אני מאי בוכניק ממחזור ברייטון 2 המחזור הכי טוב שיכולתי לבקש !
הכל התחיל במפגש היכרות שבועיים לפי הטיסה , כשראיתי את כולם הייתי בטוחה שבחיים לא נתחבר כי הם ממש לא מה שאני מכירה ורגילה אליו מהבית , אבל טעיתי בגדול ! לאט לאט הקבוצה הזאת הפכה בשבילי למשפחה לשבועיים , לא הפסקנו לצחוק ולהיות ביחד , כיאילו אנחנו מכירים מאז ומתמיד .
כשהגענו לשם בהתחלה היה קצת קשה כי אתה לא מכיר כלום והכל זר , הילדים , החדרים החדשים , המדריכים , אפילו לאוכל היה קשה להתרגל . אבל אחרי שאתה מתרגל להכל אתה מתאהב וקשה ממש להיפרד .
עברנו שבועיים עמוסים ומדהימים מלאים בחוויות . כ יום היה מחולק לשלושה חלקים , לימודים, פעילות צהריים וערב . בדר"כ אחת הפעילויות הייתה נסיעה למחוץ לארדמור והשנייה המדריכים של ארדמור העבירו לנו .
הלכנו לים , ללונדון איי, למאדם טוסו, להיי פארק, למופע של מלך האריות, וזה אפילו לא חצי. כל נסיעה כזאת הייתה שעתיים נסיעה אם לא יותר, אבל היא הייתה שווה כל דקה, באוטובוס הייתה ממש אווריה טובה, כולם צחקו עם כולם וכל נסיעה כזאת הייתה יותר כפית מהשנייה .
הפעילויות שהמדריכים המקומיים העבירו לנו היו כפיות ממש ! גם בזכותם התערבבנו והכרנו עוד ילידם מארצות שונות .
שיחקנו איתם משחקי ספורט, ראינו סרטים, רקדנו ועוד מלא פעילויות . ממש שמחתי שהצלחתי להתחבר עם ילדים מארצות שונות כי זה משהו מיוחד שאתה לא עושה כל יום או בכלל , להתחבר עם ילדים בגיל שלך מתרבות וארץ שונה, ממש התעניינו אחד בשני ומצאנו מלא נושאי שיחה משותפים, העברנו איתם את הזמן בלי להרגיש אפילו.
המדריכים של ארדמור היו חלק בלתי ניפרד מהפעילויות , הם היו כפים , תמיד זרמו עם הצחוקים והשטויות שלנו , ודיברו איתנו בגובה העיניים הם היו ממש חלק מאיתנו .
בכיתות לימוד תמיד הייתה אווירה טובה אפילו שלא תמיד היה לי כוח ללמוד והייתי קצת עייפה . המורים היו כפים ודינמיים היו להם פעיליות ממש יצירתיות וזה ממש הקל על הלימודים כי בכל זאת זה קשה לשבת שעה וחצי בכיתה וללמוד .
להיות בכיתה עם ילדים מארצות שונות ולדבר כל השלוש שעות רק אנגלית ממש שיפרו את הדיבור שלי ואת הביטחון לדבר באנגלית .
וכמובן שחוץ מכל הצוות של ארדמור הגענו עם שני מדרכים ישראלים – מאיה ויואב שבלעדיהם הטיול ממש לא היה ניראה אותו דבר , הם היו חלק ממש משמעותי בשבילי.
הם תמידדד העלו את המורל, צחקו איתנו, ידעו להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון , עודדו אותנו , הסבירו לנו וענו על כל השאלות והחששות שהיו לנו, והיו לנו המון. העבנו איתם את הזמן גם מעבר, בזמנים החופשיים שלנו,
בהפסקות ישבנו כל הקבוצה הישראלית וכמובן שתמיד הזמנו עוד ילדים ויואב ניגן לנו בגיטרה. ובערב לפני השינה עשינו שיחת בנות עם מאיה.
הם היו מדהימים עם מלא סבלנות וזה ממש לא מובן מאליו כי לצאת לשבועיים עם 28 ילדים בגיל ההתבגרות ולתת לכל אחד את היחס האישי ולגרום לכל אחד להיות מיוחד זה קשה אבל הם עשו את זה מושלם ובגלל זה כל הקבוצה העריכה, אהבה אותם ותמיד רצתה בחברתם .
ולסיום זאת חוויה שאני מאחלת לכל ילד לעבור אותה ולי לעבור אותה שוב. אלה שבועיים מדהימים יוצאי דופן שהוסיפו לי מלא ביטחון, עצמאות וחברים מכל העולם והארץ :)