פלין שרין

היי לכולם 

אז ככה- קוראים לי פלין ונסעתי השנה לסאמר סקול בלונדון במרכז שיפלייק לשלושה שבועות 
(6-27/7/2012) . זאת הייתה אחת החוויות הכי כיפיות וטובות שאי פעם היו לי ואני כל כך רוצה לחזור שוב! חזרתי לארץ רק לפני כמה ימים ואני כבר מתגעגעת לכולם 
נתחיל מההתחלה- 
הגענו לשדה התעופה ושם חיכתה לנו מדריכה מהמחנה שלקחה אותנו למרכז שלנו- שיפלייק. הדרך למרכז אומנם הייתה ארוכה אבל הנוף היה מ-ד-ה-י-ם ! כשהגענו למקום  עשו לנו סיור, הראו לנו איפה אולם הספורט, מגרש הטניס, בריכת השחייה, האגם, המשרד של המדריכים ועוד כל מיני מקומות במרכז. אחר כך הלכנו לחדרים והתחלנו לפרוק את המזוודות ולהתרגל לחדרים. אחרי זה אכלנו ארוחת צהריים והיו כל מיני פעילויות ספורט ואחר כך ארוחת ערב ואז פעילות ערב. ביום השני עשינו את המבחנים שבהם היה חלק אחד של כתב ובחלק השני הייתה שיחה עם הילדה שאחראית על המורים בשיפלייק. ביום השלישי כבר התחלנו ללמוד. זה נשמע מבאס ללמוד ובהתחלה גם אני די התבאסתי מהחלק של הלימודים אבל האמת שאני ממש שמחה שהיו את הלימודים. גיליתי שזה באמת לא לימודים כמו לימודים בבית ספר, זה לימודים עם פעילויות, סרטונים, מצגות וגם פרויקטים מעניינים. בכל שבוע עבדנו על פרויקט אחר, בשבוע הראשון עבדנו על עיתון של שיפלייק בשבוע אחריו עבדנו על הצגה ובשבוע השלישי עבדנו על המצאות שלנו ובסוף השבוע הצגנו את הפרויקט שלנו לקבוצה אחרת. ביום רביעי נסענו לרדינג (עיר מדהימה עם המון חנויות) ושם הלכנו למוזיאון ואז היה לנו זמן חופשי של קניות. ביום החמישי למדנו כל כמה ישראלים ביחד בגלל שרוב הילדים במחנה עשו את מבחן הסיכום שלהם. באותו היום הייתה גם תחרות כישרונות ולמרות שאף אחד מהישראלים לא השתתף, היו שם כמה כישרונות באמת ביום השישי הצגנו את הפרויקטים שלנו ואחרי זה ירדנו לאגם המדהים שיש במחנה ועשינו פעילות רק של הישראלים ואז עשינו קידוש כל הישראלים ביחד. אחרי זה הלכנו להתארגן למסיבה שהייתה בעיר רדינג בנושא הוואי! היה כל כך כיף! פגשנו גם עוד ישראלים וילדים ממדינות אחרות מסאמר סקולים אחרים. ביום שבת נסענו לעיר אוקספורד, ביקרנו במוזיאון, ראינו את אחד הקמפוסים שבו צולמו כמה חלקים מהסרט של הארי פוטר ואז עשינו קניות (כמובן) וכשחזרנו התחלנו לארוז את המזוודות שלנו למעבר לביניין החדש שלנו- העבירו אותנו בניין בגלל שבבניין הקודם לא היה מספיק מקום לכל הישראלים (הינו קבוצה של 27 ילדים ביחד עם הילדים שהגיעו שבוע אחרינו). ביום ראשון לא עשינו הרבה חוץ מהמעבר לבניין החדש וקבלת פנים לישראלים החדשים. ביום שני הקבוצה החדשה של הישראלים עשתה את המבחן לחילוק לקבוצות ובשאר היום היו פעילויות. ביום שלישי כולם התחילו ללמוד והיה טורניר כדורגל לבנים ותצוגת אופנה לבנות, היה מצחיק. ביום רביעי נסענו לטירת וינזדור. ביקרנו בטירה וראינו את החלפת המשמר ואז היה לנו זמן חופשי לקניות אחר כך חזרנו לשיפלייק, אכלנו, הלכנו לשיעורים ובערב הייתה פעילות שבסופה זרקו ביצים על המדריכים במחנה- היה נחמד לראות את זהביום חמישי היו פעילויות והתחלנו להתכונן על ההצגה שלנו. ביום שישי היו פעילויות בבוקר ואחר כך ארוחת צהריים ואז למדנו קצת והלכנו להציג את ההצגה שלנו, זה היה די מביך אבל אני בטוחה שההצגה של הקבוצה שלי הייתה הטובה ביותר   ביום שבת היינו כל היום בלונדון!!!! עיר מדהימה וכל כך יפה! בהתחלה היינו בשייט בנהר התמזה ומשם ראינו את הביג-בן. המשכנו ללכת ועלינו על ה-London eye. בהתחלה חשבתי שאני אתעלף כי יש לי פחד גבהים אבל למרות שזה באמת מאוד גבוה, זה לא היה מפחיד בכלל! דווקא להפך, זה היה כל כך יפה לראות את לונדון מלמעלה ! מהגלגל ענק המשכנו ללכת ופתאום ראינו אנשים מפגינים נגד ישראל. המשכנו ללכת וחשבנו שזה תכף נגמר וזו סתם עוד הפגנה שגרתית, מסתבר שטעינו. המשכנו ללכת והאנשים רק התרבו והתרבו ובשלב מסוים כבר התחלתי לבכות מרוב פחד. זה היה כל כך מפחיד אבל עברנו את זה והמשכנו ללכת להייד פארק ושם ראיתי בפעם הראשונה סנאים, חיה מוזרה אבל חמודה המשכנו בסיור שלנו בלונדון ולא נתקלנו יותר במפגינים. הגענו לכיכר מרכזית ובה היה לנו זמן ללכת לקניות. החנות של ה- M&M ענקיתתתת חברה שלי ואני עשינו ציור מצחיק שלנו למזכרת, אני לא בטוחה שיצא דומה כל כך אבל בהחלט יצא מצחיק. חזרנו לשיפלייק עייפים מאוד אבל למרות העייפות מצאנו את הכוח ללכת ולאכול המבורגר  ביום ראשון נסענו ללונה פארק, הוא היה ענקי! אני אישית לא אוהבת שום דבר מהמתקנים האלה אז אני פשוט הסתובבתי שם אבל כל מי שעלה על המתקנים אמר שהיה מטורף (אני עדיין לא מצטערת על זה שלא עליתי על כלום) אבל זה נשמע כיף. ביום שני התחלנו את שבוע הלימודים האחרון שלנו בשיפלייק וכבר היה אפשר להרגיש את הבאסה אבל בכל זאת היה כיף. הייתה לי מורה מדהימה שקוראים לה שרה והיא המורה הכי טובה במחנה זה בטוח! ביום שלישי התחלנו לעבוד על הפרויקט האחרון שלנו והייתה פעילות בישול רק של הישראלים ובה כל קבוצה בחרה מתכון ובכדי להשיג את החומרים היא הייתה צריכה להרוויח אותם על ידי ניצחון במשימות שונות. ביום רביעי למדנו בבוקר ואז יצאנו לעיר רדינג ועשינו שם רק קניות! היה כיף להסתובב שם, יש שם כל כך הרבה חנויות שלמרות שהיינו שם פעמיים לא הספקנו להיות בכולן. ביום חמישי זה היה היום ההולדת שלי  חברות שלי עשו לי הפתעה ואמרו לשף של המקום להכין שלי עוגה והיא הייתה טעימה בטירוף! אחרי ארוחת הבוקר הלכנו לכיתות למדנו שעה וחצי וסיימנו את הפרויקטים שלנו ואחרי הפסקה הלכנו לעשות את המבחן המסכם. ואז הלכנו להתארגן ונסענו ללונדון! הלכנו למוזיאון מאדם-טוסו והיה כיף ואחרי זה המשכנו להצגה של מלך האריות וכולם היו המומים מהרמה של השחקנים, התפאורה, הקולות של האנשים ועוד הרבה דברים. בנוסף להכל ראינו את סיימון (אחד המדריכים מהמחנה) בוכה בקטע שאבא של סימבה מת, זה היה כל כך חמוד. ביום שישי היה השיעור האחרון שלנו, זה היה כל כך עצוב :'( הצגנו את ההמצאות שלנו והלכנו לאכול. אחרי זה הישראלים הכינו חלות ביחד ואז עשינו קידוש בדיוק לפני חלוקת התעודות. אחרי שקיבלנו את התעודות ואמרנו להתראות למורים המדהימים, הלכנו להתארגן למסיבה ברדינג. כשחזרנו התחלנו לארוז את המזוודות וההבנה שאנחנו עוזבים מחרתיים התחילה לחלחל. ביום שבת התעוררנו ליום אחרון במחנה, זה היה מבאס. יצאנו בבוקר והיה לנו אוטובוס שבכל שורה היו 3 מושבים זה היה מוזר נתקענו בפקק של ארבע וחצי שעות כדי לראות את הסטונהנג' ומשם המשכנו לנסוע והגענו לעיר בת' ושם עשינו קניות. חזרנו שוב פעם עייפים מאוד אבל עדיין אכלנו את ההמבורגרים האחרונים שלנו בשיפלייק. חזרנו לחדרים וסיימנו לארוז, האווירה הייתה די רעה, רוב הקבוצה הייתה מבואסת לעזוב. ביום ראשון התעוררנו ועל הבוקר רוב הקבוצה כבר בכתה, היה קשה לעזוב את החדר ולאכול את ארוחת הבוקר האחרונה שלנו. האנשים שם הם מדהימים, כל אחד ואחת מהם! כולם היו עצובים שאנחנו עוזבים, אני די בטוחה למרות שלפעמים עשינו רעש הם מתגעגעים אלינו. אחרי ים של דמעות, חיבוקים והבטחות לשמור על קשר, עלינו על האוטובוס ונסענו לקניון ענקקקקק בלונדון. עשינו קניות ומשם המשכנו למוזיאון המדע. ואז, אחרי נסיעה של שעה, הגענו לשדה התעופה היתרו. אני הייתי מבואסת רוב היום אבל למרות זאת כשהתחלנו להתקדם לאט לאט למטוס התחלתי להתרגש לראות את המשפחה שלי סוף סוף אחרי 3 שבועות. כשכבר היינו בארץ וכולם אספו את הקניות שלהם מהדיוטי פרי, התחבקנו ונפרדנו (היה ים של דמעות גם שם). 

לסיכום- זאת החוויה הכי טובה, כיפית ומעניינת שיש! אני כל כך שמחה שבחרתי לנסוע ובמיוחד שבחרתי לנסוע לשיפלייק. הכרתי כל כך הרבה אנשים מדהימים ואני מתגעגעת לכולם אבל אנחנו עדיין שומרים על קשר
אני מאודדדדדדדדדדדדד ממליצה ללכת (בעיקר לשיפלייק, זה מקום מדהים עם אנשים מדהימים עוד יותר) ! זאת חוויה של פעם בחיים! 
נ.ב. כשתיסעו לשם בהתחלה האוכל יהיה לכם לא טעים, אני בטוחה בזה, אבל אחר כך מתרגלים והוא נהיה טעים ובסוף גם מתגעגעים אליו! ולכל אוהבי ה-starbucks בכל חור אפשר למצוא לפחות 5 סניפים! טעמתי שם כמה דברים ואני הכי ממליצה על strawberries with cream! 

מקווה שתיהנו גם