נטע

אני נטע בנוש, בת 15 ממתן ונרשמתי לסאמר סקול בקיימברידג' קלייר קולג' עם חברה (ניצן אייל). נרשמנו בסביבות מרץ ומאז רק ספרנו ימים ודמיינו איך הולך להיות לנו שם.

שבועיים לפני הטיסה היה לנו מפגש שבו נתנו לנו מידע של מה צריך להביא, כרטיסי הטיסה, ועשינו היכרות עם הקבוצה שהייתה נראית לי ענקית (40 ילדים!!).

הטיסה

כמובן שכולם חפרו בווצאפ המון על מה להביא, כמה נעליים לקחת ושיטות מדהימות איך לא להגיע לאובר וויט. הגענו לשדה בסביבות 1 לפנות בוקר, נפרדנו מההורים, עשינו את כל הבדיקות שעברו מהר יחסית והיה לנו שעה וחצי בדיוטי פרי שאני באופן אישי העברתי בעיקר באוכל חח. המראנו בחצי שעה איחור (בקטנה), בתחילה הטיסה כל הישראלים עשו רעש אבל אחר כולם הלכו לישון והיה די שקט.

היום הראשון

נחתנו באנגליה המהממת ונסענו בערך שעתיים עד שהגענו לקיימברידג' המדהימה שם חילקו לנו סיסמאות ל- wifi  ועשינו את המבחן שמחלק לרמות. הרמות שם היו מחולקות לשש קבוצות, כמעט כולם היו ברמה 3 – 4 ככה. המבחנים לאר היו קשים אבל קצת ארוכים ולא תמיד הם העידו על הרמה של הילדים והיו ילדים שעברו בין הקבוצות אז אל תדאגו כי המדריכים יהיו קשובים. אחר כך הלכנו לפארק וראינו את המחזור הקודם חוזרים עם שקיות ענקיות מפריימרק וכמובן שישר קפצנו עליהם בשאלות. כשחזרנו לקמפוס החדרים כבר היו פנויים, והתחלקנו לחדרים, ואני הייתי עם החברה שבאתי איתה. החדרים היו ממש מרווחים וטובים עם מקלחת ושירותים וכל יום באה מישהי להחליף מגבות ומצעים והכל היה ממש בסדר.

האוכל

בעיקרון היה חדר אוכל אחד בקמפוס שנועד לארוחת בוקר וצהריים וחדר אוכל נוסף בקיימברידג' במרחק עשר דקות הליכה שבו היו ארוחות הערב. האוכל לא היה כזה מזעזע כמו שחלק מתארים  אבל לא כזה טעים ומדהים אבל אתם לא תישארו מורעבים אז אל תדאגו.. רוב הפעמים אכלנו ארוחת צהריים בחוץ בזמן החופשי בסאבווי או מקדונלדס ולקינוח דנקין דונטס או סטארבאקס.

סדר היום

8:00-8:45 - ארוחת בוקר

8:45-11:30 – שיעורים / פעילויות

12:00-15:00 – ארוחת צהריים + זמן חופשי להסתובב

15:00-17:30 – שיעורים / פעילויות

18:00-19:00 – ארוחת ערב

20:00-22:00 – פעילות ערב

22:30 – רום צ'אק שבודק שכולם בחדרים

הטיולים

היינו בטירת ווריק, בעיר סטרדפורד, ט'ורפ פארק (הלונה פארק של אנגליה), מאדם טוסו, לונדון, במחזמר wicked , לונדון eye, צ'יינה טאון, ו- m&m world.

השיעורים והפעילויות

השיעורים לא היו כמו בבית ספר הם היו יותר חווייתיים למרות שמה שבעיקר אהבתי בהם זה לדבר עם ילדים מכל העולם ולא ממש את הפעילות עצמה. הייתי עם עוד חמישה ילדים ישראלים בכיתה והשאר ממדינות אחרות כמו: סין, הולנד, טאיוואן, מקסיקו, טורקיה, שוויץ, הונגריה, ארגנטינה, ברזיל ועוד מלא מלא.. הילדים היו ממש מתוקים ויש כמה שאני עדיין שומרת איתם על קשר.

הפעילויות לרוב היו נחמדות פעם אחת עשינו חפש את המטמון בקיימברידג', או הלכנו לפארק, שיחקנו טניס, עשינו יצירה ועוד דברים שאני לא זוכרת.. בפעילויות ערב היה מסיבה או קריוקי לרוב. פעם אחת היה מסיבה שבנות התחפשו לבנים ובנים לבנות וזה היה כל כך מצחיק וכמובן שניצנוש זכתה מקום ראשון בתחפושת הכי טובה

השופינג

מהיום השלישי בערך כבר נתנו לנו להסתובב לבד ברחבי קיימברידג', היה צריך להירשם, ולקחת עוד חבר איתך (אסור לבד לבד). לפעמים הלכנו לקניון שהיה במרחק רבע שעה הליכה והיה בו סטארבאקס, h&m, הוליסטר, ועוד הרבה חנויות לא מוכרות כל כך אבל יפות. ולפעמים הלכנו לפריימרק שלמי שלא יודע זו חנות ענקית של 3 קומות עם מלא בגדים זולים בטירוף. אני באופן אישי יצאתי משם עם בערך 7 דברים בשבילי ועוד הרבה מתנות. ליד הפריימרק היה גם דנקין דונטס וסטארבאקס.

בכללי

עם הילדים הישראלים היו כמה שממש התחברתי ואני עדיין בקשר ונפגשתי איתם גם בישראל. אל תפחדו שלא תתחברו כי הרוב באים לבד וכולם מצאו עם מי להיות ואף אחד לא נשאר לבד. אל תלכו עם הראש בקיר ותשברו את החוקים של הקמפוס או של הישראלים כי היו כמה ילדים שהעיפו משם (לא ישראלים) והיו כמה שלקחו להם את הכסף (80 פאונד). בסך הכל אתם באים להינות וההורים משלמים על זה הרבה כסף אז חבל שתהרסו לעצמכם. לגבי הכסף, אני הבאתי 500 פאונד (3,000 ₪) וחזרתי עם 250 (וקניתי הרבה) זאת אומרת שלא צריך כל כך הרבה כי חבל אם יקרה לזה משהו. אני ממליצה לכם להביא 300-350 ככה. בקמפוס יש wifi אבל בכל מקרה כדאי לכם לעשות חבילה של אינטרנט ושיחות.

יש הגבלת משקל למזוודה שהיא 23 ק"ג, בהלוך אף אחד לא עבר אותה אבל בחזור כן למרות שהם לא שילמו אבל אל תסמכו על זה ואל תביאו דברים סתם. הטיסה חזרה הייתה קצת מבאסת אבל ידענו שהולכים לחכות לנו המשפחה בדה ושניפגש עוד שזה מה שניחם אותנו.

בקיצור

לכל מי שנוסע אני מאחלת לכם שתהנו (למרות שזה לא אפשרי שלא), ותכירו מלא ילדים חדשים כי זו חוויה של פעם בחיים ותנצלו כל רגע בה כי זה נגמר בטיל.

אוהבת מלא, נטע בנוש, קיץ 2014