היי
קוראים לי שיר אני בת 13.5 והייתי בליטל קנדה :)
באתי למחנה בלי עוד חברות בהתחלה (בשדה תעופה) היה לי די קשה, אבל כשעלינו למטוס מצאתי חברות ולאט לאט נהיה לי יותר כיייף! זאת הייתה אחת החויות הכי מיוחדות שהיו לי בחיים, פגשתי מלא מלא אנשים מדהימים מהארץ ומחו"ל.
ביומיים הראשונים היה לי די קשה כי אני טייפה ביישנית וגם לא הצלחתי לדבר עם ההורים שלי.
טווב אז בלי הרבה חפירות בשבוע בראשון היו בעיקר צרפתים.. פחות התלהבתי, אבל היו גם בריטים מווושששלללמממיייםם ! היה אחד שקוראים לו טום והוא היה נסיךך אבל הוא עזב אחרי 3 ימים :( מנסיעה ללונדון ממש נהנתי למרות שנסענו מלא זמן (משו כמו 6 שעות) בלונדון הלכנו למופע "מלך האריות" שהיה מדהיםם ואז ישנו במוטל חמוד, בבוקר יצאנו למאדם טוסו ואז לשופינננג :$
כמה ימים אחרי שחזרנו מלונדון באו הגרמניםם שממש התחברתי אליהם כי הם היו בכיתה שלי ועד עכשיו אני מדברת עם ילדה גרמניה בפייסבוק :)
לדעתי הפעילויות אקסטרים היו בינוניות אבל בכל זאת ממש כיפיות חוץ מהסווינג שהיה ממש טוב!
השיעורים היו ממש כיפים כי בעיקר דיברנו.. אני הייתי בכיתה הכי גבוהה ולא ממש אהבתי את המורה כי היא לא הצליחה לגרום לנו לשתוק ולילמוד אבל לומדים אנגלית בעיקר מדיבור.
לסיכום - אני הייתי נוסעת עוד הפעם בשמחהה והפעם אולי באה עם חברות.. מי שמתלבט אם לבוא-שיבוא! שווה כל שקל ; )
וטיפ אחרון למי שבא לבד: לא להיבהל במפגש הראשוני!