תמר

"אפילו אם אתה במסלול הנכון, אתה תידרס אם סתם תשב שם."

- וויל רוג'רס

שלום(:

קוראים לי תמר. אני בת 13 ואני גרה במושב חרות בשרון.         

בתחילת השנה חברה שלי (יובל) הציעה לי לבוא איתה לסאמר סקול! מאוד התלהבתי ומיד שאלתי את ההורים שלי אם אפשר. שההורים שלי הסכימו אני ויובל ישבנו המון זמן וחיפשנו סאמר סקול באנגליה. שמצאנו את קמפוס, ישר חיפשנו מרכז שיתאים לנו גם בתאריכים וגם בגילאים. ההחלטה לבחור בבידלס הייתה ההחלטה הכי טובה בחיים

שלנו! 

 אז מאיפה להתחיל?!

הסאמר סקול היה בעצם הטיול בת מצווה שלי (למרות שהייתי בת 13) ואני ואימי נסענו ללונדון שבוע לפני הסאמר סקול כדי להיות ביחד. (זה היה התכנון , הסאמר סקול - בונוס!) שהגעתי לפיטרספילד, (העיירה שבה בידלס נמצאת), ראיתי עיירה מרהיבה! ירוקה ויפה!

כשנכנסתי לתוך המרכז אחת המדריכות הובילה אותי למגורי בנות ושם פגשתי את הבנות הישראליות ואת שיר המדריכה!!  

התחבקנו, התנשקנו, והן הובילו אותי לחדרים שלנו! וואו! איזה חדר מהמם! יפה, גדול, מרווח, מסודר! הרבה מעל מה שציפיתי! התמקמנו וקראו לנו לסיור במקום!

פגשנו את הבנים ואחת המדריכות של המקום עשתה לנו סיור. והמקום? מושלם!! ירוק, יפה, גדול! (אני, אישית, חובבת מאוד מדשאות גדולות שאפשר להשתולל בהם. לא היה חסר בבידלס! )

הראו לנו איפה כל דבר והשאירו אותנו על הדשא להנות עם הנישנושים  התחיל ויכוח מטופש על קלוריות בצ'יפס. ובשלב מסויים, לכולם ירד התיאבון (סמיילי מתפקע מצחוק D;).

הארוחה הראשונה בחדר אוכל עברה בשלום! עד כמה שכולם אומרים שהיה ממש מגעיל ודוחה, לדעתי, שרדנו יפה מאוד את הארוחות!

לבוקר , היה לנו יום-יום. יום אחד- ארוחת בוקר אנגלית קלאסית: ביצת עין, שועית, בייקון, הוטדוג.

יום אחר- קוראסונים. ולכל ארוחת בוקר התלוו צנימים עם ריבות וחמאה, וקורנפלקס.

לארוחות צהריים וערב היה בדרך כלל מנה עיקרית- בשר. (כמובן שהתחשבו בצימחונים ויש גם מנות צימחוניות.)

ובנוסף, לארוחות צהריים וערב היה בנוסף למנה העיקרית, פסטה, (פסטה חלקה + פסטה עם רוטב, כל פעם רוטב שונה) ובר סלטים עשיר ביותר.

ביום השני היה לנו את המבחן רמה, המבחן היה קשה, אולם, היה גם קטעים קלים מאוד. באותו יום חילקו את הרמות ואני יצאתי רמה B2. לא היה לי אכפת להיות ברמה הכי נמוכה, וגם לא ציפיתי לממש גבוה, אבל, היו איתי בנות שהן מאוד טובות ולא הבנו איך זה שהן יצאו ברמה הכי נמוכה. פניתי לקוקו, (המנהל שאחראי על השיעורים) ושאלתי אותו על הרמות. מסתבר ש-B2 זוהי הרמה הגבוהה ביותר!   מאוד התרגשנו וחיכינו לראות מי יהיה המורה שלנו ואיך יהיה השיעור! 
בבוקר שלאחר מכן פגשנו את ברוסי! (ברוס) המורה המדהים שלנו! השיעורים עם ברוסי היו מאוד מעניינים וכיפיים והוא היה מאוד חברותי כלפי כולם! מאוד אהבתי את הקבוצה שלנו והתחברתי עם הילדים משם (הספרדים והאיטלקים), ועד שהיה לנו מאוד כיף בשיעור עם הכיתה, העבירו אותנו כיתה  
בגלל שלישראלים היה פעילויות בונוס, זה יצא על השיעורים אז העבירו אותנו למחזור השני! 

ולא רק זה, אותי ואת רז (ילד שהיה איתי בכיתה, מהישראלים) הורידו רמה!

(בגלל שלא היה מקום ברמה הגבוהה  ) . בכיתה השנייה לא היה כיף בכלל. שנאנו את המורה ואת הילדים. אבל הצלחנו להתגבר על זה.
 
אחרי הצהריים, היה את הפעילויות! הפעילויות היו מהנות היה מאוד כיף! היינו מבלים החברה הישראלים כל פעם משהו אחר – בריכה, טניס, יצירה ואפילו פעם אחת, עשינו הבנות משחק כדורסל כיף!!

אבל הכי כיף, היה הפעילויות ערב!                    

בפעילויות ערב כולם היו ביחד! כל הילדים מכל הארצות! היה ממש כיף כי תמיד היה משהו מגבש וכיף.

אני זוכרת, שאחרי אחת הפעילויות נשארנו בדשא הבנות הישראליות,עם כמה איטלקיות ואיטלקים ולימדנו אחד את השני מילים באיטלקית ובעברית! היה ממש כיף ומצחיק 

בערך ביום השלישי, הכרנו והתחברנו עם האיטלקיות!   ישבנו בדשא מחוץ למגורי בנות, וממש התחברנו! היינו יחד ולימדנו אחת את השנייה ריקודים ודיברנו הרבה(: מאותו היום היינו חברות ממש טובות והיינו מבלות יחד בשיעורים ובפעילויות! האיטלקים, עזבו יומיים לפנינו ובערב שהם עזבו, אחרי הפעילות ערב, כולם היו מחוץ לחדר אוכל והתחבקו, הצטלמו, נפרדו והיו כמה שבכו. בערב הזה הבנות האיטלקיות באו לחדר שלנו וכולנו נפרדנו מהן אחת ולתמיד. הצטלמנו ורקדנו בפעם האחרונה את הריקוד שלנו:(

שהם עזבו כל המקום היה ריק. הם היו ממש חסרים! וזה היה ממש עצוב לחשוב שכנראה שלא נפגוש אותם יותר  
אבל כמו שאומרים, "אל תבכה שזה נגמר, תשמח שזה קרה!" ואני מאוד שמחה שזה קרה והכרנו כאלה ילדים מדהימים!

כמו כן, אנחנו, הבנות הישראליות, מאוד התחברנו אחת לשנייה כבר ביומיים הראשונים של הסאמר סקול! היה לנו משחק ששיחקנו כל הזמן על האיטלקים, הרוסים ועל כולם! "מה הסיכויים"! נותנים משימה ממש מביכה לעשות לילד/ה או לידם ואם קיבלת את המשימה אתה חייב לעשות את זה! היה כמה משימות שהיו קורעות והיה ממש מביך לעשות אותם><
הלילות היו גם ממש מצחיקים בחברת הישראליות *~* כל זמן שניתן לנו, שמנו מוזיקה באחד החדרים ועשינו חיים משוגעים! אכלנו, רקדנו, צחקנו ומה לא?!
בטיולים, רוני הייתה מביאה את הרמקול שלה והיינו שומעות מוסיקה (קרדיט ענק לאייפון של מאיה) בקולי קולות בדרכים! שרות וצוחקות! אלה רגעים שאני לא אשכח!  

הטיולים היו הקטעים שהכי אהבתי ונהניתי בהם! חוץ מזה שבילנו יחד הישראלים בטיולים ושהתגבשנו, הטיולים עצמם היו ממש כיפיים! לטייל בלונדון, באזור ובסביבה היה נורא כיף! בעיקר שיכולנו לדבר על כולם בלי שהם יבינו מילה  

הטיול שהכי נהניתי בו? אין. נהניתי בכולם כל כך שאני לא יכולה לבחור.

לסיכום, איך אפשר לסכם חוויה כזאת מדהימה?   
בעצם. יש לי רעיון - היה כיף. אולי זה מה שאתם מצפים לשמוע בעצם, כי כל אחד יגיד את זה. אבל במקרה הזה, זה נכון. למרות הקטעים העצובים והמעצבנים שהיו, זה היה שווה כל רגע. האנשים המדהימים שהכרתי מהמסע הזה – אין עליהם!

6 בנות שהן יהיו חברות שלי עד סוף החיים! ו-10 בנים מדהימים שאני הכי שמחה שהכרתי! הקבוצה הזאת הייתה הדבר שבעצם עשה את הטיול שלנו! זה, וכל הבדיחות שלנו על האיטלקים והרוסים (שרגוניר, הא נו, וכל השירים שהמצאנו  יש מלא אבל מיותר לספר(;) וכמובן, המדריכה המדהימה שלנו, שיר. שאין עלייה! היא השקיעה בנו את כל כולה והיא עשתה לנו את הטיול הזה טוב יותר ממה שאי פעם יכולנו לבקש. אני זוכרת שכשאני ויובל נרשמנו, התחלתי לצפות למה שיהיה. ולא רציתי, אז אמרתי לעצמי – לא לצפות ליותר מידי, כדי לא להתאכזב... ואת האמת? הסאמר סקול הזה עבר כל צפייה שלי!

פשוט היה כ-י-ף!

תודה שקראתם,
תמר(:

נ.ב- המלצה? בידלס.