איה

שלום,

קוראים לי איה מערבי, בת 16 (כמעט) ויצאתי השנה לסאמר סקול במרכז סנט אדמונד שבקיימברידג'.
אני לא אשקר לכם, הסיפור שלי לא אחר כל כך מסיפורים אחרים: גם לי היה מדהים, גם לי היה קשה להפרד בסוף מכולם וגם לי יש רצון עז לחזור לשם שנה הבאה וחבל שזה היה כל כך קצר.

אבל לפני הסאמר סקול פשוט ביליתי שעות באתר, קוראת סיפורים של ילדים ממקומות שונים ואיך כולם נהנו והיה להם כיף. עכשיו תורי לכתוב כמה היה לי כיף!

טוב, אז לפני הכל, היה מפגש בו הציגו לנו את המדריכים (לנו הייתה מדריכה מדהימה- קרן) הביאו לנו מלא דפים עם מלא הסברים עד הפרט האחרון והביאו לנו את התיק שנצטרך להיות איתו למשך כל הטיול. חלק מהקבוצה כבר הכרתי משום שהייתה קבוצת וואטסאפ מאוד פעילה (חופרת) ויצא לנו להכיר אחד את השני.

לאחר כל ההסברים, חילקו את כולם לקבוצות איתן נצא לסאמר סקול, וכל קבוצה נכנסה לחדר ועשתה סבב שמות והכירה את המדריכים שלה. אנחנו היינו קבוצה מאוד מגוונת ומיוחדת (מאוד מיוחדת), 24 ילדים וקרן מדריכה אחת.
אחרי המפגש (בו כולם היו מאוד נרגשים ומתביישים) חזרנו איש איש לביתו וכוססים ציפורניים לקראת המסע הגדול.
ב-28.7, בחמש בבוקר, עם תיק גב ומזוודה נפגשנו עייפים ומתרגשים. 

הטיסה הייתה מאוד נחמדה, דיברתי עם כמה אנשים וגם איש שישב בכיסא לידי סיפר לנו כל מני דברים על אנגליה ומסתבר שאבא שלו גם מלמד בסנט אדמונד! 

אחרי הטיסה חיכה לנו אוטובוס עם מדריך חתיך (כל הבנות נמסו) עם מבטא משכר. הנסיעה הייתה די ארוכה ולאחר שעה וחצי הגענו למרכז, בו הכרנו כמה מהמדריכים שלנו: פרגוס (אם רק המדריך הראשון באוטובוס היה חתיך, והוא היה רק הראשון, תארו כמה פרגוס היה), תמי (TEMIׂ) שעם המבטא שלו כולם היו בטוחים שקראו לו TIMMI, ובקי. לאחר מכן מייקי (האחראי על הבטחון שלנו וחדרים והמון דברים) נתן לכולם את המפתחות ונכנסו לחדר שלנו!!!!! כולם היו בעננים - המרכז היה מדהים והאנשים מדהימים והחדר מדהים ואפשר להסכים שהיינו יכולים להתלהב מכל דבר שם ולקרוא לו מדהים ("וואו תראו את המידרכה!!!! כזאת יפה ומדהימה!"). אחרי שלב ה"אני לא מאמינה איזה מדהים" פרקנו מזוודות והכרנו קצת מהאנשים שהיו, והתחברתי למריה, שבאה לבד ממקדוניה. לצערנו, היו קצת אנשים מחו"ל בהתחלה, דבר שהיה ראוי לשיפור אבל בשבוע השני הגיעו עוד המון אנשים מארצות אחרות. אחרי שהכרנו קצת אנשים, הייתה לנו פעילות שאני כבר לא זוכרת מה היה בה (זה מצחיק שקרה כל כך הרבה שאני לא זוכרת מה קרה לפני שבועיים).

ביום השני, היה את המבחן בו מחלקים אותנו לקבוצות לפי רמות שונות של אנגלית. המבחן היה לא מלחיץ מדי ואחריו הלכנו מיד לאכול ארוחת צהריים, ולאחר ארוחת הצהריים נפגשנו ב"מיטינג פוינט" יחד עם המדריכים כדי לצאת לסיור בעיר קיימברידג' היפה. סיירנו בקינגס קולג' המדהימה ואחרי הסיור קיבלנו פרי טיים ראשון בעיר! נאמר לנו שמחכה לנו הפתעה בערב, ובערב לקחו אותנו לבאולינג! היה מאוד כיף והייתי די גרועה:\

ביום השלישי, הייתי בשיעור הראשון! המורה שלנו היה דיוויד- אחד המורים הכי מגניבים שהכרתי ביקום. הוא היה מגניב וזורם והשיעור היה כיף ממש! אחרי השיעור הראשון, הייתה הפסקה ואחריה השיעור השני עם פרגוס! 
היה ממש קל וזורם ואחרי השיעור ארוחת צהריים וכרגיל- מיטינג פוינט ואז יצאנו לסיור אופניים בקיימברידג'!
הסיור היה מדהים, רכבנו והייתה רוח נעימה ומזג אוויר לא חם מדי ולא קר מדי. המדריך, שרכב על אופניים גם הוא סיפר על העיר דברים מעניינים וציין עובדות מפתיעות על המקומות ועל האנשים בעיר.

לאחר הטיול חזרנו למרכז והתארגנו לקראת סרט- "רובוטריקים".
האמת- הוא היה נורא מעייף! בהתחלה כל הבנים נורא התלהבו אבל אחרי שעה וחצי כבר היינו קצת עייפים והתחלנו לראות את הסוף, אבל לא! מה פתאום! שהעלמה בצרה תינצל בכזאת מהירות?! והסרט המשיך והמשיך וכבר רוב הקבוצה איבדה ריכוז. אני וליאור (חברה טובה שהתחברתי אליה במהירות האור) כבר התחלנו לספור פרסומות סמויות ולספור כמה אנשים נרדמו. לאחר שלוש וחצי שעות של סרט יצאנו מהאולם (במחיאות כפיים סוערות) וחזרנו מותשים אל המרכז- וישר לישון!

ביום הרביעי כולם היו עייפים ותשושים מהשעה המאוחרת וחלקנו היינו פחות פעילים בשיעורים מאתמול. אחרי השיעורים וארוחת הצהריים, יצאנו לכיוון לונדון- אל הווסטפילד: הקניון הכי גדול באירופה כולה. 
קיבלנו בו פרי טיים של 6 (!!!!) שעות, וביזבזנו לא מעט...
היה ממש כיף!! לאחר שחזרנו נפגשנו עם הקבוצה החדשה והקטנה מונצואלה, והלכנו לישון- מותשים ומצפים ליום חדש וכיף.

ביום החמישי למדנו, ולאחר ארוחת הצהריים הלכנו לפעילות מרגיעה וכיפית במיוחד: פאנטינג בנהר הקאם! (פאן פאקט: על הנהר הקאם יש המון גשרים. נהר הקאם+ גשר [בתרגום חופשי לאנגלית: ברידג']= קיימברידג'!)
היה ממש נחמד והמדריך-משיט של הסירה השלנו, שבמקרה לא מקרי בכלל והאמת גם די נפוץ, היה חתיך, הסביר לנו שהוא עובד כדי לחסוך לקולג'.
לאחר הפאנטינג, היה לנו פרי טיים ואז חזרנו חזרה למגורים ואכלנו ארוחת ערב. אחרי ארוחת הערב היה קידוש נחמד ואז הייתה מסיבה!!! מאחר ואני לא אדם של מסיבות, הייתי שם אבל ישבתי בצד והייתי די מבואסת. אבל זה סביר שמדי פעם נהיה עצובים. 

ביום השישי לא היה לנו לימודים (יום שבת) אז ישר אחרי ארוחת הבוקר נסענו ללונדון!!!! כשהגענו נכנסנו למעבורת (לכולם היה כיף ממש, ומאחר ויש לי מחלת ים לי היה קצת פחות),  ועברנו ליד כל הבניינים והמקומות הכי מתויירים ומפורסמים בלונדון. אחרי שירדנו, היינו בלונדון איי! היה כיף ממש! ראינו את לונדון מלמעלה והכל היה כל כך קטן! שגב בטעות לחץ על כפתור המצוקה, כי חשב שהכפתור בעצם מפעיל מדריך אוטומטי על הסברים על לונדון, מה שעורר טיפה בהלה בקפסולה בה היינו אבל בסוף הכל היה בסדר. לאחר הלונדון איי הלכנו לביג בן (למעשה קוראים לו "קווין אליזבת' טאוור, ולשעון עצמו קוראים הביג בן) ואז לבקינגהם פאלאס ומשם לקובנט גארדן שם נחנו קצת. משם הלכנו למסעדה איטלקית בשם "זיזי" ופגשנו קבוצה ישראלית ממרכז אחר!!! אכלנו ושבענו והיה ממש טעים (ועכשיו נברך ונודה לאלוהים [אחד השירים ששרנו הרבה לאחר סיום הארוחות בטיול]) אחר כך עשינו את דרכנו חזרה באוטובוס (וכולם נרדמו!) 

ביום השביעי למדנו ואז יצאנו לסייר בחלק אחר של קיימברידג' בו סיירנו בטיול האופניים. לאחר מכן הלכנו לפריימארק (כמעט כולם חזרו משם עם המווווון בגדים חדשים) ולחנויות נוספות באזור והיה כיף!
הלכנו גם ללונה פארק! התחלקנו לכמה קבוצות: הפחדנים (אני הייתי חלק מהם!), הבאמצע, והאמיצים. היה די מגניב ועשיתי מלא מתקנים של ילדים קטנים!

לאחר מכן בערב, הייתה מסיבה בה הכרנו את הקבוצות החדשות האחרות! בנוסף אלינו, לונצואלים ולסינים (שאם אני לא טועה עזבו אותנו יום אחר כך)  הגיעו צרפתים, טורקים, וטאיוונים!
אני לא רקדתי במסיבה (וניצן ואסף מהקבוצה גררו אותי לרקוד אבל העקשנות שלי ניצחה אותם!) אבל בהחלט היה כיף.

יום שמיני!!! בגלל הגעתם של הצרפתים, הטורקים והטאיוונים, הקבוצות השתנו מעט וחילקו אותנו לשתי קבוצות: כאלה שלומדים בבוקר והולכים אחרה"צ לטיולים, וכאלה שבבוקר הולכים לטיולים ואחרה"צ לומדים. החלוקה הזאת עוררה המון חילוקי דעות והמון התבאסו שהם לא ביחד עם חברים שונים... אני הייתי בקבוצה הראשונה, שלומדת בבוקר, ולאחר הלימודים יצאנו לסיור בספריות של אוניברסיטאות בקיימברידג'. לאחר הסיור, חזרנו למרכז ואחרי ארוחת הערב היה ערב קזינו!!!! היה ממש מגניב וכיף...

ביום התשיעי היה גם מגניב: למדנו ואז יצאנו למרכז העיר לצלם סרטונים קצרים לקליפ "HAPPY". הצטלמנו עם כובעים מגניבים (המוכר קצת כעס עלינו :O) והצטלמנו בסטארבאקס מנסים לחפש וויי פיי ועוד המון! 
אחר כך חזרנו למרכז והיתה מסיבת פיג'מות בחוץ כשמוקרן פרוזן. אני לא הייתי, דיברתי עם חברות אבל כל השאר נהנו בטירוף וכל המשך הטיול שרנו שירים מהסרט. ("Do you wanna' bild a snowman???"ׂׂ)

היום העשירי היה כיף במיוחד: הלכנו ליום כיף כולו בלונדון: מדאם טוסו ואחר כך מחזמר של מאמא מיה!
קרן הבהירה לנו שקוד הלבוש הוא חגיגי, לכן צריך להתלבש יפה. אז YOLO- לבשתי שמלה! (דבר מאוד נדיר) כל הבנות התאפרו והתגנדרו, וגם קצת כעסו שהבנים הסתפקו בג'ינס וחולצה... אבל בסוף היה סבבה.

הלכנו למדאם טוסו והצטלמנו עם המון מפורסמים משעווה, היה ממש מגניב וכיף! אחר כך, הלכנו לכיוון האוטובוס ואבוי! חסר מקום! אז 8 ילדים אמיצים יחד עם מדריך נסעו בתחבורה הציבורית. כולנו הגענו למקום, מורעבים ואז נתנו לנו שעה לאכול (מקדונלדס VS. פיצה האט) אחר כך הגענו לאולם וכולם התיישבו במקומות, נרגשים לקראת התחלת המחזמר. המחזמר היה מעולה! שחקנים אדירים ושירים מעולים, כולם התלהבו ושמחו. אחרי המחזמר חיכה לנו האוטובוס וכולם מותשים- נרדמו באוטבוס. (ראו תמונות)

יום 11! קמנו עייפים מהיום המדהים שהיה אתמול, והלכנו להבחן! מבחן סיום שיבדוק כמה השתפרנו מההתחלה. לאחר המבחן יצאנו לכיוון מרכז העיר עם משימות שהמדריכים נתנו כגון להצטלם עם גלידה על האף או לראיין סטודנט מקומי... היה די מגניב וגשום! . אחר כך חזרנו למרכז, אכלנו ארוחת ערב ובערב היה הגראדיואיישן- חלוקת תעודות, תעודות הצטיינות וגם תוצאות שני המבחנים! אני שיפרתי ב8 נקודות את התוצאה מהמבחן הראשון לשני- תלמידה למופת (או שלא). הלכנו לישון לקראת יום חדש...

יום 12... הלכנו לאוקספורד! הגענו והגיע מדריך/ה. למה ה"/ה"? כי לא היינו בטוחים אם הוא/ היא היה/הייתה בן או בת! המדריכ/ה הסביר/ה לנו על צינוקים שהיו באזור ואיך כלאו אנשים שם... די קריפי.

אחר כך היה המון המון גשם! כשהפסיק המשכנו לטייל (ונפרדנו מהמדריכ/ה) אל עבר כנסייה שאת שמה אני לא זוכרת וביקרנו בחדר האוכל בו צילמו את הארי פוטר! האמת? הרבה יותר קטן במציאות... אחר כך המשכנו לכיוון העיר שם היה לנו פרי טיים וקנינו המון, ואז חזרנו הביתה (כבר הייתה לנו חלוקה: הביתה= המרכז, והביתה הביתה= הבית בישראל) והיה ערב קריוקי! נגלינו אל כשרונות מפתיעים ומעניינים, היו המון דברים מדהימים וגם המון זיופים מצד הפחות כשרוניים... אבל היה כיף. בערב הזה כמה כבר התחילו להכנס לדיכאון כי יום אחר כך כל הצרפתים, הטאיוונים וחלק מהטורקים עוזבים... 

יום 13- כמעט אחרון! יום 13 היה בסימן סיום. בבוקר נאלצנו להפרד מהצרפתים, חלק מהטורקים והטאיוונים וכמובן מרבית מהמדריכים, לא אחסוך ואגיד שלא מעט בכינו שם. היה קשה להפרד ולהגיד שלום וקצת התעכבנו ביציאה מהקמפוס כי כאב לנו לראות אותם בפעם האחרונה... ואז הלכנו למרכז העיר, לפרי טיים כמעט אחרון כדי לבזבז את הכסף שנשאר.... באמצע תקפה אותנו סופת גשמים וכולנו תפסנו מחסה ליד חנות. ואז חלק מהקבוצה נאבדה! חיכינו להם די הרבה וקצת כעסנו כי זה קיזז מהפרי טיים... אבל בסוף הכל היה בסדר והפרי טיים הוארך, קניתי מלא דברים בפריימארק, פאונדלנד, אייץ אנד אם ועוד המון... באמצע איבדתי את המעיל האהוב שלי ונכנסתי קצת להיסטריה, אבל בסוף מצאתי אותו וסוף טוב הכל טוב... חזרנו למרכז שהיה שקט וריק, התכנסנו כל הקבוצה הישראלית לפעולת סיכום במהלכה כולם ספירו איך היה להם, ובסופה קיבלנו תמונה קבוצתית של כך הקבוצה מהלונדון איי... היה מרגש! 

יום 14 ואחרון! אחרי לילה אחרון וקשה, קמנו עייפים ועצובים כי נפרדנו בלילה ממריה ומליזה, היה קשה...
הוצאנו את המזוודות ויצאנו לכיוון טירת ווינדזור שהיא טירת הקיץ של המלכה. טיילנו קצת וגם הצטלמנו עם שומר מצחיק אנגלי (ההם עם הכובע השחור השעיר והמדים המפוארים) וקצת עצבנו אותו כי הוא צעק עלינו להתרחק.

זה היה די מפחיד... אחר כך עומר, ניצן, יונתן, יעל, אסף ואני ארגנו משחק טאקי ספונטני על הרצפה ואז גשם תפס אותנו אז נכנסו אל חנות מזכרות וראינו איזה גשם חזק יש באנגליה בקיץ! (גשם כזה נחשב למבול חורפי טיפוסי בישראל) מיד לאחר שהגשם פסק יצאנו לפרי טיים אחרון אחרון לפני הפרי טיים של הדיוטי פרי, לחלקנו לא נשאר כלל כסף ונותרנו יושבים בחוסר מעש בבתי קפה ומסעדות (אני יצאתי חסכנית ונשאר לי הרבה) אחרי הפרי טיים נסענו לכיוון שדה התעופה שם לפני הצ'ק אין נפרדנו מעומר ומטל שממשיכים אחרינו, פגשנו להקה שליאם וליאור ממש אהבו (חלק מהקבוצה לא הכירו אותם) אבל משמיעה של שיר אחד הם היו די טובים...

בדיוטי פרי היה לנו חצי שעה לקנות שוקולדים למשפחות ואז מיהרנו לטיסה (שהתעכבה!) בטיסה כולנו כתבנו מכתבי פרידה אחד לשני וחלקנו כבר התחלנו לבכות, נחתנו וכולם כבר היו עצובים ומדוכאים שנגמרו שבועיים של כיף לא נורמאלי. חיכיתי וחיכיתי לבכות ולהתגעגע אל כולם, אבל לא קרה כלום! בסוף, כשראיתי את אבא שלי כל הרגשות (שבלב הקטן מאוד שלי) צפו והתחלתי לבכות ממש. חיבקתי את כולם וכולם בכו, היה ממש קשה... מזל שעם הטכנולוגיה של היום יש וואטסאפ וכוולם שומרים על קשר וממשיכים לתפעל קבוצת וואטסאפ חופרת וכיפית!

אז תודה על שבועיים בלתי נשכחים, תודה למדריכה קרן ולאלמוג, אסף, דן, יובל, יונתן, יעל, ליאור ב, ליאור נ, ליאם, ליזה, מורן פ, מורן ט, מידן, ניצן, עומר, רעות, שגב, שי, שני, לינוי, טל, שחר, וג'מאל 

היה ממש כיף ואני מקווה לשמור על קשר. ממליצה לכולם לעבור את מה שעברתי,

אני בהחלט אסירת תודה ומאושרת מכל רגע ורגע שהייתי שם.