שי

הייי

טוב אני אתחיל מזה שקוראים לי שי והחופש טסתי לסאמר סקול באיסטבורן.

סאמר סקול זו חוויה בלתי נשכחת. אני אנסה לספר פחות או יותר על מה שעברתי, אבל כדי להבין באמת מה זו החוויה הזו צריך לחוות אותה.

הגעתי לסאמר סקול לבד, בלי חברים. לא התלבטתי יותר מדי ולא חששתי, שמעתי כל כך הרבה המלצות על החוויה הזאת שלא היה אכפת לי לנסוע לבד.

לפני הנסיעה, היה מפגש של כל הקבוצה בכדי שנראה אחד את השני ונכיר.

המפגש היה קצר מאוד, ואת ההכירות המשכתי לעשות דרך הוואצאפ.

לקראת הטיסה לא הייתי ממש לחוצה, ידעתי פחות או יותר לקראת מה אני נוסעת ואילו חוויות אני עומדת לעבור, אבל היום אני יודעת שמה שחשבתי בהתחלה היה כלום לעומת מה שעברתי באמת.. לא דמיינתי שזו תיהיה כזו חוויה משמעותית.

כשהגעתי לשדה התעופה התחלתי לדבר עם כל מיני ילדים וגם בטיסה. התחלנו להכיר אחד את השני.

הגענו לאיסטבורן, ומשם עברנו סיור קצר כדי להכיר יותר טוב את המקום, קבלנו מפתחות וחולקנו לחדרים. לכל אחד היה חדר משלו ולכל כמה ילדים היה מסדרון עם מטבח משותף. בחדרים ובמטבח היה חם!! אין מזגנים והיינו צריכים למצוא דרך לקרר את עצמנו. אחת השיטות הייתה להוציא את המגירות של המקרר והמקפיא החוצה ולהתקרר עם זה.

בימים הראשונים התלוננו והיה קצת קשה אך מהר מאוד התרגלנו למקום ולחברים החדשים..

עשינו מבחן בשביל לבדוק את הרמה שלנו באנגלית ושובצנו לכיתות. התחלקנו לשתי קבוצות, אחת למדה בבוקר והשנייה למדה בצהריים. בבוקר אכלנו ארוחת בוקר שנמאסה עלינו מהבוקר השני כבר.. ואז הלכנו לשיעור.

השיעורים היו מצחיקים וכיפיים. היה לנו מורה מדהים שהעביר לנו את החומר בצורה חוויתית ונהננו מכל שנייה. היו גם מצבים שנרדמנו בשיעורים וכשדברנו עברית אז המורה היה רושם לנו קו, ובכל סוף שיעור התלמיד שהיו לו הכי הרבה קווים היה צריך לעשות משהו מביך, כמו למשל ללכת לחדר האוכל עם פאה.

בכיתה שלי היו גם איטלקים. למדתי אותם עברית והם למדו אותי משפטים באיטלקית.

אחרי השיעור הלכנו לפעילויות. לפעמים אלו היו פעילויות ספורט, שאני באופן אישי מאוד אהבתי (במיוחד כדור נוצה). עשינו טורנירים ונקשרנו למדריכים. הם תמיד דאגו לשפר לנו את המצב רוח ולעודד אותנו.. היו פעמים שלא היו לנו פעילויות ספורט ונסענו לטייל בכל מיני מקומות. הנסיעות היו ארוכות מאוד, אבל קורעות מצחוק.

באחד מהימים הראשונים טיילנו באיסטבורן, ואני ועוד שני חברים לא ממש ידענו איפה נקודת המפגש שהיינו צריכים לחזור אליה. בסופו של דבר יצרנו קשר עם המדריך ומצאנו את הקבוצה. עצה שלי, להקשיב טוב טוב למדריכים.

בערב חזרנו ואכלנו ארוחת ערב שבדרך כלל הסתיימה במשפט "נמאס לי כבר מהאוכל הזה.." למרות שהוא היה בסדר גמור.

אחר כך היו כל מיני פעילויות כמו מסיבה, ערב קזינו, "המירוץ למיליון" ועוד כל מיני. היינו צריכים להכנס לחדרים בשעה מסויימת ותמיד ניסינו למשוך את הזמן כמה שיותר.

היה לנו בניין אחד שבו היה לנו אינטרנט אלחוטי ושם דברנו עם החברים וההורים..

אני נסעתי לשבועיים, אבל הייתי ממליצה לכל מי שמתכנן לנסוע בשנה הבאה לטוס לשלושה שבועת. אני הרגשתי שהחוויה נקטעה לי וכל כך רציתי להשאר עוד..

 חלק גדול מההצלחה של הטיול תלוי בקבוצה שאיתה אתה יוצא.

הקבוצה שהייתה לי הייתה מדהימה ונקשרתי להמון ילדים.

זו חוויה חזקה ומשמעותית שמלמדת אותך על עצמך ומגלה בך הרבה מאוד בגרות וצדדים שלא ידעת שנמצאים בך. אני ממליצה מאוד לנסוע ומבטיחה לכם שלא תצטערו לשנייה.

היום אני בקשר עם הרבה ילדים ומאמינה שנצליח לשמור עליו עוד הרבה מאוד זמן..

שי