היי,
אני טל פרג'ון ואני הייתי בסאמר סקול במרכז שיפלייק לשבועיים
אני נרשמתי לסאמר סקול ביחד עם אחותי והיינו האחרונות שנרשמו.
מהרגע שהגענו לשדה תעופה בישראל ופגשנו את כולם לא הפסקתי להתרגש אבל גם חששתי לא מעט איך תהיה הטיסה,אם יהיה לי כיף, אם הילדים נחמדים ועוד כל מיני חששות כאלו...
כשנחתנו ועברנו את כל הבדיקות המתישות האלה ולקחנו את המזוודות חיכה לנו אוטובוס מפואר שלקח אותנו למרכז שיפלייק שם ילדי השלושה שבועות חיכו לנו בקוצר רוח, ציפייה והתרגשות.
כשראינו את החדרים לא הפסקנו להתלונן לניצן המדריכה שלנו שיש שם יתושים,עכבישים,שהחדר קטן ושאנחנו לא מרגישים טוב והיא ניסתה לטפל בהכול כמו סופר מן!!! 
בהמשך השבוע הראשון כולם כבר התחילו להירגע קצת עם התלונות והתרגלנו למגורים והיו תלונות בעיקר לגבי האוכל ושעות השינה.
במהלך השבוע מזג אוויר היה חם כמו בישראל
והיו לנו מבחני רמות שבעניי היו קצת קשים וארוכים וגם שיחקנו במשחקי ספורט חדשים שבארץ רק שמענו עליהם או ראינו בטלויזיה כמו קריקט,בייסבול וכו',הכנו קישוטים למסיבות וגם אפינו סקונס שזהו מאפה אנגלי המזכיר מאפינס.
ובערבים היו לנו כל מיני פעילויות כמו מסיבות,תחרות כשרונות,קריוקי ועוד... בפעילויות יצא לנו להכיר יותר טוב את הילדים מהארץ וגם ילדים מחו''ל.
באחד הימים נכנסנו לבריכה והיא היתה ממש שווה!!!
בשישי בערב היתה לנו קבלת שבת בכיכר והיה ממש מגניב הצוות של חדר האוכל הכין לנו חלות ו-''יין''.
בשבת הטמפרטורות ירדו היה קר והיתה רוח וכולנו היינו לבושים בקצר כמו בקיץ.
היה לנו סוף סוף שופינג וגם טיול בלונדון היה ממש מגניב ושווה,ראינו את הביג בן,הבקינגהם פאלס ואת העיין של לונדון (הגלגל ענק).
בשבוע השני לא האמנו שכבר עבר שבוע וכבר עוד שבוע אנחנו נחזור לארץ 
...
בשבוע השני היינו בלונה פארק והיה מגניב למרות שאני לא עליתי על המתקנים המפחידים כמו רכבת הרים כי יש לי פחד גבהים,היה לנו עוד שופינג וקנינו מלא דברים,הלכנו לטיול רגלי לעיירה הנלי שלא הייתה כל כך רחוקה וצילמנו מלא תמונות,היינו שם בסטארבק והסתובבנו קצת בחנויות שהיו ליד.
בימים האחרונים היו לנו עוד קצת לימודים אבל בעיקר שופינג וטיולים באוקספורד וברידינג. 
ביום האחרון לא רצינו לעזוב וביקשנו להישאר עם הקבוצה החדשה שמגיעה.
היה לכולנו מאוד קשה להיפרד מהצוות של המדריכים,המורים,והחברים שהכרנו מחו''ל אז בכינו קצת ולא הסכמנ ו
ללכת בלי עוד חיבוק ועוד מילת פרידה 
אפילו ירד גשם,וזה היה סימן שכנראה גם אנגליה לא רצתה שנעזוב!!! 
לבסוף עזבנו והשתדלנו לא להסתכל לאחור כדי שלא נתחיל שוב לבכות.
נסענו לקניון הכי גדול באנגליה והיה ממש שווה.
אחרי הקניון נסענו לשדה תעופה ושוב עברנו את כל הבדיקות...
הטיסה היתה בהתחלה קצת לא נעימה בעקבות מזג האוויר,הלחץ,הפחד,וההתרגשות של החזרה לארץ,והשתפרה לאחר כשעתיים.
בארץ כבר ממש רצינו לראות את ההורים אז השתדלנו לעשות הכל מהר ורצנו להורים. אחרי ההתאחדות עם ההורים נפרדנו מכולם וכל אחד נסע לדרכו 
.
לסיכום כל החוויה הזו:
בעיניי זו היתה חוויה חד פעמית שאני לא אשכח לעולם גם בגלל הדברים הטובים כמו המשחקים,המסיבות,ההיכרויות וגם בגלל הדברים הלא כל כך טובים כמו הוויכוחים, הכעסים והתלונות.
אני רוצה שכל מי שקורא את זה ידע שכדאי לו לנסוע או לבד בלי אנשים שהוא מכיר כי הוא יכיר שם מלאאא או ביחד עם חבר/ה אח/ות או כל בן משפחה אחר...
אני לא מתחרטת אפילו לא לרגע קטנטן שנסעתי ואני יודעת שאם לא הייתי נוסעת הייתי מרגישה שזה היה פיספוס ענקי מצדי.
ושכל מי שיכול ורוצה שיסע ושיאמין לי הוא אף פעם לא יתחרט על זה,גם אם אתם לא רוצים לנסוע וההורים שלכם רוצים שתסעו כדי לשפר את האנגלית אז תסעו כי בסוף רק תגידו להם תודה! 
החוויה הזאת שנקראת סאמר סקול גרמה לי להשתפר באנגלית ולהתחבר לסוג ילדים שאף פעם לא חשבתי שאני יתחבר אליהם.
אני חושבת שכדאי לבני נוער לנסוע לסאמר סקול באנגליה ולא לטיול עם המשפחה (או שניהם) כי סאמר סקול וטיול עם המשפחה זה שונה בטיול משפחתי לא תוכלו להכיר ילדים בגלכם,ללמוד אנגלית ולהכיר תרבות חדשה. 
בקיצור היה לי ממש כיף והייתי שמחה לעבור את זה שוב עם אותם הילדים בדיוק!!!
טל 
