היי:)
שמי נועם רון , בת 15מתלמי יפה (חור שרוב הסיכויים שלא שמעתם עליו).
וואו לתאר חוויה כזאת במילים קצת קשה לי. הלכתי עם אחי ובן דוד שלי לסאמר סקול והכרתי מהגיבוש את מאי והחלטנו שאני והיא ניהיה ביחד בחדר, וזה מה שקרה:). אז לא הייתי לבד...
ביום של הטיסה הכרתי גם עוד כמה ילדים אז הכל הסתדר מעולה למרות שבהתחלה הייתי קצת ביישנית ,הצלחתי להיפתח אליהם בסוף. כשנחתנו באנגליה היה כבר חשוך אז זה אומר שזה היה ממש מאוחר כי שם מחשיך ב10 בלילה.
אחרי היום המתיש של הטיסה היינו צריכים לעשות למחרת את המבחן שאומר איזה רמה אתה וכמובן שאני וחרדת המבחנים שלי לא היינו הכי רגועים
אבל הכל עבר בשלום למרות שהמבחן היה קשה והייתי ברמה האמצעית וקיבלתי את המורה הכי מצחיק וטוב שיכולתי לבקש.
בימים הרגילים זה בדרך כלל עובד ככה קמים בערך ב7...(כן בטח) אוכלים בערך ב8 ואז הולכים לפעילויות שיש בהם כדורסל בייסבול הכנת צמידים לבנות העצלניות שבנינו (אחמ אחמ אני
) ואז אוכלים ארוחת צהריים ואז הולכים ללמוד ואז ארוחת ערב ואז זמן חופשי ואחרון חביב של המיליון אזים שלי... ואז יש פעילות ערב כמו תחרות כשרונות מצא את האוצר וכו'.
חוץ מהימים הרגילים היה טיולים לאוקספורד רידינג לונדון ועוד... היה ממש כיף לראות את אנגליה עם חברים ולעשות איתם שופינג.
חוץ מהחברים בארץ גם הכרתי עוד בנות מאיטליה ולמרות שהסאמר סקול נגמר אנחנו עדיין שומרות על קשר. בטיול בלונדון הלכונו ללונדון איי.. (הגלגל הענק) ובדרך פתאום קוראים לי, אני מסתובבת ורואה את ההורים שלי ואת אחי הקטן... זה היה מפתיע במיוחד ממש לא ציפיתי לראות אותם ופתאום התחלתי לבכות.
ביום לפני האחרון היה את התחרות כשרונות ואחרי התחרות הכשרונות כולם התחילו לבכות ולתהתחבק איזה שעה והיה עצוב... ביום האחרון נסענו לטורפ פארק שזה כמו ללונה פארק רק הרבה יותר ענקי.... ותתפלאונ עשיתי ששם את המתקן הכי מפחיד שלהם (למרות שהתור היה שעתיים) ויש לי פחד גבהים ...
בקיצר ממש נהניתי בסאמר סקול ואז עוד המשכתי לטייל בבריטניה עם המשפחה ...
בקיצור אחלה של חופש:)
