מאיה

וואו אז איך בכלל מסכמים את החוויה הזאת לסיפור אחד קצר???                     

טוב אז בוא נתחיל מזה שקוראים לי מאיה זרך, אני בת 15, מקרית אונו. יצאתי למחזור השלישי של ברייטון עם עוד 3 חברות . 

כמה חודשים לפני הסאמר סקול פתחתי קבוצה בוואטסאפ (עצה שלי תנו למישהו אחר לפתוח, אחרת יעשו לכם מזה כאב ראש  ) בערך חודש לפני הטיסה התחלנו לדבר בקבוצה מלא!    היא נהייתה הקבוצה הכי חופרת בוואטסאפ שלי.

שבועיים לפני הטיסה היה המפגש, היה מגניב לראות את כולם פנים מול פנים, וקצת התאכזבנו מהבנים.. (סתם יפים שלי!!!    למרות שאתם קטינים...)במפתיע במפגש בקושי דיברנו עשינו סבב שמות, ורוב הזמן רק ענת המדריכה שלנו דיברה,  למרות שהיינו חייבים לתקוע פה ושם שאלות מטומטמות   .  רובם כמובן על שופינג וואי פיי ועוד קצת קניות...

אבל שבועיים אחרי זה הגיע הרגע הגדול!!! הלילה לפני היה די נורא, וואי לי כמה חפירות, ועוד קצת התפללויות שהמשקל משקר... אבל ההתרגשות וואו היא הייתה בשמיים!!  

קמנו בבוקר סידרנו תתיק הכנות אחרונות והנה אנחנו כבר בשדה! עכשיו פגשנו כבר באמת את כולם גם את אלה שלא היו במפגש. וזהו הגיע הזמן, נפרדים מההורים למרות שלא נראלי שרובנו היינו יותר מדי עצובים.. 

בהתחלה בשדה התחושה הייתה קצת מוזרה, כולנו מסתובבים ביחד אבל כמעט ולא מדברים, אך אל דאגה עד הדיוטי פרי כבר עברה המבוכה... וחזרו החפירות.. 

בדרך עוד עברנו בצ'ק אין  ובמפתיע המשקל בבית לא שיקר.. אך המזוודה שלי וכל ה27 קילו שלה עלו למטוס בבטחה, אבל אחרי שראיתי את המשקל של הבנים נרגעתי, יהיה אצל מי לשים דברים בחזור.

בדיוטי פרי היה לנו מלא זמן! אבל מי אני שאתלונן? אין כזה דבר יותר מדי זמן בדיוטי פרי! ומיד עוד לפני שיצאנו מהארץ התחילו הקניות..

עלינו על המטוס ישר התבכיינו. מה לעשות? ישראלים. שאנחנו לא יושבים ליד חברים ושאנחנו רוצים להחליף, ענת אמרה שנחכה עד לאחרי ההמראה אבל עד אז כבר לא היה צורך, התחלנו לדבר ולהתחבר וכבר אף אחד לא רצה להתחלף. למרות שגם ככה רוב הטיסה רק עמדנו, רקדנו שרנו וטיילנו לנו במטוס. בוא נגיד שדי בטוח ששמו לב שאנחנו שם. 

אחרי טיסה ארוכה למדי אבל שעברה בצ'יק בלי שבכלל נרגיש, הגענו לאנגליה!!! נחתנו בהית'רו בלונדון, שדרך אגב הוא שדה תעופה ענקי!! קיבלנו את המזוודות וישר רצנו לחפש וואי פיי שהסתבר כסגור.. באסה. 

זהו משם ישר עלינו על האוטובוס ונסענו לברייטון, זה היה כבר לילה והיינו גמורים מהטיסה אז במהרה כל האוטובוס כמעט כבר ישן.

עד שהגענו לברייטון היה כבר משהו כמו אחד בלילה, אבל דבר ראשון הביאו לנו אוכל כי התבכיינו שאנחנו רעבים. אחרי זה היה צריך להתחלק בין החדרים, רובנו התאכזבנו בהתחלה, כי הרוב באו בזוגות, ואנחנו בנו ברביעייה, אבל רוב החדרים היו ל3... הצלחנו איכשהו להתחלק, ובמהרה שכחנו מכל הסיפור כי כולנו נהיינו חברים הכי טובים. 

ישנו איזה ארבע שעות וכבר היינו צריכים לקום לארוחת בוקר   הארוחת בוקר כצפוי לא הייתה אכילה במיוחד, למרות שהיו כמה אמיצים (אהמ ברק ודן) שאפילו נהנו ממנה, רובנו הסתפקנו בפרוסת לחם וחמאה.

אחרי הארוחת בוקר עברנו את המבחן, שלי אישית היה הרבה יותר קל משציפיתי ! 

בחצי השני של היום היו לנו אקטיביטיז. במהלך כל השבועיים היו מלא פעילויות שונות באקטיביטיז: טניס, מחניים, כדורגל, בריכה, אומנות, ריקוד ועוד, אבל האקטיביטי שבמהרה נהייתה האהובה עלינו הייתה הצ'יל רום (הידוע גם בכינויו "הסטלה רום")   . גם בערבים היו פעילויות ממש מגניבות. ביום הראשון שהגענו היה לנו בליינד דייט וספיד דייטינג, ומהספיד דייט הזה יצא גם זוג..   היה גם ערב בנים נגד בנות, ערב פיג'מות, ערב סרט ופיצה, מופע כשרונות שכמובן לקחנו בו חלק  ועוד הרבה.

ביום השני אחרי הארוחת בוקר חילקו אותנו לקבוצות לימוד. שמחתי לגלות שאני ברמה הכי טובה!! , אבל התבאסנו לגלות שחצי מאיתנו לומדים בבוקר והחצי השני בצהריים , ככה  שלא בכל הפעילויות נהייה ביחד. אבל לא נורא מהר מאוד גילינו שעדיין יש לנו מלא זמן לבלות כולם ביחד.

ככה כל השבוע למדנו בבוקר ובצהריים עברנו פעילויות או להיפך  . בערב השני בערך, אחרי שהתבכיינו לענת מלא! היא הוציאה אותנו החוצה לפיר,    שזה מזח מגניב כזה בברייטון, עם מתקנים כאלה של לונה פארק, והכי חשוב קצת אוכל נורמאלי!! ראינו את הים המהמם, ואכלנו! הרבה! מאוד!

עוד יום בשבוע יצאנו במקום האקטיביטיז ל"sea life center" זה מקום מגניב בברייטון עם אקווריומים ומלא דגים מיוחדים, היה סבבה, אבל לא יכולנו להתרכז כי ידענו שאחרי זה סוף סוף יוצאים לשופינג!!! 

יום שבת יצאנו לטיול הראשון שלנו ללונדון עם המדריכים המדהימים שלנו מברייטון  ג'ו (בלונדי/נייל) וביג בן(כן הוא גבוה!) יצאו איתנו לטיול.

שטנו על נהר התמזה, ראינו את ארמון המלכה, ניסינו לגרום לשומרים לזוז (אפילו מוכשרים שכמונו לא הצליחו לגרום להם לזוז... ) היינו גם ב"קובנט גרדן" שם שיחררו אותנו לקצת שופינג, וכמובן איך אפשר בלי קצת אוכל!!! אפילו בסופר עצרנו כדי לקנות קצת אוכל נורמאלי לימים הקרובים. 

יום ראשון יצאנו שוב, הפעם אל "thorpe park" לונה פארק עם מלא מתקנים מגניבים. עלינו על רכבות הרים ועל עוד כל מיני מתקנים   .

ביקרנו גם בדוכן הקעקועים ורובנו התחדשנו לנו בקעקועים יפים. כמובן שישר זיהנו את סניף הפיצה האט המיוחד. שמציעים לנו עסקה של אכול כפי יכולתך מי אנחנו שנסרב?!!  

ב"thorpe park" פגשנו עוד קבוצה של ישראלים, מבידלס, ישר התלהבנו שיש פה עוד דוברי עברית, בדקות הבודדות שבילינו יחד, חלקנו אפילו הספקנו ליצור איתם קשרים..

בשבוע השני החלפנו בין הקבוצות, אלה שלמדו בבוקר למדו בצהריים ולהפך.

באחד הימים קמנו לבוקר שמשי וחמים במיוחד, אפילו המדריכים הבינו את זה, ובמקום האקטיביטיז הוציאו אותנו לים. לא הסכימו לנו ממש להיכנס למים, הם גם היו ממש קרים. אבל מצאנו דרך יותר טובה לנצל את ההזדמנות, את השעה וחצי שהיינו אמורים לבלות על החוף, בזבזנו על הליכה   למרכז העיר, לאזור החנויות (אבל ששש).

בנוסף באחד הימים יצאנו (כמובן לא על שעות הלימודים) לביקור קצר בברייטון (קיצר שופינג) אבל עוד לפני זה עברנו ברויאל פביליון, שזה איזה ארמון ישן או משהו כזה באמצע ברייטון, לא ממש היינו קשובים , רק חיכינו שיגיע כבר השופינג. אחרי זה הובילו אותנו ביג בן ולורן המדריכים מברייטון, ובאותו בוקר הצטרפה אלינו גם נעמה מדריכה מקמפוס שהגיעה אלינו רק באותו היום. קיבלנו כמעט שלוש שעות לשופינג ותאמינו שניצלנו כל שנייה.

עוד איזה יום נסענו לאיזה טירה לא רחוק מברייטון עם בראוני המושלם! הסתובבנו בטירה והתפהלנו, ואחרי שגילו לנו שהדוכס והדוכסית עוד גרים פה ביחד עם חמשת ילדיהם שהצעיר בינהם בן 17...   נהיה מעניין עוד יותר. כמובן שלא יצאנו מהטירה בלי לעבור בחנות המזכרות ובקפה...

יום חמישי בבוקר עברנו את המבחן השני, ומיד אחריו יצאנו ללונדון, הפעם יצאנו עם בן (אפי) ועם איידן (ג'סטין) המדריכים המדהימים!!!. ביקרנu במדאם טוסו ובמחזמר מלך האריות, ואפילו נשאר לנו זמן להפתעה הכל כך מפתיע שארגנו לנו המדריכות, m&m world!!! 

יום שישי בערב אחרי שעשינו קידוש. התלבשנו חגיגי לקראת חלוקת התעודות המרגשת, חלקנו אפילו קיבלנו תעודות הצטיינות   .
אחרי אין ספור תמונות כשסוף סוף הצליחו לשכנע אותנו להיכנס, היה דיסקו מקפיץ (אהמ בערך...), אבל בכל זאת השתדלנו לנצל כל דקה שנשארה לנו ביחד . אחרי הדיסקו כל הבנות מכל העולם התאספו אצלנו בחדר כדי שנוכל לבלות כל שנייה שאנחנו יכולות ביחד... 

יום שבת היום האחרון שלנו באנגליה, נסענו די הרבה עד לעיר "קנטרברי", שם נתנו לנו ארבע שעות! זה נראה לנו מלא זמן ביחס לעירה עתיקה ושקטה עם אולי חנות מזכרות מסכנה, אבל מהר מאוד גילינו שטעינו בגדול. בהתחלה נכנסנו כולם לכנסיה המפורסמת, כי היא ממש ממש ישנה, אבל משם יצאנו הכי מהר שיכולנו . אחרי זה אכלנו והסתובבנו באזור, ופתאום גילינו שהמקום מדהים!! יש שם אשכרה חנויות! היה שם H&M, new look, accesories קיצר מלא מה לעשות!!!

זהו, אחרי לילה קשה של אריזות (העברת משקל למזוודות אחרות) . הגיע היום הממש ממש אחרון שלנו ביחד באנגליה. קמנו מוקדם מאוד (לפחות הבנות, את הבנים היה צריך לגרור מהמיטה שיבואו) כדי להיפרד מטל ודן  שעזבו מוקדם בבוקר, והנה התחילו הדמעות. לפני הארוחת בוקר שוב יצאנו כדי להיפרד מהאוקראינים , התחברנו אליהם כל כך, ושוב זלגו הדמעות. אחרי ארוחת בוקר והכנות אחרונות התכלנו גם אנחנו להתקדם לעבר האוטובוס. נפרדנו מצוות המדריכים המדהימים שלנו, ואז היינו צריכים להיפרד מהגרמניות ופלו. פה כבר באמת כולם בכו גם הן וגם אנחנו כל כך התחברנו אליהן , שזה היה כל כך עצוב להיפרד.

משם נסענו ישר אל שדה התעופה. למזלנו כל המזוודות שלנו עברו (בלי אובר וויט!!!) המזוודה שלי אפילו הורידה שבע קילו , מה שאני לא יכולה לומר על המזוודות של כמה מהבנים פה...

בדיוטי פרי שנייה לפני העלייה למטוס, פגשנו שוב את הגרמניות, ושוב החלו הדמעות, נתנו להם חיבוקים אחרונים    ועלינו לטיסה. 

בטיסה ניצלנו כל רגע שיש לנו ביחד בקושי ישבנו לשנייה . 

זהו, הגענו, נחתנו, אנחנו בארץ . לקחנו את המזוודות, ואת הקניות, התארגנו כולם בשורה ארוכה ויצאנו כולם ביחד אל ההורים. רצנו אליהם חיבקנו אותם ,    אמרנו שלום. אבל ישר חזרנו אל החברים! התחבקנו אין ספור פעמים , ובכינו שם את החיים. אבל הבטחנו אחד לשני שזה עוד לא נגמר ואנחנו עוד נתראה!

השבועיים האלה היו אולי השבועיים הכי טובים בחיים שלי! זו הייתה חוויה מדהימה! אני אתגעגע כל כך לכל אחד ואחד! למדריכים מברייטון|! לענת ונעמה המקסימות! לכל הילדים שפגשנו מחו"ל! ואני כל כך אבל כל כך אתגעגע לקבוצה המושלמת שלנו! לחברים המדהימים שפגשתי! למשפחה החדשה שנוצרה לי...

ללא כל ספק אני רוצה לחזור ולעשות זאת שוב! אם רק הייתה לי ההזדמנות הייתי נשארת שם גם לעוד חודש!!