היי (: אני מנור בת 12, והשנה- 2013 יצאתי לסאמר סקול למרכז- פולמר גריינג'..
אז אני יספר לכם מה עברתי ביום של הטיסה ובכללי.. קריאה נעימהה 
אז ככה הסיפור שלי התחיל..
זה היה שעה לפני היציאה לשדה התעופה.. חיכיתי בקוצר רוח אבל משום מה, כל הדרך בכלל לא התרגשתי. עד שהגענו לשדה התעופה והבנתי מה זה בעצם התרגשות. גם בכלל, זאת הייתה הטיסה הראשונה שלי ועוד לבד אז...
הגעתי לעמדה שלנו, ניגשתי לססיליה והיא הביאה לי את "החבר הכי טוב שלי" שבעצם זה רצועה כזאת שיש בה פרטים וכל זה...שהתלוותה איתי למשך כל החוויה הזאת !!
אחרי שכולם הגיעו נפרדנו מההורים בחיבוק ענקקקייי 
והמשכנו בדרכנו... עברנו מלא מלא מלא מלא.. בדיקות ששיגעו את כולנוו 
!!!
אחרי הרבה הרבה זמן... הגיע זמן הדיוטיי פרייי 
בדרך לדיוטי פרי הייתה ירידה ענקית אז אני ועוד ילדה שקוראים לה עדן (שהתחברנו מאודד).. אפשר להגיד ש..השתגענו.. נראה לי החנויות קצת השפיעו עלינוו... 
אחרי זמן של הדיוטי פרי, המתנה ודיבורים.. הגיע זמן הטיסה (: כולנו שמחנו והתרגשנווו !!
עברנו את העמדה של הכרטיסים והלכנו בדרך למטוס...יותר נכון, רצנוו 
עלינו התיישבנו במקומות ואז.. לפי דבריי, זאת הייתה הטיסה הכי משעממת שיש. דבר ראשון לא הייתי קרובה לאף אחד מהקבוצה שלי, דבר שני ישבתי לייד אנשים שבכלל לא קשורים לעולם 
אז יותר מחצי מהזמן בזבזתי על שינה 
אחרי כמה שעות נחתנו, כולם מחאו כפיים וחיכינו שכולם ירדו בכדי לצאת ככקבוצה. ירדנו מהמטוס ומזג האוויר היה קר אז כולנו הוצאנו סוודרים במהירותתת 
אני רק רוצה להגיד, לונדון- התאהבתי !! 
כמובן שאחרי שנחתנו השאלה הראשונה שלי הייתה זה אם יש כאן חנות של וואן דיירקשן.
בשביל לקצר את העניין:
עברתי חוויה מדהימהה שאין כמוההה !!
הכרתי מלא אנשים מכל רחבי העולם: צרפת, גרמניה, סין, איטליה, טורקיה ועוד ארצותתת !!
אפילו יש ילדים שאני שומרת איתם על קשר בפייסבוק, אינסטגרם, טלפון והם לא מישראל !!
ראיתי וביקרתי במלא מקומות מרהיבים כמו: הביג בן, london eye, ת'ורפ פארק, אוקספורד, טירת ויינדזור, מאדאם טוסו, מחזמר של קווין, מוזיאונים נפלאיםם ואפילו הפלגנו בנהר התמזה !! ויש עודד...
בנוסף, על הדרך ראינו סוג של בית ענקייי שהיה רשום עליו: MANOR HOUSE
אז מיהרתי לצלםם...חחחח
אוי, איך שכחתי ?!:
המדריכים המדהימים שהיו לנו: אנדי ובן (החתיכיםם), ריס, מאט, אנני, הלן (שעזבה אותנו באמצע לצערנו )): ) וגרייס שהצטרפה אלינו. 
בנוסף היו גם את" אמה, מריק, דיויד ועוד.. אבל הם לא היו מדריכים.
המורים היו נפלאים בניגוד לשיעורים שלנו שהיו קצת משעממים... ( קצת הרבה).
הפעילויות הכייפיות שהיו לנו: טניס, פוטבול, קריקט, כדורעף, הכנת צמידים, just dance 4, הכנת לימונדה, קישוט קאפקייקס, ציור על זכוכיות, הכנת שלטים לדיסקו, תחרות כשרונות ועוד המון משחקים ותחרויות... אבל הפעילויות הכי חשובותתת: שחייה ודיסקוו !! שאותם כולם לפי דעתי הכי נהנו ואהבווו ( וכמובן שאני לא ישכח את הרגע שבן המדריך רקד איתי ואמר לי שאני מדהימה... אבל זה לא ביג דיל..
חחחחחח..)
באמת, שעברתי פה חוויה של פעם בחיים !!
ואני יודעת..
למרות כל מה שעברתי: הריבים, הצרחות, הבכי, הצחוקים, השירים, הצרחות...
וכן, בכוונה אמרתי פעמים צרחות 
הדבר היחידי שעצבן את כולנו זה הוייפי. לא היה וייפי. זה כבר עובר את הגבול 
אה ולפעמים גם האוכל לא היה משהו
אני לא ישכח את ההשקמות שלנו
הדבר השנוא עליי זה שמעירים אותי מוקדם, בחופש 
אני אתגעגע לזה שהיינו משגעים את כל הקומה, ולא רק מרוב הרעש שלנו
, אני אגעגע לשירים שהמצאנו ( אחמ אחמ בנות אחמ אחמ).
אבל במיוחד, אני יתגעגע לשופיננגגג !! ולכל הקניות שעשיתי של וואן דיירקשן
אבל בעיקר אני לא ישכח את הקבוצה המדהימה שלי שאין עלייה ואין מעליהה
ובמיוחד את המדריכה המדהימה שלנו.
ססיליה, את עזרת תמכת והוכחת לנו כל פעם מחדש שזה מזל שיש לנו אותך!!
למרות ברגעים שהיית ססיפלצת למדנו להתמודד...אה, ושלא הפסקת לצלם !!
אבל תמיד תיהיי זיכרון טוב אצלנו בלב 
אני כבר מלאת געגועיםםם...לילדים למדריכים בקיצור, לכולם !! אין אין חוויה כזאת אני בחיים לא ישכח !!
אני מאחלת לכל מי שרוצה להירשם לשנים הבאות שייהנה כמו שאני נהנתי..
לא משנה באיזה מרכז תהיו..
טוב אני מקווה שלא חפרתי יותר מידיי...
תודה על ההקשבה,
מנור בן אבו 
