אני כבר כמה שעות חושבת על איך לכתוב את סיפור המסע שלי מבלי שהוא ישמע נדוש. כי המילים שאני רוצה להשתמש בהן כ״כ קלישאתיות וגדולות- ומדויקות. אני רוצה לכתוב ״חוויה של פעם בחיים״, ״השבועיים הטובים בחיי״ ו״פשוט מושלם״ לא כדי להאדיר את הטיול אלא כדי לתאר אותו במדויק.
אני לא מתכוונת לפרט על כל יום ויום של הטיול, גם כי זה יקח נצח וגם כי אין טעם. כי אם אני אכתוב כאן שהלכנו לפארק וישבנו שם שעה וחצי, אתם לא תבינו שאני ניהלתי שיחות נפש עם ילדות מצרפת שאני אזכור עוד הרבה שנים.
ואם אני אספר לכם שהלכנו לחתור בנהר, אתם לא תוכלו בכלל לדמיין את הנוף המדהים שראינו. ואם אני אספר על שיעורי האנגלית עם נטלי, המורה המדהימה, לא תוכלו בכלל לתאר כמה שהם שיפרו לי ולכולם את הדיבור והביטחון בשפה. אני לא מסוגלת להעביר במילים כמה זו הייתה חוויה מיוחדת ושונה מכל מה שאי פעם עברתי.
הדבר שעשה את הטיול מה שהוא היה זה האנשים. הקבוצה שלנו מישראל, הקבוצות מכל המדינות האחרות והצוות של ארדמור היו נפלאים ובזכותם גם גיחה אקראית לפארק הייתה חוויה לא נשכחת.
אם אתם קוראים את זה כרגע בתהייה אם כדאי לכם להרשם, או אם כדאי לכם להרשם דווקא לאוקספורד- כן. תעשו את זה.
אתם לא תתחרטו
.
