מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

עוד שלושה ימים זה קורה!! - 07/12/2023

חניכים יקריםהספירה לאחור החלה!!!!!!!עוד שלושה ימים אנחנו נפגשים בנתבג ויוצאים למסע שלנו!!!אז קודם כל ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

קיימברידג′ קלייר קולג' 8.8.2010 קלייר קולג′

יום שישי

ימים מלאי חוויות... 

 

היום אחרי ארוחת בוקר הם יצאו ישר לפעילויות השונות. כאן גשום ודי קר..

בשביל האנגלים זה רק קצת קר יותר מהרגיל, בשביל ישראלים – קר !

 

היום היה יום של אירועים ותקריות: הייתה קבוצה בבוקר שהייתה אמורה לעבור סדנת דרמה.

הסדנה מתחילה בהקרנה של סרט, אבל הסרט לא עבד. 

 

בזמן הזה הייתי במשרד הפעילויות כדי לסדר את פרטי הנסיעה שלנו מחר ללונדון ושמעתי שהקבוצה מחכה שיסדרו את המקרן, כדי שלא ישתעממו בזמן ההמתנה נכנסתי להפעיל אותם בקצת משחקים. כששחררתי אותם להפסקה החזרתי את השרביט למדריכי הקבוצות ויצאתי לעיר כדי לקנות חלה ומיץ ענבים לשבת.

 

בדרכי עברתי ליד הנהר כאן וראיתי קבוצה נוספת שבדיוק יצאה מהשיט.

המדריך ניגש אליי וסיפר לי שירדן נפל למים ב PUNTING אבל לא רוצה ללכת להחליף בגדים...

 

פה יש 2 נקודות: אחת שהוא לא רצה ללכת להחליף בגדים – מן הסתם לא הנחתי לו ובאותו רגע נדרש מבט מאיים מאוד בתוספת "אבוי לך אם תחלה, רוץ עכשיו (כדי להתחמם), תעשה מקלחת חמה ותחליף בגדים !" אז הוא הלך, דקה אחר כך הוא חזר כי שכח את הכרטיס לחדר, שוב ביקשתי שימהר כי לא טוב שהוא רטוב בקור הזה בחוץ, הוא יצא לדרכו ואחרי דקה שוב (!!!) חזר הפעם הוא שכח את הטלפון... שלגמרי במזל לא היה עליו ולא נפל איתו למים ואז יצא שוב לכיוון הקולג′ (פחות מ 5 דקות הליכה).  

 

הנקודה השנייה היא להבין איך ירדן נפל למים (לא לדאוג הנהר בטוח): מסתבר שהוא היה

ה PUNTER כלומר המשיט והוא ניסה להחליף מקום עם מישהו ונפל בדרך, בהמשך הם איבדו את המשוט אז הפעם הוא פשוט קפץ למים והביא אותו...  היה להם מצחיק, גם לו היה מצחיק, לי לקח קצת זמן לצחוק.. אבל זה מצחיק ! יש תמונות אבל לא אצלי הילדים צילמו וביקשתי שיעבירו לי.. ואח"כ הוא עוד עשה כביסה, והוא לא היחיד – כן כן ילדיכם עושים כאן כביסה !  

 

ארוחת צהריים חלפה במהירות כי הם נכנסים מסתכלים עושים פרצוף וכשאני מבקשת אז אוכלים משהו, למרות שהיה אוכל סביר ביותר ואז לשיעורים.

 

קבוצה אחת טוענת שהמורה חמודה אבל החומר משעמם, קבוצה אחרת טוענת שהמורה משעממת והחומר סביר, קבוצה אחת לא יכולה להפסיק לצחוק והיום הם נקראו למשרד כאן לשיחת נזיפה כי הם קצת עברו את הגבול עם הצחוקים האלה והפריעו מאוד למהלך השיעור. 

 

באותה קבצה יש הרבה פעמים דעות שונות... ואז הדר יצאה החוצה כי היא איבדה את הטלפון, כואבת לה הבטן והיא לא יכולה להשתתף בשיעור, פתאום כל העולם לא פייר וזה היום הגרוע בחייה, פחות משעה אח"כ נמצא הטלפון, חלף כאב הבטן ולפני כשעה כשהיא חזרה מהמסיבה: "זה היה יום נהדר" כמה מהר דברים משתנים... J במקביל למזור היו כאבי גרון, עוד בלי חום אבל היא נראתה חולה אז לא הרשיתי לה לצאת לשיעור...

 

כרגע יש 5 עם כאבי גרון ויותר מכך מצוננים. לא משהו שאמור למנוע מהם השתתפות בפעילויות (לבקשתם) אבל בהחלט דורש שימת לב. יצאנו לארוחת הערב ושם הדלקנו נרות שבת, בירכנו על החלה והיין (מעין תירוש תוסס, לא לדאוג לא היינו קונים משקה אלכוהולי...)

היו מספר הולנדים שמאוד התעניינו וביקשו להצטרף, אז צירפנו גם אותם ומשם... משם יצאנו לבית חב"ד ! לא לדאוג, אנחנו לא בענייני כפייה דתית וכד′...  הצבענו לפני כן והרוב רצו ללכת, אז כתבתי מייל לרב והוא אמר שיישמחו לראותנו... אז הלכנו.

 

יצאנו מחדר אוכל והיה גשום נורא.

למזלנו בית חב"ד נמצא באמצע הדרך מהמסעדה של ארוחת הערב לקולג′ שאנחנו גרים בו וכשיצאנו, כבר התחילו לסגור את חדר האוכל אז בית חב"ד היה ההפסקה החמה שלנו... נכנסנו, אמרנו שלום, התקבלנו בברכה.

 

יש פה קהילה מאוד קטנה כנראה לפחות מבחינת מתפללים היו משהו כמו 8 אנשים, לקם הגיעו עם ילדיהם ואישה אחת הגיעה גם (לעזרת נשים) היא עם בעלה כאן לשבוע. הבנים חבשו כיפות ולקחו סידורים גם חלק מהבנות. אני לא יכולה לומר שהיה מרתק או מדהים או שנחזור לשם שבוע הבא אבל הייתה חוויה, כמה כבר יוצא לנו בארץ להגיע לבית כנסת ביום שישי ?!?

והם דוברי עברית כמעט כולם.

 

המצחיק היה שההולנדים מאוד רצו להצטרף, אז איפשרנו להם ותשמעו - לראות אותם עם כיפות וסידור והבנים, סער במיוחד, מנסים להסביר להם איפה קוראים ומה זה אומר כשהם (וגם הבנות ואני) בקושי יודעים מה קורה עכשיו, האמת היא שהבנים התמצאו קצת יותר.

 

הבנות לאט לאט "נשרו" לא הכרחתי אף אחד או אחת להישאר, ביקשתי שניכנס כולנו (זה היה מחסה טוב וגם כדי שלא יהיו כאלה שאחר כך כשמדברים על משהו ירגישו פתאום בחוץ כי הם לא באו..) והבטחתי שמי שיירצה ללכת יוכל בשקט לקום וללכת.

וכך היה, טיפין טיפין, הן יצאו ולבסוף נשארו 7 בנות וכל הבנים.

 

המתפללים שם די התרגשו שהיו עוד אנשים, אפילו הודו לי ופתאום המקום נראה היה מלא.

הם הודו לי שבאנו והזמינו שוב (אבל די).

לא יכולנו לצלם בפנים ודווקא חבל,  יכלו להיות תמונות טובות.

 

חזרנו לכאן בערך ב 20:10 והתארגנו למסיבה, יש לציין שרוב הבנות חזרו ממנה נלהבות ממש ...  הבנים... זה עוד נושא שדורש בדיקה...   מחר אנחנו נוסעים ל London, צפוי יום עמוס, מלא חוויות !!!  

 

רק בבקשה תחזיקו אצבעות שאף אחד לא ייעלם, שום דבר לא ייאבד או ייגנב...

ואני אספר שוב מחר מה עשינו ואיך נהננו … Smileys

   

  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה