קיימברידג′ קלייר קולג' 8.8.2010 קלייר קולג′
אוי כמה היה קשה לקום היום...
אוי כמה היה קשה לקום היום...
אסף ונועם עשו שוב השכמה כי הם לא הגיעו אתמול לארוחת ערב. הם עשו השכמה עדינה הפעם אבל לכולם היה ממש קשה לקום והם הגיעו לארוחת בוקר טיפין טיפין ממש בדקה התשעים לפני שנסגרה הדלת לחדר אוכל. 
בבוקר היו להם פעילויות – הכל כבר היה נינוח יחסית, אנחנו לקראת סיום והמדריכים "זרמו" איתם יותר, נתנו להם לבחור דברים אחרים מהמתוכננים, שינו לו"ז וכדומה. בצהריים הם נכנסו לשיעורים האחרונים וכן – ניסו גם להבריז: "שיעור אחרון, התעודה כבר מוכנה עם השם שלי, מה זה משנה" וכמובן שהייתי השטן שהכריח אותם לחזור לשיעור... 
כמעט והיה לנו ביקור נוסף לדווח על אבידה במשטרה היום: עינב היא ילדה מקסימה ואנרגטית, לעיתים יותר מדי אנרגטית ואז כשהיא מניחה דברים היא לא יודעת איפה היא הניחה אותם וגם שוכחת לחפש ולעיתים אפילו שוכחת שהיא איבדה...
אתמול בלילה, אחרי כיבוי אורות היא אמרה שהתיק שלה בחדר של שיר ש. אבל הבוקר היא גילתה שהוא לא. כששאלתי איפה היא ראתה את התיק לאחרונה היא לא זכרה, ביקשתי שתנסה להיזכר ותעדכן אותי על מנת שנוכל לחפש.
חשוב לזכור שיש לנו כאן בסה"כ עוד יום ומחר יש חצי יום טיול וגם פעילות לילה – לא נותר זמן רב ללכת למשטרה והסברתי לה את זה... היא אמרה שהיא חיפשה בכל מקום, גם בחדר שבו סביר שהיא שכחה ועדיין היא לא מצאה, שלחתי אותה לכיתה ויצאתי לחפש בעצמי, דבר ראשון חיפשתי בחדר בו היא אמרה שהיא ראתה את התיק לאחרונה ושם, בין ערימת בלונים נח לו התיק של קמפוס (התיקים ייחודיים אז קל לזהות) והוא נשמר אצלי. היא כמובן שמחה מאוד למצוא את התיק, הבדיחה היא שמאוחר יותר ראיתי אותה במסדרון שאלתי מה נשמע ופתאום היא צעקה: "התיק שלי !" ורצה החוצה כי היא שכחה אותו בחוץ, הוא כמובן נמצא שוב... מאוחר יותר היא גם שכחה מפתח בחדר הפעילות אבל כשאני שואלת אם הכל אצלם והם לא שכחו כלום, היא נעלבת... 
אחה"צ בארבע היה טקס חלוקת תעודות, צילמנו קצת תמונות (המצלמה שלי לא עובדת ולכן אני לא מעלה לכם תמונות) הרענו לכל מקבל תעודה והיה כיף לדעת שסיימנו והגענו לרגע.. 
ואז הם יצאו לזמן החופשי שלהם - למזור היה היום יום היתקלויות לדוגמה בקניון היא עלתה במדגרות הנעות והתקדמה בהן גם ברגל, לא עמדה במקום, כשהיא הרימה רגל לעבור מדרגה היא נתנה לעצמה מעין בעיטה מהמדרגה הבאה. היא נתקלה גם בחדר בספה מספר פעמים ובטעות היום גם בי.. 
אחרי ארוחת ערב חזרנו לכאן והפעם עשינו קבלת שבת משלנו בקולג′ עצמו ולא בחדר האוכל של ארוחת ערב והיה ממש נחמד ה"צרה היחידה" הייתה שהנרות כבו מאוד מהר כי היינו בחוץ (אחרי אזעקת השריפה לא רצינו לקחת סיכון). אבל היה כיף – הם הדליקו נרות (כשהצליחו), אכלו חלה, שתו "יין" (מיץ ענבים ללא אלכוהול) ושרו קצת שירי שבת וקצת שירים עדכניים. 
אחר כך הייתה פעילות של המקום: ערב כישרונות – אבל הכישרון היחידי שהיה ושביקש להגיע היה בחור צרפתי שעשה מופע קסמים ארוך, המופע לא היה מוצלח במיוחד אבל הבנות נשארו כי המראה היה נעים לעין (במילותיהן: "איזה חתיך מהההההמם הוא") כשהוא "סיים" וחבריו יצאו גם, "השתלטנו" אנחנו על החדר והרצנו סיפורי פאדיחות שקרו כאן ובכלל, היו דברים מצחיקים אבל... צר לי – יש דברים שהבטחתי לא לשתף בהם... 
כשעברתי לומר לילה טוב הם שאלו מה קורה מחר, הם רצו לעשות מסיבה משלהם אבל יוצאים לבאולינג ואז הדר אומרת עוד באותה אורזת: "טוב אז מחרתיים" היא שכחה שמחרתיים היא כבר בבית בערב.. 
בבית בקרוב, ובינתיים לילה טוב.. 
