שלום קוראים לי אדם שוורץ, בן 12 מכרכור ונסעתי לשלושה שבועות למכללת שיפלייק
בתחילת המסע היה קשה מאוד להיפרד מההורים אבל כבר ביום הראשון הבנו שזה ממש שווה את זה!
ביום הראשון היה מאוד קשה להסתגל, למקום, לבדידות, לאוכל לחברים ועוד אך לאט לאט עם היום השני והשלישי והרביעי כבר היה הרבה יותר כיף.
טיולים
במהלך שלושת השבועות יצאנו מהמכללה 10 פעמים ובכל פעם היה ממש ממש כיף ובמיוחד ב THORPE PARK.
אנשים
הכרנו הרבה מדינות מכל העולם וממש התחברנו אליהם ובמיוחד לברזילאים ולספרדים.
למכללה הגיעו אנשים ממדינות כמו ברזיל, סין, יפן, ספרד איטליה, אוקראינה ורוסיה והיה ממש כיף להכיר אנשים חדשים ממדינות שונות ותרבויות חדשות.
פעילויות
בשהותנו במרכז שיפלייק היו אקטיביטיס צהריים\בוקר ואקטיביטיס ערב.
הפעילויות היו ברובן פעילויות ספורט ואני, כחובב ספורט מאוד נהניתי.
היו פעילויות כגון כדורגל, כדורסל, הוקי והיו גם פעילויות ספורט חדשות שלמדתי כמו רוגבי ובייסבול.
האזעקות
במהלך שהותנו בשיפלייק נשמעו הרבה אזעקות בגלל דברים כמו אדים ממקלחות.
באזעקה הראשונה כולנו כמעט קיבלנו התקף לב מכיוון שזה היה מאוד מבהיל וכולם רצו ודחפו, "לא ראו בעיניים" והיה צריך להסתדר בשורה בחוץ, חלקם אף בכו.
באזעקה השנייה הצלחנו להתפנות תוך שניות ספורות מכיוון שכבר היינו מתורגלים.
את האזעקה השלישית והרביעית הפעילו האוקראינים בכך שלחצו על כפתור האזעקה.
כולנו מאוד נבהלנו בכל האזעקות.
משך הזמן
לטעמי משך הזמן היה קצר מדי כי לא הספקנו לעשות הרבה דברים שרצינו אבל אני ממליץ לכל מי שמתכנן לטוס שייבחר לשלושה שבועות ולא לשבועיים מכיוון שעד שמכירים עד שמסתגלים כבר צריך לעזוב וזה נורא עצוב.
החוויה עצמה
סאמר סקול הינה חוויה בלתי נשכחת, מלאה כל מיני רגשות, אהבה, שנאה, כעס, אושר, סבלנות ועוד...
מקווה לשמור על קשר עם כולם ולפגוש עוד פעם,
אדם 
