טוב, אז קוראים לי רוני שלו, אני בת 16 והייתי בסאמר סקול באוניברסיטת קיימברידג׳ בקולג׳ סנט אדמונס ואין לי משוג איך לסכם את השבועיים המדהימים האלו.
אז נתחיל מכך שסאמר סקול זה פשוט חוויה מטורפת, מרגשת, מבגרת, מלמדת, ומאוד עצובה (כי השבועיים האלו נגמרים בסופו של דבר:( הספקנו לעבור כל כך הרבה בשבועיים האלה, צברנו כל כך הרבה חוויות וזכרונות שישארו איתנו לכל החיים, ומי שמתלבט אם כדאי לו ללכת לסאמר סקול אז אין בכלל שאלה, תאמינו לי שאתם לא תתחרטו על זה אחר כך..(; 
אז לאחר ימים רבים של ציפייה, לאחר שהספירה שהתחילה מכ-100 ימים בקבוצת הווצאפ המשותפת הסתיימה הגיע היום שנפגשנו בשדה תעופה. כולם היו כל כך נרגשים ואולי גם קצת מפוחדים אך ידענו.. ידענו שאנחנו הולכים לעבור חוויה גדולה בחיים. ישר התחברנו אחד לשני ונוצרו חברויות חדשות, רושם ראשוני על כל אחד מהילדים התגבש(שבסוף גילנו עד כמה הוא היה מוטעה) ומהר מהר מבלי שהספקנו לעכל אנחנו כבר על המטוס. אה והנה הגענו לאנגליה. עכשיו נוסעים לקיימברידג׳. כל כך הרבה ירוק. למה כל מבנה נראה כל כך מפואר. טוב הלכתי לישון... רוני! קומי הגענו! יש לציין שהכל היה כל כך מושלם. כל מבנה שהאנגלים מחשיבים כפשוט היה נראה כמו בסרטים, אפילו הנוף הירוק מהחלון בדירת הסטודנטים החמודה שקיבלנו היה מהמם. חדר אוכל יפה(עם אוכל שפחות לטעם הישראלי שלי... יותר מדי תפוחי אדמה בכל ארוחה, אבל משהו שאפשר לשרוד) היום הראשון עבר עם פעילות של המדריכים הבריטים החמודים שלנו יחד עם הברזילאים, הסינים, האיטלקים, הצרפתים והטובים מכולם- הישראלים! 
ביום השני עברנו את מבחן הרמה שאין כל סיבה להלחץ ממנו, הוא פשוט התאים אותי לרמה המתאימה לי באנגלית ואני הייתי מרוצה מהשיבוץ. הלימודים בסאמר סקול היו שונים לגמרי מהלימודים בארץ, ואפילו נהנתי מרובם! אמנם היו שיעורים יותר מהנים ושיעורים שפחות התחברתי אליהם אבל ברוב המוחלט היה מהמם! למורה שלי קראו סאם והיינו 5 ישראליים בקבוצה בנוסף לסינים, לצרפתים ובחלק מהימים גם איטלקים שלמדו איתנו. למדנו על נושאים מצחיקים שנהננו לדבר עליהם אחד עם השני והלימודים גם היו חלק גדול מהחוויה. לאחר שעה וחצי של שיעור הייתה חצי שעה הפסקה ואז היה לנו פרוג׳קט עם ג׳ני המורה שלי, שגם שם היה ממש כיף. בפרוג׳קט נתנו לנו לעשות עבודות של יצירה בקבוצות, גם שם היה כיף ומשעשע ואפילו התוצאות של היצירות לא היו רעות! היו הרבה שיעורים בהם הצגנו את התרבויות השונות של כל מדינה, דבר שתמיד נהנו גם ללמד את הילדים מהמדינות השונות על ישראל וגם להקשיב ולשמוע על המנהגים שלהם.אז בקיצור, אין מה לפחד מהלימודים, כי הם באמת מהנים. 
חלק מהסאמר סקול היה גם הטיולים שככלו טיולים ללונדון- שם ראינו את הביג בן הגדול ונכנסו ללונדון איי שמשם השקפנו מגבוה על לונדון היפה ויצאנו לטייל בפארק וכמובן שגם קצת שופינג. טיול נוסף בו נסענו למאדאם טוסו ושם הצטלמתי עם בובות השעווה של ג׳סטין טימברלק, ביונסה, ריאנה, ג׳סטין ביבר והרשימה עוד ארוכה..(; וכמובן שהלכנו למחזמר המהמם מאמה מיה שזאת הייתה חוויה עצומה! היו לנו טיולים נוספים בלונה פארק של האנגלים ולווינזדור קאסטל. כל טיול היה מהנה כי זכינו לראות את המקומות הכי יפים והכי מיוחדים. 
עוד דבר שנהגנו לעשות המון המון הוא ללכת לעיר של קיימברדג׳ שכבר הכרנו אותה כמו את כף היד שלנו מרוב הליכות שם. כמובן שעשינו הרבה שופינג שם(יש שם פריימארק!) וישיבה בסטארבקס נהפכה למנהג קבוע. ממש אהבתי את קיימברידג׳, היא גדולה ויפה ויש שם חנויות מעולות ואנשים חמודים ומנומנסים כמובן(: אחד מהדברים הכיפים שעברנו שם היו הצילומים למיוזיק וידיאו של השיר ״הפי״ ושם היינו צריכים לרקוד ברחובות קיימברידג.. ועוד המון משימות מצחיקות שקיבלנו שם. גם שטנו בנהר של קיימברידג׳ שזה באמר הדבר הכי מרגיע בעולם, מדהים לראות את התרבות של הבריטים וביקרנו בקינג קולאג׳. 
ואיך אפשר שלא לציין את מעגל הגיטרה? שבו התאספנו בערבים ואפילו סתם בהפסקות או בכל הזדמנות שהיה זמן פנוי ובו יעל יוסי ואדר המוכשרים שרו וניגנו לנו שירים בגיטרה, דבר שהתחיל כדבר מצומצם של הילדים הישראליים אבל לאט לאט המעגל התרחב והוא היה מעגל בינלאומי, ושיר הסאמר סקול-wonderwall ששרנו אותו בכל הזדמנות שהייתה, כל הטיול זמזמתי אותו ועכשיו כל פעם שאני שומעת אותו הוא מביא לי נוסטלגיה(: 
את הפסקה הבאה שאני הולכת לכתוב לא ידעתי אם להתייחס אליה או לא, כי היא לא רלוונטית לכל טיולי סאמר סקול של השנים הבאות (אני מקווה לפחות) אבל בגלל שהמצב ששרר בארץ השפיע הרבה על השבועיים האלו, החלטתי להתייחס למצב. אז טסנו לאנגליה כשבוע לאחר שהתחיל מבצע ״צוק איתן״, דאגנו למשפחות שלנו אבל יצאנו בכל זאת לסאמר סקול ואפשר להגיד שברחנו מהאזעקות בארץ.. התעדכנו כל הזמן במצב אבל הרגע הגדול שלא האמנו שיבוא היה הכניסה הקרקעית. ברגעים כאלו שאתה לא בארץ הדברים מקבלים משמעות אחרת. כששמענו על הכניסה הקרקעית של צה״ל לעזה באמצע פעילות עם חברים מברזיל, צרפת, איטליה, סין ועוד מדינות מרחבי העולם. הגבנו בבכי וחששנו לשלומם של חיילי צה"ל שחלקם קרובי משפחה שלנו. הסברנו לילדים בני גילנו מארצות שונות את המצב בישראל ואת הסיבה לכך שאנו מצוברחים. היינו מופתעים מהתגובה, כולם תמכו בנו וחיזקו אותנו למרות שהם לא יכולים להבין את המצב בישראל. כדי לשנות אוירה התאספנו עם כולם למעגל הגיטרה, הישראלים והנוער מחו"ל והבנו ״ששום דבר לא יפגע בנו״, שרנו שירים מאחדים והיינו מופתעים מהתמיכה הרבה שקיבלנו מהילדים, שבאמת זה לא היה דבר מובן מאליו! גם המדריכים חיזקו אותנו ולא רצו לראות אותנו עצובים.
עוד דבר שאני אתייחס אליו הוא שאין לכם ממה לפחד מלבוא לבד לסאמר סקול! אני באתי בלי חברה ולמרות כל הפחד והחששות היום אני יכולה להגיד בלב שלם שזה מעצים את החוויה!!
אז אני אסיים את הסיפור עם תודה גדולה לכל אחד ואחד מהילדים שלקח חלק מהחוויה הגדולה הזאתי שנקראת סאמר סקול. כל אחד ואחת תרמו חלק משמעותי למסע! אני בטוחה שאנחנו הקבוצה הכי טובה שיש ואני מתגעגעת אליכם מלא מלא מלא.
וכמובן שהמסע לא היה נראה אותו דבר בלי המדריכה הישראלית המדהימה שלנו שרון!! שתמיד ידעה להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון והייתה האמא השנייה שלנו בשבועיים האלה!! 
