קיימברידג′ קלייר קולג' 8.8.2010 קלייר קולג′
יום חמישי
אז מה היה היום ?בוקר של שיעורים ואחר הצהריים של פעילויות שונות ומגוונות
את הבוקר שלי העברתי בדילוגים בין 2 החולות שלנו: עמית ורגינה.
בודדנו את שתיהן ועכשיו שיר רון ואלינה נמצאת באותו חדר ועמית ורגינה נמצאות כל אחת בחדר משלה. ובמהלך היום אני עושה ביקורי חולים. 
בנוסף ירדן ואני עשינו טיול למשטרה המקומית לקחת אישור להיעלמות מכשיר הנייד שלו שהתרחשה אתמול בבוקר. בשעה 19:50 בערך – נמצאה האבידה בכיס מכנסיו, הוא מצא את זה כשעשה כביסה
מה חוץ מזה - הם בכלל לא קולטים שנגמר בקרוב, לא באמת..
הם כבר מאוד מתגעגעים. רק היום הם נזכרו שיש יומן מסע ושאלו מה אני כותבת בו ואם זה סודות ואמרתי שאני כותבת עליהם ועל מעלליהם כאן עבור הוריהם... 
"כותבת הכל" ? הם שאלו... "משמיטה רק מה שממש לא חשוב" עניתי והם כבר החליטו שחובה לקרוא ולבדוק... 
סיפור של חשיבה מהירה ותושייה:
הדר ונוף איבדו כרטיס אחד של החדר והיו מוכנות להישבע שזה איפשהו בקמפוס, חיפשנו וחיפשנו ולא מצאנו, אבל חיכינו עם מפתח חדש למקרה שאולי נמצא ואכן נמצאה האבדה: בחור מהקבוצה הרוסית הגיע אליהן לחדר, דפק בדלת ואמר שהוא מצא את המפתח לחדר שלהן. השתיים קפצו משמחה אמרו תודה והושיטו יד ואז ביקש החצוף כסף תמורת המפתח.
הן חשבו מהר מספיק וענו לו שהכסף נמצא אבל "חברה שלהן" בחדר ליד, הובילו אותו אליי לחדר 
ואמרו לי באנגלית שהן צריכות כסף ובעברית סיפרו לי מה קרה 
.
ואמרו לי באנגלית שהן צריכות כסף ובעברית סיפרו לי מה קרה . כששאלתי אותו מדוע הוא חושב שמגיע לו כסף הוא ענה שבארצו נהוג לתת פרס למוצא.. העמדתי את הצעיר במקומו 
והכרטיס הוחזר תמורת אמירת תודה שאינה כרוכה בתמורה חומרית ולהן נשאר גם סיפור מצחיק 
.
והכרטיס הוחזר תמורת אמירת תודה שאינה כרוכה בתמורה חומרית ולהן נשאר גם סיפור מצחיק . בערב הייתה פה מסיבת דגלים לפרידה. לא לדאוג זה לא יצר שום בעיה הם ציירו דגלי ישראל על לחייהם רק כשהגיעו לקמפוס והיו במסיבה, אזור בו כולם יודעים שהם ישראלים אבל באופן ללי גם אין מה לחשוש מדי בקיימברירג′ יש יהודים וגם ישראלים ועוד לא נתקלנו בעוינות כלשהי, להיפך רק בחיבה, אפילו בסטארבקס המוכרים דוברי עברית. כמה מהבנות נכנסו ודיברו ביניהן, אחת שאלה: "איך אני אסביר לו עכשיו מה אני רוצה?" ולפתע הוא ענה לה בעברית: "פשוט תגידי". גם למידן וירדן קרה שם סיפור דומה.
הם רקדו ונהנו מאוד במסיבה, בחורה מצ′ילה הזמינה את סער לרקוד איתה
אבל הוא לא הבין מה היא רוצה וענה לא. מידן אחז בראשו כלא מאמין חצי מהערב: איך סער סירב לבחורה
וסער שמאוחר יותר הבין כבר הסביר כל הזמן: לא ידעתי מה היא רוצה !!
אבל הוא לא הבין מה היא רוצה וענה לא. מידן אחז בראשו כלא מאמין חצי מהערב: איך סער סירב לבחורה וסער שמאוחר יותר הבין כבר הסביר כל הזמן: לא ידעתי מה היא רוצה !! הסיפור היה ממש מצחיק ובאישור סער כמובן סיפרתי גם למורה שלו שצחקה מאוד ואמרה שכשחושבים על זה אלה לא הדברים שהם לומדים בשיעור אבל אולי כדאי לעבור על זה...
היא אמרה שאם היא תספיק אולי הם יעברו בקבוצה על משפטים "נחוצים וחשובים" כמו: "רוצה לרקוד ?"
לא לדאוג סער הזמין את הבחורה והעניין הסתדר (חלקית...) 
הם משכו היום כסף מהכספת בפעם האחרונה – הפעם הבאה תהיה בדרך לשדה התעופה כשהם כבר יקבלו את שאריות הפיקדון (או כולו אם לא היו אבדני מפתח). מחכים לנו יומיים עמוסים מאוד, יומיים אחרונים עם טקס קבלת תעודות, קניות אחרונות, אריזה (בתקווה בלי משקל עודף) ופרידות, זה זמן של התרגשות ובכי.
קשה להם להירדם והם מנסים לנצל כל דקה יחד אז אני ב"סיורי מסדרון" עד מאוחר אז לא לדאוג, ייתכן שישתבשו קצת זמני העדכונים, כמו אתמול שהייתה התרגשות מהמסיבה והם שכחו כולם (לא רק הישראלים) להיכנס לחדרים לכיבוי אורות, ככה זה כשנהנים... 
