וואוו!! היי!!
טוב, אני יצאתי בקיץ 2013 למרכז איסטבורן. חיכיתי כלכך הרבה זמן לצאת לסאמר סקול, והשנה זה התגשם!
הכרתי המון ילדים מדהימים, זורמים, ספונטנים שלא יכלתי לבקש יותר טובים מהם לבלות את הסאמר סקול שלי!
קצת על המרכז,
מרכז איסטבורן שבו ישנו באחד מסניפי אוניברסיטת ברייטון, קרוב בערך 15 דקות הליכה ממרכז העיר וחוף הים למגורים שלנו! טיילנו שם המון, קנינו המון באיסטבורן, ומי שהולך לשם חייב לבקר בחנות פאונדלנד - שהכל נמכר בה ב1 פאונד! שזה כלום! המרכז שישנו בו הוא 5 דקות הליכה מכיתות הלימוד וחדר האוכל והכושר... כן כן המון המוןן פעילויות בחדר הכושר ובבריכה!
בחיים שלי לא העברתי קיץ בכלכך כיף!
כמובן שנסענו גם לעיר לונדון, עשינו קניות קצת בפריימרק, עשינו שיט בנהר שלידו נמצא ה"עין של לונדון" והביג בן.
היינו ב"ת'ורפ פארק" לונה פארק עצום עם לפחות 7 רכבות הרים שיורידו לכם
את הלב! 
כזה גודל פארק!!!
הלימודים היו מלווים בחוויות מצחיקות ומהנות כמו לראות טלוויזיה וסדרות מצחיקות באנגלית בלי תרגום!!
קצת קשה להתרגל גם לתנועה שלהם - הנהיגה ההפוכה השם ישמור!
אין ילד אחד שכמעט ולא נדרס אצלנו בקבוצה 
ביקרנו בארמון המלכה, שהיה מפוצץ באנשים כי הנסיכה קייט החליטה ללדת דווקא כשאנחנו שם!
ביום האחרון שלנו, ביקרנו שוב בעיר לונדון, עם כל המזוודות שהיו כבר ארוזות בדמעות ובמתנות פרידה מלונדון בתא המטען של האוטובוס.
ירדנו, עשינו עוד קצת הרבה קניות וחזרנו עם עוד שקיות.
בשדה התעופה מתבר שאסור להיכנס עם עוד שקיות - לך תדחוף 3 שקיות מלאות בגדים ונעליים למזוודה מפוצצת, ועם לב שדופק על 180 מרוב פחד שלא תעבור את המשקל העודף! 
אז המשקל העודף שהיה מותר עד 23, הגעתי ל 22.9 - שברתי שיא!
הטיסה הייתה שקטה, מעייפת, וטיפה עצובה כי נאלצים להיפרד מלונדון
כשנחתנו בישראל, ההתרגשות הייתה יותר גדולה!!
ההורים שמחכים באיסוף המזוודות, והרגע העצוב שצריך להיפרד מהחברים שגרת איתם שבועיים שלמים! דמעות ודמעות נשפכו שם, אנחנו יוצאים עייפים, אך מרוצים, מתים מגעגוע להורים שאנחנו יודעים שהם ממש מאחורי הקיר הזה מחכים לראות אותנו - בדיוק במקום שנפרדנו מהם.
זהו.
תודה ענקיייתת! למדריכים לי ואיתמר, שהיו איתנו ודי סבלו אותנו שבועיים שלמים, מדריכים מדהימים שלא יכולנו לבקש יותר טובים מהם!
זאת הייתה חוויה שאני בחיים לא אשכח, חוויה מדהימה, חוויה שנחרטה
עמוק במוח ובלב...
