קצת על עצמי,
שמי שי דיאמנט אני בת 14 מקיבוץ שניר בגליל העליון. שאני הלכתי לסאמר סקול לבד בלי שום חברה שהכרתי ליפני, כל החברות שלי אמרו לי שאני משוגעת והם לא הבינו למה שאני הולכת לבד. אבל אני לא דאגתי, ידעתי שאני יכיר חברות חדשות. 
אז ככה, קצת מוזר לי לכתוב על זה סיפור כי יש לי כל כך הרבה דברים לכתוב ואני לא יודעת איך להתחיל...
אז ננסה להתחיל מאיפה שהוא מהמפגש, אני הכי התחברתי במפגש לשתי בנות ענבר ויולי, שאיתם אני גם קבעתי שאהיה איתם בחדר.
את האמת אני ויולי וענבר התחברנו ליפני דרך הוואטצאפ, וכאשר הגענו למפגש ועשינו הכרות ראינו שאנחנו כבר מכירו אחת את השנייה וזה היה נחמד, וקבענו שגם בטיסה אנחנו נישב אחת על יד השנייה.
ביום של הטיסה אני לא הצלחתי להירדם מרוב התרגשות, ואז זה הגיעה הטיסה! נפרדנו מההורים, וישר הלכנו לחברים אני כמובן הלכתי לענבר ויולי.
עברנו את כל הבדיקות והגענו לדיוטיפרי שם הסתובבנו ביחד עם נויה ושרון וגילינו שהם ממש חמודות והתחברנו אליהם ישר!,
הסתובבנו חמישייתנו והיה כיף, ולאחר מכן הגיע הזמן לעלות למטוס זו היתה טיסה ראשונה שלי ואת האמת אני ממש לא פחדתי מה שהפתיעה גם אותי.
הטיסה עברה בשלום. 
וכשהגענו לאנגליה כל הדרך מהשדה תעופה לבידלס אני לא יכולתי שלא להפסיק להיסכל על הנוף, הנוף היה כל כך יפה ואנגליה בכלל כל כך יפה!
כשהגענו לבילדס עשו לנו סיור, המרכז בילדלס כל כך יפה ומסודר באמת שחשבתי שאני בתוך סרט בגלל שהכל כל כך יפה, המקום מגורים של הבנות היה ממש יפה וגדול.
ערב אחד אני וענבר הלכנו לאיבוד וכל הזמן גילינו עוד אמבטיות ועוד מסדרונות, בקיצור ענק ויפה! ובארוחת הערב הראשונה הכרנו עוד 2 בנות שלא הכרנו במפגש ובטיסה אחת מאיה והשנייה סופיה. אני תמיד חשבתי שאני הכי גדולה מכל הבנות שבקבוצה כי זה מה שאמרו לי, אבל גיליתי שסופיה היא בגיל שלי! וואו כמה שמחתי!! 
וזה היה החיבור הכי קצר שקרה לי בחיים,
אני הרגשתי שאני עומדת לשמור עם כל אחת ואחת מהן על קשר אחרי השבועיים האלה, וגם שהשבועיים האלה עומדים להיות יותר טובים מימה שחשבתי בזכות הבנות שהכרתי. ובתוך זמן קצר נהינו סוג של השביעיה הסודית. וככה התחילו לי השבועיים האלה שמסביבי 6 בנות שחשובות לי ושכיף לי להיות בחברתם.
אז ביום השני שאנחנו שם עשו לנו מבחן כדי לחלק אותנו לרמות לכיתות לימוד, וכבר שם התחלנו ליצור חברויות עם ילדים ממדינות אחרות היו איתנו ילדים מאיטליה אז הצטלמנו איתם ודיברנו איתם.
בערב ישבנו לדבר עם איטלקים מעיר אחרת ובאמת שזה היה יום מושלם, וככול שהימים עברו גילינו שכל יום יותר טוב מהשני וממש לא רצינו שזה יגמר!! וכל פעם שנזכרנו שזה עומד להיגמר הינו עם דמעות בעניים.
שכחתי לציין את הבנים שהיו איתנו בקבוצה גם אליהם התחברנו מהר יחסית, הם היו ממש חמודים ובאמת שהיה איתם מצחיק ונהנו איתם מאוד!
במשך בשבועיים האלה היה כל שבוע סדר קבוע, 4 ימים לומדים בבוקר ובצהריים פעילויות ספורט ובערב פעילות של כולם ביחד כל מיני תחרויות ו3 ימים של טיולים.
הפעילויות ספורט שהיו הם: כדורעף, כדורגל, כדורסל, ווי דנס (ווי של ריקוד, את הפעילות הזאת אני הכי אהבתי 
), בריכה, פוטבול, טניס ובטוח שהיה עוד ואני פשוט לא זוכרת.
הטיולים היו כיפים ומגבשים, אחד הטיולים היה ללונה פארק ואוו היה כל כך כיף!! והיה טיול ללונדון שהתחלנו אותו בשיט בתמזה (הנהר שעובר בלונדון) ואחרי השיט הלכנו לביג בן, ולארמון המלכה ושם ראינו פעמיים את החלפת השומרים ואת בקינגהם פלאס, זה היה מאוד מרשים,
באחד הטיולים הלכנו למדאם טוסו הצטלמנו שם עם כל הפסלים בערך זו הייתה חוויה. ולאחר מיכן למחזמר של הקת קווין.
לכל טיול התלווה שופינג! לא הפסקנו לבזבז. ככל שהימים עברו אני התחברתי יותר לבנות שאיתי בקבוצה מישראל וניפתחנו אחת לשנייה וגיליתי על בנות סיפורים שבחיים לא ניחשתי שזה קרה להם. וגם התחברתי להמון בנות ובנים אחרים מאיטליה, ספרד, רוסיה, צרפת ואפילו טורקיה.
ככה עברו להם שבועיים מדהימים אפשר אפילו להגיד הכי טובים בחיים שלי! ושהיינו צריכים לעזוב כולנו בכינו, זה היה מאוד עצוב. ואני מודה לכם על החווי המדהימה הזאת! באמת שהסאמר סקול היה חוויה ענקית בשבילי ואני מאוד מאוד רוצה לחזור בשנה הבאה.
גם עכשיו שעברו שבועיים מאז הסאמר סקול אני שומרת על קשר יום יומי דרך הפייסבוק והוואטצאפ עם בנים ובנות מארצות אחרות, ואני וכמה בנות מאיטליה מתכננות ללכת שנה הבאה לסאמר סקול ביחד, אז תודה רבה על ההזדמנות המדהימה והמקום המדהים שהיינו בו. ועוד תודה אחת למדריכה שלנו קרן שבלעדיה כלום לא היה ניראה כמו שהוא ניראה עכשיו, באמת שהיא תמיד הייתה שם בשבילנו וכל דבר הכי הכי קטן שלא היה לנו טוב, היא עזרה לנו.
אז תודה רבה, ואני מקווה שניפגש שוב שנה הבאה!
