עדן

היי,
קוראים לי עדן, אני עולה לכיתה י' ואני גרה בפתח תקווה

בהתחלה, כשהיינו במפגש, הכרתי כבר שני חברים שלי שבאתי איתם ועוד שתי בנות שאותם לא הכרתי אבל דיברתי בוואטספ,ועם כל השאר לא דיברתי וזה היה קצת מביך, כי לא ידענו ממש מה להגיד ולא היה הרבה זמן, המפגש היה יותר שנכיר בערך ונדע עם מי אנחנו נוסעים. 

כשהגיעה השעה לצאת לשדה התעופה(יצאת מלא זמן לפני שהיה צרך כי זה מה שאמא רצתה וכשאמא אומרת אמא מקבלת)הייתי כבר ממש לחוצה כי הכרתי רק רק 4 ילדיםכשהגעתי לשדה התעופה ונפרדתי מאמא ואבא שלי כולנו כבר היינו ביחד וראיתי שכולם נחמדים ודיי הבנתי שיהיה לי ממש כיף אם הכל יימשך ככה. 

כשהיינו בדיוטי פרי כבר היה ממש כיף והכרתי עוד כמה בנות, והיה צחוקים וכמעט כולם התרגשו לקראת העלייה למטוס. 

במטוס ישבתי לידי שני ילדים שנסעו למום אחר באנגליה שהיו בהתחלה נורא מעצבנים וכל שנייה קמו וביקשו להחליף מקום אבל בסך הכל היה סבבה.

כשנחתנו חיכינו לאוטובוס שייקח אותנו לברייטון, כשהוא הגיע חיכתה לנו נסיעה של כשעתיים שאני חושבת שכמעט כולנו נרדמנו

כשהגענו, מדריך בשם בן הראה לנו את החדרים ונתן לנו מפתחות ואמר לנו שעוד חצי שעה צריך להיות ליד הכיתות בשביל המבחן רמה שהיה דיי קל חוץ מכמה מילים שאף אחד מאיתנו לא שמע

אחר כך, הלכנו להתארגן לפני ארוחת הערב, ואז היתה לנו עוד שעה והתחילה פעילות הערב, אם אני לא טועה היה בליינד דייט, שהיה ממש מצחיק וממש מוזר כי באחד הפעמים אחד המדריכים משם השתתף. 
האמת היא, שאת הימים הראשונים, אני לא ממש זוכרת, אני זוכרת בכללי מה עשינו בערך

אני רק יכולה להגיד, שכולם אמרו לי שיהיה ממש קשה בימים הראשונים ושיכול להיות שאני לא אתחבר כל כך בהתחלה, ולא להתבאס לחכות קצת, וזה ממש לא היה נכון לגביי, דיי מהר מצאתי את החברים שלי זה היה דיי בסוף שכבר התחברתי לכולם משם ולא היה רגע שלא נהנתי, הבנתי את מי אני ממש אוהבת ואת מי קצת פחות (למרות שאני ממש אוהבת את הקבוצה הזאת, ולא היה מישהו אחד שלא אהבתי פשוט היו כאלה עם פחות תחומי עניין איתם). הבנתי שזכיתי בקבוצה ובמדריכים ממש טובים. 

הפעם הראשונה שיצאנו מהמרכז היה למרכז ה-sea life בברייטון, היה ממש מדהים, ראינו מלא דגים קטנים ממש או ענקיים ותמנון ומדוזות ואפילו כרישים קטנים, ואח"כ הלכנו לטייל קצת בברייטון והיה לנו זמן חופשי (לקנות, לטייל, )היה ממש כיף באותו כיף,

 כמה ימים אחר כך, נסענו ללונדון והיה ממש כיף ובאו איתנו המדריך וויל (שאותו ממש אהבתי והוא היה ממש מצחיק, וכמה ילדים לימדו אותו להגיד דברים בעברית, היוש, ביוש אתם חמודים ועוד כאלה הוא המדריך שהכי התחברתי עליו אישית כי הוא תמיד דאג לנו ), היינו בגלגל ענק (london eye), כשיצאנו מלונדון איי היה הפגנה של ערבים ובדיוק עברנו קרוב לשם ועברו לידינו 5 ערבים ואני ושובל (אחת מהבנות בקבוצה) הלכנו מאחוריי וויל המדריך והוא לא הפסיק לשאול אותנו אם אנחנו בסדר וכל הזמן הסתכל אחורה על כל הקבוצה לדאוג שהכל בסדר,והיינו בבקינגהאם פלס, בכיכר טרפלגר ומשם היה לנו קצת זמן חופשי, ואז הלכנו לאכול פיצות ביחד (שהיו ממש טעימות). 

כשחזרנו כמעט כולם ישנו או שרו,

יום אחרי היינו בthorpe park שזה מין לונה פארק רק הרבה יותר מגניב, עם מתקנים הרבה יותר מפחידים, שלמרות שאני פחדנית עליתי על איזה רכבת הרים ממש מגניבה, באותו יום, נאבד לי הפלאפון/שכחתי אותו בפארק ובכיתי קצת, אבל מאיה ויואב (המדריכים מישראל) והמנהלת והמדריכים מאנגליה עזרו לי ואחרי שבוע ומשהו כמעט בסוף קיבלתי אותו היינו בלונדון חצי יום, יצאנו ישר אחרי הלימודים, ובאו איתנו איזה שלושה מדריכים (ג'ו!) וראינו את מלך האריות היה מדהים. והיינו במדאם טוסו, והיה מין מסלול אימה כזה, שהיה  קצת מפחיד לא משהו שאי אפשר להסתדר. 

יש ילדה, שקוראים לה דור, והיא כל בוקר העירה אותנו והיא הלכה במסדרון עם השיר הזה שיר הקרורודיל

שבגללה אני מכורה לשיר למרות שהוא שיר מטומטם בגרמנית

זו היתה חוויה מדהימה, היה לי כיף עם כל אחד מהאנשים שהיו שם,זכיתי בקבוצה ממש טובה, ובמדריכים מקסימים, אני ממש מתגעגעת לכולם, להשקמה של ליוי וג'ני, לשבת ולנגן יחד בגיטרה עם יואב, לשבת במסדרון מלא בנות עם מאיה, לקום בבוקר וישר לראות את אמילי על הבוקר שאומרת לי לקום, את הנסיעות באוטובוס, להתגנב לחדרים של הבנים, לצחוק עם כולם ואפילו לתפוחי אדמה בכל ארוחה אני מתגעגעת.

אני מקווה לחזור שנה הבאה ולראות אותם