טוב איך מתחילים לספר על החוויה הכי מדהימה שהייתה לי ואני בטוחה שלעוד 27 הילדים שהיו איתי בברייטון ....
טוב אז קוראים לי שירז אלבז אני טסתי למרכז ברייטון מחזור 2 וזה הסיפור ה"קצר" שלי לסאמר סקול...
התחלנו את השהות ביום הראשון בחשש לימים הבאים כי ביום הראשון עוד היה נורא קשה להתאקלם חשבנו שזה יהיה אחרת
אבל לאט לאט התרגלנו והבנו שטעינו ביום השני והשלישי כבר ההרגשה התחילה נורא להשתפר והתחלתי להכיר ילדים מהכיתה שלי מהקבוצת לימודים שלי ובכללי בפעילויות ערב היה נורא מצחיק ומעניין
כולנו בכלל שכחנו שבהתחלה היה לנו קשה ומהחשש שזה יהיה אחרת ממש שציפינו אני יכולה להגיד למי שעוד לא טס ועבר את החווי ה המדהימה הזאת שקוראים לה סאמר סקול צריך לנצל כל שניה ודקה ושעה מהזמן שם כי באמת כל רגע שם הוא מדהים יותר מהאחר 
הכרתי מהקבוצה שלנו חברות וחברים שאני בטוחה שישארו לעוד המון זמן ושאני בחיים לא ישכח אותם כל אחד ואחד שהכרתי שם פשוט מדהים כל אחד בא עם הסיפור המיוחד שלו וכל אחד שהכרתי פשוט גרם לי להבין כמה החוויה הזאת מדהימה ומיוחדת 
גם הנוער שהכרתי מחו''ל היו נורא חברותיים ומצחיקים והיה כיף לשנות שגרה ולדבר איתם בשפה שזרה גם לי וגם להם (אנגלית) שזה היה קצת מוזר בהתחלה לא לדבר 24\7 בשפת אם שלי למרות שדיברתי המון עיברית כי רוב הזמן הייתי עם הקבוצה מישראל בארוחות בוקר ארוחות צהריים וארוחות ערב
ממש נהנינו מהפעילויות ערב כל ערב הייתה פעילות שונה ומגוונת כמו דיסקו בליינד דייט בנים נגד בנות ערב כשרונות ועוד המון דברים שהיו ממש מיוחדים ומעניינים
אני חושבת שאף אחד מהקבוצות לא ישכח את החוויה המדהימה הזאת ובמיוחד לא אני עברתי שם את כל הרגעים שאפשר לחוות בחיים עצב שמחה כעס אכזבה אהבה ריגוש ובעצם החוויה הזאת היא כדי להכיר בעצמך עוד צדדים שלא ידעת עליהם ואני גיליתי המון כאלה ונהניתי כמו שלא יכלתי להנות באף מקום אחד הקיץ הזה ובכללי בכל זמן אפשרי
אז אחרי שבועים הכי מושלמים מדהימים ומרגשים שהיו לי אי פעם נורא קשה בהתחלה לחזור לשגרה כולם נורא מתגעגעים נורא חסר לכולם העובדה ששאנחנו סביב אחד השני כל היום ובסביבת בני נוער שהם בני גילנו ושאף פעם לא משעמם ופתאום שמגיעים הביתה לחיים האמיתים למציאות אפשר לומר... הכל מוזר ולא רגיל. רגילים ללכת ב6 וחצי לארוחת ערב ושחייב להספיק לארוחות בוקר ולהתעורר בזמן 
יש לי כל כך הרבה זכרונות מהתקופה הקצרה הזאת כמו שפעמיים שכחו לפתוח את המנעול בשער של המגורים שלנו וכל הבנות ננעלו במגורים עד שבאו לפתוח לנו ובנתיים כולם או שפוכים על המדרגות או מדברים וצוחקים על זה שננעלנו...
או כמו הפעמים שהיינו מתקלחות 4 בנות במקלחת אחת כדי לא ללכת למקלחות המשותפות ולא הפסקנו לצחוק על הסיטואציה הזאת שאנחנו בה..
ולאחר הסאמר סקול החברים החדשים שהכרתי הפכו ממש כמו למשפחה השנייה שלי וכבר איך שחזרתי הביתה הם היו חסרים לי, אחרי ששבועיים ראינו אחד את השני כל יום כל היום היה מוזר להתעורר בחדר בבית ולא לראות אותם הפעמים שהיינו יושבים על הדשא ומעבירים זיכרונות מכל הימים שכבר עברו זה הרגעים הכמעט הכי יפים שהיו לנו שמה
אני ממליצה בחום ללכת לסאמר סקול!
זאת חוויה בלתי נשכחת ואי אפשר להבין אותה עד שעוברים אותה!
טוב אני יכולה לספר עוד המון חוויות אבל אני רואה שכבר זה יותר מידי והכל כבר חקוק בזיכרון אז בנימה נוסטלגית ומרגשת זו אין פעילות ערב!!!!
ואיך אפשר לשכוח ..תודה למדריכות המדהימות שלנו ניקול וליאור 
אוהבת אותכם ומתגעגעת קיץ ברייטון 2013 מחזור 2 
