים כבר מה היה - הילדים וגם אני התרגשנו מאוד לראות אתכם ! נשיקות וחיבוקים, איזה כיף שוב לראות את הילדים, להחליף חוויות וסיפורים .
הגענו הביתה כשכולם בריאים ושלמים (תודה לאל).
יש לציין שזו הייתה קבוצה מקסימה, הילדים שלכם מדהימים ולמרות שתפקידי היה גם להיות זו שמציבה גבולות וכועסת לפעמים ואפילו מענישה מדי פעם, לא היה ממש צורך בזה וגם היה לי קשה לכעוס עליהם - באמת, הכל היה בשובבות משעשעת או היסח הדעת.
נהניתי איתם מאוד ואני מקווה שגם הם.
בזאת בא מסענו וגם היומן לסיומו.
אם הם יכתבו בקהילת הילדים באתר נזכה כל הקבוצה במפגש (חוץ מ WII שהכותב/ת הסיפור הכי מוצלח ייזכו בו וזה ממש מגניב). ואני מצפה לזה (הם חייבים לי עוד סיפורי פאדיחות כי לא הספקנו הכל.
.)
.) שתהיה להם ולכם שנה נהדרת מלאה בעוד חוויות מדהימות כמו האחרונה. 
שנה טובה ומתוקה,
אדוה
