קיימברידג′ קלייר קולג' 9.8.2009 קלייר קולג′
הביתה
הגענו !
היה בוקר לא קל... דווקא לא בגללנו, פשוט ארוחת בוקר התעכבה והמעלית לא עבדה, מעין רצף אירועים שלא היה באשמתנו אבל לרגע חששנו שנאחר לטיסה..
בסוף גילינו תושייה - הבנים עזרו לבנות להוריד את המזוודות 3 קומות, ארוחת בוקר נפתחה והסתדרה, הכנו סנדוויצ'ים ויצאנו לשדה התעופה, אפילו למזלנו הגענו די במהרה.
הבידוק עבר די במהירות, לא היו תשלומי over weight,
הדיוטי פרי די טס, הילדים הפתיעו וריגשו אותי מאוד במתנה, ואז דקה לפני העלייה למטוס אנשי הביטחון סיפרו שיש תיקים שהגיעו לבד למטוס, לא עם כל השאר וללא השגחה וביקשו מכל מי שמזהה את תיקו שם לבדוק שלא הוכנס אליו חפץ חשוד... זה היה קצת מלחיץ אבל עבר טוב ומהר..
עלינו למטוס ויצאנו לדרך, שקד בילתה את רוב הטיסה בבכי או שינה, השאר ישנו, טיילו במטוס או כתבו בספר הזיכרונות. שיר ל. טיילה המון כי שיעמם לה, בן ומאיה ישנו המון (מאיה חולה טוב שהיא ישנה), שיר א. כתבה המון במחברת שלה, נעה ישנה הרבה, התרגשה מאוד מלהיות סוף סוף בבית וחיכתה בעיקר לנחות, הילה כתבה מכתבים (אפילו באנגלית !!!), רועי נעלם לו בשקט ולא נראה לעין, רנאן ומיכל בעיקר ישנו הם אפילו לא התעוררו לארוחה ואכלו מאוחר יותר, גם נדיר אשרף ואיהב ישנו טוב אבל הקיצו כשהגיע האוכל. שרון נדה בין שינה לבחינת מה שקורה על המטוס ואדר וליאור ישנו, שמעו מוזיקה וטיילו במטוס, מיכל וליאור השקיעו לא מעט זמן בלנחם את שקד כשהקיצה והגיחה למספר דקות של בכי.
נחתנו (באיחור של חצי שעה), יצאנו מהשדה אחרי תור ארוך מאוד בביקורת דרכונים ופגשנו אתכם ההורים - כמה מרגש וכיף.
עברו עליינו שבועיים חווייתיים מאוד ביחד.
למדתי להכיר את הילדים המקסימים האלה (גם אם לפעמים הם עושים שטויות).
למדנו להכיר את התרבות האנגלית (לטוב ולפעמים גם למרגיז), ובסה"כ הייתה חווייה חיובית, מרגשת ומהנה.
תודה לכם ההורים על התמיכה והסיוע, לכם ידידי שגם יצא לכם לקרוא את היומן כאן לפעמים ולהגיב. היו עוד המון חוויות על חלקן לא הספקתי לספר, על חלקן אני אולי אפילו לא יודעת - אז נצלו את ההזדמנות ושתפו כאן בחלק שלכם: "תלמידים מספרים" , יש גם פרסים אם אתם משתפים אז שווה אפילו יותר... גם הזדמנות להיזכר וגם הזדמנות לזכות...
המון בהצלחה !
אדוה
