מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

יומן מסע אחרון!!! - 14/08/2018

ילדים אהובים שלנו והורים יקרים!!! אז אחרי הרבה תיאורים של האוכל שלנו, סוף סוף אתם יכולים להגיד לנו להתראות😂 ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  • כינוי: מייקל
  • מרכז: קיימברידג′ קלייר קולג′
  • יצאתי בקיץ: 2013
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

מיכל פינטו  (מייקל)

שוב שלום אנשים  קוראים ...

אלדר מייקון 

היי אנשים   קוראים לי ...

אלכס קולישוב  (אלכס קולישוב)

טוב אז מאיפה אני אתחיל ... ...

טלי אור לב  (טלי :))

טוב אז כמעט שבוע אחרי שחזרתי ...

זיו דקל  (זיו)

היי  (:   קוראים ...

תאיר מזרחי  (T)

היייייייייייי קוראים לי תאיר ...
לכל סיפורי המחזור

שוב שלום אנשים Smileys


קוראים לי מיכל פינטו אני בת 16 , שנה שעברה טסתי לברייטון מחזור שני לשבועיים והשנה טסתי לקיימברידג מחזור רביעי לשלושה שבועות .
קודם כל מי שאין לו כוח לקרוא מגילה שכבר ידלג על הסיפור שלי כי יש לי הרבה מה להגיד ,אבל אל תלדגו תמשיכו לקרוא כדי לכם!! (רגע של פיצול אישיות תתעלמו Smileys)

אז נתחיל מההתחלה התחלה.
אני וחברה שלי שקוראים לה שלי  :) הגענו לארץ משנה שעברה עם חברים מהארץ ומחול חוויות בלתי נשכחות סיפורים מרגשים מצחיקים ומדהימים, וחזרנו לארץ הקטנה והחמה מאוד שלנו , אם תדמיינו אתם לא תצליחו להבין בכלל מה עברנו שם ואת הרגשת הקסם שהייתה לנו כל שניה ושניה שהיינו שמה אז כמו שכבר היה לנו ברור ומובן רצינו לטוס גם השנה אבל הפעם לנסות מקום חדש ואולי יהיו לנו שם חוויות אחרות וטובות באותה מידה ואולי יותרSmileys אז החלטנו קיימברידג, גם בגלל המלצה של חברה שטסה לשם [קרדיט לרותם] וגם בכלל שזה נשמע לנו מקום ממש טוב . 

אז נירשמנו בהתחלה למחזור השלישי של השבועיים שמחובר עם מחזור רביעי שפשוט נשאר עוד שבוע אחרינו והתחלנו כבר לספור ימים עד הטיסה 183 ימיםSmileys , ישר חיפשנו את הקבוצה שלנו בפייסבוק , מצאנו ונכנסנו לקבוצה והתחלתי לדבר עם אחת הילדות , שיחת היכרות מביכה שלא ידעתי מה להגיד לה אבל הילדה נשמעה נחמדה והיא צירפה אותנו לקבוצה בווצפ, שמה כבר הכרנו את כל מי שכבר נירשם לקבוצה (איזה עשרה ילדים) אבל התחלנו לדבר ולהתחבר איתם פחדנו שיש רק עשרה ילדים אבל לאט לאט התחילו להצטרף כמויות של ילדים ובסוף היינו 34 Smileys .

נשארו לנו עוד עשרה ילדים שלא ידעו על הקבוצה, במהלך השנה נפגשנו עם כולם לא מעט פעמים, בעזראלי היה מפגש עם רוב הקבוצה היה ממש כיף היו מפגשים קטנים בפארק הירקון ופה באמת הכרנו את הילדים במציאות וזה ממש עזר לנו להתחבר כבר יצרנו חברויות ודיברנו מלאמלאמלאמלא בסקייפ ,שיחות קורעות עד הבוקר ולא לא האמנתי שהירח צהוב ( בדיחה פרטית לילדי הקבוצה ) אז אחריי תקופה כבר הרגשתי שייכת (איזה כייף ! זה נתן לי הרגשה ממש טובה כולם ניראו כל כך חמודים וכבר הרגשתי שאני יסתדר מבחינה חברתית), אחריי שסופסוף הבנו שאנחנו רוצות שלושה שבועות (אני ושלי) עברנו למחזור הרביעי ( עדיין אותם ילדים כי מחזור 3 ו 4 ביחד אז היה לונ מזל) .

לא זוכרת את התאריך אבל איזה חודש לפני הטיסה היה לנו את המפגש של קמפוס נפגשנו שם עם כל ה-44 ילדים של הקבוצה הכרנו את עשרת הילדים שוב הכרתי עוד חברים חדשים, שמענו שוב את כל מה שיש לקמפוס להגיד ויש להם הרבה מה להגיד, אחכ יצאנו החוצה פגשנו את המדריכות שלנו הדס ודנה המקסימות, הן התחילו במשחקי היכרות שלא כל כך זרמו ואז פוף נגמר הזמןSmileys והיינו צריכים לסיים.

אני יכולה לדבר על לפני הטיסה שעות אז אני יעשה קפיצה מהירה  Smileys ואגיע ללילה לפני הטיסה , הלילה הכי מרגש מצמרר עם טונה פרפרים בבטן, הייתה לנו שיחת סקייפ אחרונה , אפילו שאמרתי שאני לא ירדם הצלחתי לישון ממש קצת איזה שעתיים, והשעון המעורר הגיע אותי עם כתובית של :" תתעוררי עכשיו את טסה לאנגליה עכשיו" חחח ישר קמתי התארגנתי ועשינו את דרכנו לבן גוריון ב 2 בלילה , אז מגיעים לשדה פוגשים שוב כל החברים והמדריכות נפרדים מההורים (ניסיתי כמה דקות להתנתק מהחיבוק שלהם חחחחח Smileys,)
עברנו את הבידוק הביטחוני הגענו לדיוטי פרי ( שוקולד שוקולד שוקולד)
ועלינו למטוס, כל אחד התיישב במקום שעל הכרטיס טיסה ועם המזל שלי התיישבתי ליד איש מבוגר זר ולא נחמד בכלל  Smileys 

(מזל מיכל - בדיחה פרטית למיכל רוזנצוויגחכידחללחן M&M שלי  )
אבל בזכות המדריכות החמודות החלפתי מקום והתיישבתי ליד ילדה מהקבוצה Smileys


אבל למודאגים שזה יקרה להם זה לא הכי משנה כי במשך כל הטיסה עמדנו והסתובבנו ועשינו צחוקים ( לא ממליצה לאף תייר או דייל להיות בטיסה עם קבוצה של סאמר סקול) עשינו לכל המטוס טיסה "שמחה" Smileys אחריי 5 שעות סוף סוף ראינו את אנגליה המהממת מהחלון של המטוס , אם לפני זה התרגשתי אני עכשיו בשיט ההתרגשות, נחתנו הריח של אנגליה כבר הציף אותנו עברנו בשדדה התעופה התחלנו להתלהב מהאווירה הכל כך שונה מישראל, אנשים אחרים התנהגות אחרת שפה אחרת הכל כל כך רגוע ונעים , אחריי  זה בפתח השדה קיבל אותנו אחד המדריכים של EF .

(EF היא החברה שעושה את הסאמר סקול בכל מיני מרכזים באנגליה) 
אז המדריך החמוד שלנו לקח אותנו לאוטובוס ומשם נסענו למרכז בקיימברידג,
הגענו לשם וישר התחלנו לדבר עם ילדים מחו"ל, היו שם ילדים מ שוויץ (אחמ שלי ברונשטיין אחמ) צרפת בלגיה הולנד  רוסיה אוקראינה סין יפן טאיוון לוקסמבורג מקסיקו ערב הסעודית איטליה אינדונזיה טורקיה ארגנטינה וונצואלה ( לונצואלים הכי התחברתי) כל המלוכסנים שזה סין יפן וטאיוון לא התחברנו בכלל כי הם היו כל הזמן עסוקים באייפונים שלהם...Smileys חוץ מטקומי החמדמד,
בגלל שהגענו ביום ראשון  כמעט כולם היו בטיול אז לא יצא לנו כל כך לדבר עם כולם אבל בימים האחרים יצא לנו ועוד איך והכרתי שם בנות כל כך מקסימות - קרוליין ונסה נטליה פיין ולנטינה ויקטוריה מלודי ועוד ועוד אני מתגעגעת אליהן המונים, Smileys

אז בגלל שאם אני ימשיך לספר מה קרה כל שניה קמפוס יצטרכו להרחיב את האתר שלהם בגלל עודף מקום אני ינסה קצת לקצרSmileys

ביום השני עשינו את המבחן הראשון שהוא קובע איזה כיתה אתה ( לא צריך להילחץ או להתכונן מראש כולנו עשינו את המבחן באותו חדשר, ועשינו אותו כמעט "ביחד" עזרנו אחד לשני אז אין מה לדאוג בקשר למבחן)
כל מי שדואג בקשר ל  wifi נתנו לכל אחד סיסמא משלו ויכלנו להחבר לאינטרנט של המרכז בחינםSmileys

ארוחת הערב נמצאת מחוץ למרכז באוניברסיטה הראשית של קיימברידג ( אל תתלהבו זה באיזה מרתף שמה) אז כל יום היינו צריכה לצאת ללכת איזה 10 דקות ואז מגיעים לחדר אוכל של הארוחת ערבSmileys ( הצהריים והבוקר אוכלים במרכז לא לדאוג) אפילו שאני עצלנית ברמות לא היה אכפת לי ללכת כל יום ברגל כי קיימברידג מהממת מרגישים שם כמו בסרט כשהולכים שם האנשים כל כך מנומסים ונחמדים ,הבניינים מצוירים כאלה כמו בסרט ישן Smileys . אחריי שחזרנו מארוחת הערב הייתה לנו מסיבת welcome בכל שבוע עורכים מסיבה כזאת לילדים החדשים אז התגנדרנו והלכנו לחדר מסיבות !!!

 

המסיבה הראשונה הייתה ממש טובה  Smileys כולנו רקדנו הזענו והיה מדהים פשוט רגע בלתי נשכח !!  ועוד יותר בלתי נשכח זה שבערב הזה נפל לי הכרטיס לחדר לחור ביוב Smileys (שוב מזל מיכלSmileys !!) ואם מאבדים את הכרטיס צריך לשלם 20 פאונד (120 שקל בערך!!) אז פתחנו את המיכסה של הביוב ואחריי עידודים של

כולם מסביב הוצאתי את הכרטיס עם מקל ועלים (איכס!!! SmileysSmileysSmileys)

בשיגרת  היומיום שלנו קמים בבוקר בסביבות 7 אכלנו ארוחת בוקר, קורנפלקס (קוקופופס הכי טעים ) ואחריי זה היה לנו או אקטיביטיז - פעיליות כמו ללכת לפארק לשחק טניס לעשות עבודות יצירה , בימים גשומים ראינו סרט, היו תחרויות ספורט שהזוכים בהן קיבלו דברים של ef כמו צמידים ומשקפי שמש ובזכות המדריכה המקסימה אלינה אני נועם וליאור זכינו באחת התחרויות וקיבלנו סווטצרSmileys,  אבל בכללי כל הפעילויות הכי כייפיות אפילו לשבת בפארק ולשחק עם המדריכים ועם הילדים קלפים שזה נשמע הכי בנאלי ומשעמם אבל זה פשוט מצחיק כייפי שאי אפשר להבין כי עושים הכל כולם ביחד Smileys 

 

אני יספר לכם על המדכירים שלנו קצת : 
אלינה - ה-מדריכה ה-מקסימה הכי שיש פשוט קסם של אישה באמת בן אדם מדהים שלא מוצאים בכל מקום

מרתין - המגניב של המרכז הוא תמיד ידע את השם שלי ואמר שלי תמיד שלום כולם אהבו אותו והוא ממש טוב בקלפים חחחחח

אלי- אליזבת הספרדיה המדריכה עם הכי הרבה אהבה שיש , היא קוראת לכולם my love ו me amor בספרדית עם המבטא הספרדי הבולט שלה והיא פשוט אישה מפוצצת באהבה והיא מעניקה אותה לכולם
דני- דניאל החתיך שיצא לי להיות לידו בשיט ממש לידו Smileys
כמובן שהיו עוד מדריכים מדהימים אבל את אלה אני זוכרת במיוחד כי הם הבולטים שהעבירו לי את החוויה הכי טוב שאפשר

 

והיה לנו גם פעילות של שיט בסירות בנהר של קיימברידג (punting) התחלקנו לקבוצות של שישה ילדים ( מהארץ ומחו"ל ביחד) אחד משיט והשאר יושבים והנהנים כמובן שבאחת הפעמים אני השטתי , אני משיטה במיקצועיות רבה (לא!) והיה שם איזה מעבר קטן שלא היה קשור למסלול ואני כמובן חייבת להשיט לשם אז כששאר הילדים קלטו שאני עושה את זה הם אמרו לי להסתובב אז זה כמעט היה מאוחר מידי, הסתובבתי אבל נתקענו בסבך של עצים אז אמרתי אני ידחוף את הגדה של הנהר עם הרגל , אז במקום לדחוף את הגדה דחפתי את המיםSmileys ונפלתי עד הברך למים חחחחחחחח ( מזל מיכל, זה פשוט ככה )

אחריי האקטיביטיז היה ארוחת צהריים , אבל אנחנו יכולנו לצאת החוצה לעיר ולאכול שם ארוחת צהריים אז מה שבדרך כלל עשינו שזה שבזמן צהריים יצאנו החוצה אכלנו במקדונלדס והסתובבנו בעיר מ12 עד 3 , אז היינו בשוק בקניון היו שם חנויות שווות  אני אישית קניתי מלא אבל קניתי הכי הרבה בפריימארק החנות הכי טובה שיש יש שם הכל מהכל כל מה שאפשר לרצות במחירים זולים (פירסומת סמויה) באמת מי שהולך לאנגליה חייב לקנות ב primark , 


אחריי הקניות הלכנו ללמוד, היינו בכיתות לפי התוצאות של המבחנים אני אישית הייתי ברמה 4 מתוך 5 , היינו איזה 15 בכיתה מכל העולם עם מורה שקוראים לה מרני ( הממורמרת ) היא ניראת אישה כזאת בערך בת 50 שיש לה איזה 20 חתולים וכל שניה מתלוננת על הכל חחחחחחח, 


אז אם בכיתה היה די מצחיק אנחנו הישראלים דיברנו ביננו כל הזמן בעברית עד שהמורה אמרה לנו לדבר אנגלית  , אז למדנו , לא לימודים רציניים, דברים כיפיים ושיחקנו משחקי כיתה נחמדים כאלה בכיתה הרכתי חברים מחול ברמה כזאת שלא יצא לי להכיר בזמן הפנוי כי היו מלא משחקי היכרות שמדברים אחד עם השני ושואלים פרטים על החיים .Smileys

 אחריי הלימודים הלכנו לארוחת ערב ששם האוכל היה סביר פלוס (להדס המדריכה - הטבחים כן שנאו אותי לא משנה מה תגידי !!! ) 
ואחריי הארוחת ערב היה לנו פעילות ערב ,לפעמים היה תחרות כשרונות ולפעמים מסיבות בכל מיני נושאים אחת בנושא המערב הפרוע אחת בנושא של ויקינגים ועוד. ובמסיבות רקדנו את הריקוד הרשמי של EF לשיר FEEL THIS MOMENT מי שרוצה לראות שיפתח ביוטיוב ef dance 2013Smileys וגם היה לנו פעילות של מלחמת מים כולנו לקחנו בקבוקים יצאנו לפארק ועשינו מלחמת מים וכולם יצאו משם ספוגיםSmileys 
חלק מהפעמים לא הלכנו למסיבות העדפנו להיות בחדר של דנה המדריכה ולעשות צחוקים עד שהיא גירשה אותנו והלכנו "לישון".
היו שם ימים מיוחדים  ימי הטיולים , היה לנו טיול ראשון ביום רביעי נסענו למוזאון השעווה מדם טוסו ששם יש את כל מפורסמי העולם משעווה , כמו ביונסה ליידי גאגא גסטין ביבר איימי וויינהאוס הביטלס מייקל גקסון מלכת אנגליה אובמה ועוד ועוד מלא מפורסמים וברור שהצטלמנו עם כולם (או לפחות המגניבים שבניהם).
ולאחר מכן הלכנו למחזמר wicked  (מוקדש למריSmileys) מחזמר מדהים עם הפקה מדהימה ותפאורה הורסת ושחקנים והכלSmileys ( אובר התלהבות סורי ) , 
ביום שבת היינו בכל המקומות המפורסמים בלונדון בביג בן וlondon eye שזה הגלגל ענק של לומדון , והיינו ליד הארמון של השומרים  של המלכה (כן לשומרים יש ארון משלהם ) וכמובן שעשינו שופינג Smileys
עוד טיול היה לנו בעיירה שקוראים לה סטרדפורד שזו העיירה ששייקספיר חיי בה אז עברנו ליד הבית שלו הלכנו למוזאון התלבושות של כל הדמויות שהוא יצא הסתובבנו קצת בעיר הרפאים הזו , אני אומרת עיר רפאים כי כולם שם היו שקטים פשוט אנשים הלכו ברחוב ולא הוציאו מילה מהפה משהו קריפי Smileys, ומשם הלכנו לטירה שהכל שם היה בסגנוו ימי הביניים זה היה ממש מקסים בחוץ הייתה הופעה כזו שמישהו עומד עם תפוח על הראש ומישהו אחר יורה חץ על התפוח Smileys ונכנסנו לארמון עצמו והכל שם היה כזה נדיר, מלכותי כזה ,עברנו בכל הטירה הענקית הזו שבאמת מישהו גר שם , קיצר היה יום מדהים אפילו שכל היום היה גשם זה היה גשם סביל כזה שיכלנו ללכת בו ואפילו אני וכמה בנות רקדנו בגשם הכי כיף בעולםSmileys.
עוד טיול היה לאוקספורד ששם הלכנו לאוניברסיטה המפורסמת וצילמו את הארי פוטר ממש הלכנו בחדר אוכל שצילמו בו את הסרט !! 
ואז לכבוד היומולדת של מרי אני מרי וסנדרה רק אנחנו נכנסנו לחנות המושלמת והמקורית של אליס בארץ הפלאות  Smileys 
ולטיול הבא ומבחינתי זה ה - טיול נסענו לפארק השעשועים thorpe park וברור כמו שכל מי שמכיר אותי יכול לדעת שעליתי על כל המתקנים הכי גדולים ומפחידים עם תורים של שעות ( באמת שעות אני לא צוחקת ) אבל עם כל התורים

 

זה היה שווה ברמות כי דברים כאלה אין בארץSmileys היו שם גם דוכנים כאלה של פרסים שמנסים לפגוע במטרה ולקלוע לסל ואפשר לזכות בפרסים אבל אני מדגישה ומממש מדגישה אם אתם לא מזליסטים/ שחקני כדורסל/ אנשים עם הרבה כסף אל תעשו את זה מבזבזים שם המון כסף כי הכל שם ניראה קל אבל טריקי ולא זוכים בכלום לרוב,  אבל זה מפתה ואני הייתי חייבת לנסות ופתאום ראינו את מרתין המדריך ובגלל שהוא גבוה ביקשתי ממנו אם הוא יכול לנסות לי ואני ישלם , אז שילמתי הוא זרק את הכדור ולא קלעSmileys הוא ממש הצטער ביקש סליחה המון פעמים אחז משום מקום הוא הוציא מאיזה שקית כזו סוכריה ענקית בצורה של מוצץ ונתן לי מתנה חחחח אחריי יום ארוך ומתיש חזרנו הביתה ( חזרנו למרכז אבל כבר התחלתי לקרוא לקיימברידג בית ) 
יום אחריי זה זה היה היום שהשבועיים עזבו אז התעוררנו בשביל להיפרד מהם בבוקר במיוחד וזה היה ממש עצוב נפדרנו מכולם מסיוני ומשובל וממיכל ומטל וליאור ושלי ורון ונטלי ומיקי ואני לא רוצה לשכוח אנשים אז אני אפסיק פה אבל כמובן שגם מכל השאר אוהבת המונים SmileysSmileysטוב עצוב עצוב אבל זה היה הטיול השני שלנו ללונדון ונשארנו רק 13 ילדים אז האווירה הייתה קצת יותר שקטה ונשארנו רק עם הדס כי דנה הלכה עם השבועיים אז היה להדס יותר קל לתת לכל אחד יחד אישי ואוהב אז שוב תודה הדסSmileysנסענו לאחד האיזורים הכי טובים בלונדון במחינת שופינג, היינו ב M&M WORLD שזה המקום של האמ אנד אם מקום ענק שהיו שם בובות שוקולד בכמויות וכל מה שאפשר לחלום שקשור לאמ אנד אם , לאחר מיכן היה לנו זמן חופשי לעשות שופינג בלונדון !!!!  Smileys הפעם לעומת הפעם הקודמת היינו ברחוב ראשי שהיו שם את כל החנויות שרצינו, ואני ומרי אפילו היינו בצ'יינה טאון (לא המסעדה) הרחוב הסיני בלונדון היינו בשוק בתוך בניין שמכרו בו את כל מה שקשור לאנימה ודברים סינים כאלה וזה היה ממש מגניב ומיוחד כאילו קפצנו פתאום לסין,

באחד הימים נפרדנו מהקבוצה של וונצואלה שמשם היו רוב החברות שלי אז כיוונו שעונים ל 4 בבוקר כדי להיפרד מהן , ב 4:40 התעוררנו מרעש של האזעקת שריפה , הסתכלנו בחלון כולם רצו למטה אז רצנו גם , מה מסתבר שבחדר של שני בנות מהקבוצה שלנו נכנסו 12 דבורים לחדר ( זה מה שהן טוענות) אז הן ריססו עליהן דורדורנט בכמות כל כך גדולה שהן הפעילו את הגלאי עשן Smileys אז הן העירו את כולם, אבל מצד שני מזל שהן העירו אותנו כי השעון המעורר לא העיר ובזכותן נפרדנו מהוונצואלים אז בבכי ובאכזבה הקבוצה הוונצואלית הלכה לה :(

(בגלל שאנחנו חמודים רדפנו אחריי האוטובוס שלהם כמה שיכלנו כמו בסרטים)
היינו גם בטיול מוזאונים כזה בגריניץ' שהיינו בו במוזאון של החלל החיצון ובמוזאון של סירות ושודדי ים משהו נחמד כזה.
אז התעוררנו ליום האחרון שלנו הורדנו את המזוודות למטה היה לנו זמן להיפרד מכל הילדים והמדריכים, נפרדתי מכל המדכירים שראיתי חוץ מאלי (הספרדיה) היה לי ממש חבל שלא ראיתי אותי :( ואז אני ושני עברנו בכל המרכז וצילמנו כל נקודה שלא נשכח אף פינה במקום הזה, כמעט היה צריך כבר ללכת ופתאום בזווית העין אני רואה את אלי המדריכה יוצאת מהמתחם ישר מהר מהר באתי לרוץ אליה ולא מצאתי את הטלפוןSmileys ילד מהקבוצה לקח לי אותו ישר כשמצאתי אותו דפקתי את הריצה של החיים שלי החוצה וראיתי אותתו מרחוק צעקתי לה היא עברה את הכביש בחזרה והצלחתי להצטלם איתה ולהיפרד ממנהSmileys (הרגשתי עכשיו שנפרדתי מכולם ואני אסירת תודה שראיתי אותה כי זה היה ממש חשוב לי ) 

 אז יצאנו לאוטובוס בפעם האחרונה שדרכנו בקיימבירג אני ונוי שרנו את שיר הבננה שהיא לימדה אותי שניה לפני Smileys

והטיול אחרון וגם היום האחרון שלנו היה לברייטון !!!!!!!!! ( המקום שהייתי בו שנה שעברה בסאמר סקול) בשבילי בשביל שלי ובשביל תאיר שהיינו יחד שנה שעברה זה היה התרגשות אחרת משל שאחר הילדים הרגשתי כאילו אנחנו חוזרים לבית השני שלי זה היה דה זה וו מהסרטים , כל כך התגעגעתי לברייטון ורק בחלום חשבתי שאני אזכה להיות שם שוב ורק מי שהיה בברייטון יכול להבין את זה 

היינו בפייר שזה פארק על המים כמו בהאנה מונטנה חחחח ושם עליתי על מתקן ענק שמסתובב מהר באוויר ממש כיף והצטלמנו וזה ואז מבלי שאף אחד ידע ומבלי שהיה מותר אני ותאיר ברחנו והלכנו לקולג שהיה המרכז שלנו שנה שעברה הלכנו חשבנו שנאבדנו אבל בסוף מצאנו אותו !! בקושי נתנו לנו להיכנס ולא היה שם אף אחד חוץ משומר אבל הצלחנו להצטלם עם השלט הרשמי של המקום ומבחינתנו זה היה הכל וזה כאילו סגר לנו מעגל שהיינו חייבות לסיים , ( אבל אל תגלו שהיינו שם לאף אחד זה סוד שששששששSmileys)

אחריי זה חזרנו ולא שמו לב שהלכנו בכלל והלכנו כולם לארמון כזה שדיברנו אלינו באוזניות וסיפרנו לנו על איזה ג'ורג' מפונק כזה שהארמון היה שלו חחחח 
אז עוזבים את ברייטון בעצבSmileys ... אבל בשמחה מגיעים ללונדון לטיול שכולו עוסק בשופינג השופינג האחרון שלנו ברחוב הכי ראשי של קנויות oxford street אחריי יום ארוך וכייפי במיוחר נסענו לשדה התעופה אוף זה כבר הסוף וכולם עם פרצוף עצוב על הפנים כי אנחנו יודעים שזהו אומרים ביי לקיימברידג המדהימה ולאנשים המקסימים שגרים זה ובכללי ביי לאנגליה ארץ יפייפיה שהייתי רוצה להישאר בה ולגור בה וזהו עולים לאט לאט על המטוס רוצים לקבל רק עוד כמה שניות במקום הקסום הזה מתיישבים (הפעם המקום טוב ברוך השם) המטוס ממריא וברגע שהוא התנתק מהאדמה הייתה לי צמרמורת כאילו התנתקתי מהבית שלי המטוס עושה את דרכו לישראל , ישנתי רוב הטיסה וכשהתעוררתי אלדר היה ליידי פתאום , כניראה הוא עבר ליידי כשישנתי, ושנינו התסכלנו בחלון וראינו את ישראל מבצבצת מהעננים ,Smileys 

 

המטוס נחת מחאנו כפיים ונשמע השיר " כמה טוב שבאת הביתה במטוס"  עברנו בשדה תעופה ראינו את המנייקים שרק עכשיו טסים Smileysוכשהגענו שניה לפני הסוף כולנו התחבקנו ונפדרנו ולא רצינו לעזוב את החיבוקים אבל הגיע הזמן ללכת אז הלכנו לנו עם המזוודות כולנו בשורה ויצאנו להורים , אז זהו ? נגמר ? כל כך מהר? אני הגעתי הביתה והייתי בסוג של דיכאון שאני פה ועם כל האהבה לישראל הייתי מפורקת שהלכנו מהמקום הזה, אבל עכשיו אחריי שבועיים מהטיסה אזרתי אומץ ואמרתי שאני יכתוב את הסיפור הזה בקהילת ילדים אז אם מישהו פה לא זיפזפ ישר לסוף וקרה את כל החפירה שלי יכול לדעת שאני יותר מממליצה לטוס לסאמר סקול בברייטון או בקיימברידג או בשניהם , אתם יודעים מה ? אני לא ממצילה אני אומרת תטוסו אין מה לחשוב פעמיים כי זה חוויה שלא תשכח מהחוויות האלה שמספרים לנכדים חחחחח אז תודה לכל מי

שקרה את הסיפור הזה (עם כל הסבלנות שהייתה דרושה לקריאת סיפור כזה) אני שולחת לכם נשיקה וחיבוק SmileysSmileys

 

 ו נ.ב אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור השני שלי של ברייטון שהוא לא פחות חופר 
Smileys 

אז ביושים SmileysSmileysSmileys

    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה