קיימברידג′ קלייר קולג' 8.8.2010 קלייר קולג′

היום החמישי חלף ו...

זה מתחיל לאט לאט, שוב ירד קצת גשם היום, מחר יירד יותר, אתמול הם שרו (קצת בצעקות מההתלהבות) בקריוקי, הם יוצאים עם בגדים קצרים בבוקר (היום כבר היו יותר בגדים ארוכים) והיום זה כבר בלט: יותר ויותר קולות צרודים... אז אני מציקה ממש על הלבוש.. בתקווה שהקולות הצרודים יישארו קולות צרודים ולא ייהפכו לצינון, מחלות וכד′.

מעבר לזה היו עוד 2 מקרים של כאבי בטן קלים, הם הגיעו דווקא מצד אכלני המקדונלדס למיניהם.

אני מכריחה אותם להגיע לארוחות, ומבקשת תמיד שיאכלו משהו, גם אם זה רק לחמנייה או קצת תפוחי אדמה. בזמן החופשי הם מעדיפים לקנות להם משהו נוסף לאכול בעיקר מקדונלדס...

האמת היא שהאוכל כאן הוא לא "רע": בערב יש תמיד תפוחי אדמה אפויים או צ′יפס או אורז או אטריות ומנה צמחונית אחת ומנה בשרית: פעם ספגטי, פעם לזניה, פעם שניצל, פעם דג. הבעיה בדרך כלל היא לא האוכל עצמו אלא הטעמים... 
עינב: "מי שם רוטב עגבניות על עוף ? אני לא אוכלת עגבניות"
הדר: "האוכל פה נראה טוב אבל זה כמו פלסטיק" וזה ממשיך...

התיבול האנגלי הוא לא התיבול הים תיכוני או הישראלי, גם לא סוג האוכל. הם בדרך כלל מגישים חסה וסלטים עם מיונז כמו: כרוב וגזר או אטריות וטונה, תפוחי אדמה, אפונה וכד′...
אז זה לא אוכל דגים, וזו לא אוכלת בשר, וזו אוכלת רק מלפפון ועגבנייה, אני מבינה אותם,

באמת הם מתגעגעים לאוכל של בית, אול של אימא, מצד שני אני מסבירה להם: זה לא ישראל,

באתם לאנגליה ללמוד אנגלית וללמוד על המקום והתרבות וכמוכם הגיעו גם יותר מ 300 איש שבמרכז במקביל אליכם מיותר מ 10 מדינות שונות.

כל אחד רגיל לאוכל שלו ואף אחד לא אוהב הכל. אתמול בצהריים היה עוף ודווקא היה להם טעים. ובכל יום הדעות חלוקות על הארוחות אז ההסכם שהם מגיעים לרות מה יש ולטעום – לא רוצים לא חייבים לאכול. נראה לי שדי בשיחות האוכל, פשוט זה הנושא העיקרי שמטריד איתם...

חוץ מזה.. יש את הנושאים שמעסיקים אותם: כמו קניות ובנים !! 

הבנות עסוקות בזה כל היום, היתרון הוא שזה מאלץ אותן לדבר אנגלית. מזור התמקחה עם מישהו על מחיר והורידה 15 פאונד מהעלות, הדר ושיר רון ופז עשו היום מעט קניות ואז ישבו בסטארבקס. ירדן, עפרי וסער וחבריהם לקבוצות (הם בקבוצות שונות) התלוננו על המורות שלהם מיד שאלתי מה לא בסדר.

שימו לב לחוצפה: המורות נותנות להם שיעורי בית !!!!!  

כשאני מציינת שהם באו כדי ללמוד אנגלית וזה חלק מהעניין הם מסתכלים עליי שוב במבט לא מרוצה (בלשון המעטה).

ירדן הגדיר את זה יפה (הנה אני מלשינה): "אני לא באתי כדי ללמוד אנגלית, ההורים שלי שלחו אותי כדי ללמוד אנגלית" שתדעו לכם שהוא אחד המצחיקים.. אז שאלתי כמה זמן לוקח להם להכין את שיעורי הבית האלו:" 10 דקות זה רק להשלים כמה דברים"
"אז מה הבעיה ?" שאלתי "מתי אני אשב את ה 10 דקות האלה ? בזמן החופשי שלי ?!....
" הייתה התשובה.

היום הזה התחיל בלימודים ואז הם יצאו לפעילויות השונות בפארק, במוזיאון, שיט וכד′.

אחר כך היה הזמן החופשי והשיא היה בערב במסיבה שהם כולם חיכו לה מתחילת השבוע: מסיבה שחורה !  הייתה ציפייה גדולה למסיבה והם לא התאכזבו רובם נהנו מאוד.

חלקם טוען שהמסיבה הלטינית הייתה יותר כיפית וחלקם אומרים אחרת. ניסיתי להיכנס לצלם לכם תמונות אבל איכשהו כשנכנסתי רובם רקדו קרוב לכניסה ואחרי שנייה שהייתי בפנים איכשהו כולם נעלמו לתוך הקהל מלבד הדר ועפרי.

ניסיתי בכל זאת לצלם אבל עם הפליקר, העובדה שהם זזים ורוקדים וכל הזמן מסתירים אותם היה קשה לצלם תמונות טובות או אפילו סבירות, או בכלל תמונות שהם נמצאים בהן. אז הבנתי את הרמז והנחתי להם לנפשם ישבתי בחוץ זמן מה וכשראיתי שהכל בסדר עזבתי אותם לחדרי לכתוב לכם. יש לי תמונה אחת סבירה, אעלה אותה מאוחר יותר.

היו גם מעט (2-3) שבחרו להיות מחוץ למסיבה ולשחק טניס שולחן.  

מחר צפוי לנו יום גשום, אז אם יוצא לכם לדבר איתם תוודאו בבקשה ותבקשו שיתלבשו חם ! (שכבות זה גם טוב, ככה שבתוך חדרים יוכלו להיות עם קצר ובחוץ – ארוך ! גם אם זה לשנייה, צפויות פה מחר 18 מעלות בערך – בישראל זה מבחינתנו חורף... ) הן מסרו לי את מה שאמרתן וגם לי ושי אמרו שהוריהם קוראים אז שלום גם לכם.

מחר נערוך קבלת שבת ! יש בית כנסת באזור אז ייתכן שבדרך חזרה מארוחת ערב נקפוץ לשם, זה די קרוב..

מחכה לנו יום עמוס.  

ביי בינתיים