איך אני אמורה להתחיל עם הסיפור שלי?
שבועיים שעברו כמו יומיים,עם כמות סיפורים של טיול של חודשיים.
אני מניחה שצריך להתחיל מההתחלה.
ההתחלה הייתה כאן בפורום,שהכרתי ילדה,מיכל,שצירפה לקבוצה בוואטסאפ של הקבוצה,שאז (למרות שהצטרפתי יחסית מאוחר) מנתה רק 14 ילדים.
כולם קיבלו אותי יפה וישר השתלבתי 
...
כולם היו בטירוף של לחפש את שאר הקבוצה ולאט לאט הגענו ל- 20 פחות או יותר, שאת השאר השלמנו במפגש.
המפגש, בקצרה היה מדהים... היינו הקבוצה היחידה שמחאה כפיים למדריכה שלנו, נופר המדהימה, שעליה נפרט בהמשך...
שדה תעופה.
שש בבוקר. אני הראשונה להגיע.
כולם לאט לאט הגיעו,נ פרדנו מההורים ויצאנו לדרכנו.
כבר בתחילת הסידורים לפני הטיסה, מצאתי את מקומי בקבוצה מהר מאוד...
הטיסה עברה בכיף וצחוקים עם כל הקבוצה (ועם רועי הדייל), והגענו ללונדון בלי לשים לב 
. שם חיכה לנו איזה אלחנדרו שליווה אותנו למרכז (תוך כדי שהזכרנו לו טוב מאוד שיש שיר עם השם שלו....)...
כשהגענו סופסוף למרכז הייתי בהלם תרבות.שם חיכתה לנו אווה המדהימה שהיא חלק מצוות הוולפייר,שהם אמורים לדאוג לנו ולוודא שאנחנו מתנהלים לפי הכללים...
הגענו למעונות, הולמס האוס, החדש מבין הבתים,איישנו את החדרים (המרווחים ונקיים להפליא שלהם) ויצאנו לסיור במקום.
ביום השני עשינו מבחן מיונים עם הטורקים, הרוסים,ו הסיניות, ואז איסיס המורה הגדולה מהחיים עשתה לנו הסבר נהלים (כי אם נצא מהמעגל נתפוצץ).
שמחנו לדעת שלקבוצה שלנו היו את ההישגים הכי גבוהים בקמפוס.
גאווה ישראלית 
.
אחר הצהריים היה אחד הדברים היותר טובים שקרה לנו, כי במהלך פעילות חפש את הצ'יף, אני ועמית "נתקענו" בקבוצה של 8 בנים שבקושי מדברים אנגלית.
הבאסה הפכה מהר מאוד לשמחה אחרי שגיליתי שחלק מהבנים צרפתים, ולמזלי אני יודעת להבין חלק ממה שהם אמרו. מהר התחברנו, ובהפסקה החלטתי לגשת אליהם עם חלק מהקבוצה עד שהגענו למצב שכל הקבוצה הצרפתית עומדת מול כל הקבוצה שלנו 
.
להפתעתנו, הצרפתים דומים לישראלים במנטליות, אז התחברנו אליהם הכי טוב. חבל שהם עזבו אחרי שבוע... (אבל שמרנו איתם על קשר....)
ביום השלישי כבר הרגשנו בבית. כולנו היינו מחולקים לקבוצות לימוד, ידענו לאן ללכת ומה לעשות.לי, השיעורים יחסית עברו מהר, בגלל הרוסים שהצחיקו את כולנו 
.
סדר יום רגיל היה נראה ככה:
7:45-8:30 ארוחת בוקר
9:00 -10:30 שיעור/אקטיביטי
10:30-11:00 הפסקה
11:00-12:30 שיעור/אקטיביטי
12:45-13:30 א.צהריים
14:00-15:30 אקטיביטי/שיעור
15:30-16:00 הפסקה
16:00-17:30 אקטיביטי/שיעור
17:30-18:30 הפסקה
18:30-19:15 א.ערב
19:30-21:30 פעילות ערב
21:30-22:30 זמן חופשי בקומון רום
22:30-23:00 התארגנות לשינה בחדר
23:00 כיבוי אורות
נשמע צפוף, אבל היה לגמרי בסדר... לא היה רגע דל 
חשוב לציין שלפני כל פעילות היינו צריכים להפגש בלא אחר מהמיטינג פוינט, למדנו לאהוב את המקום הזה עם הזמן 
מבחינת אקטיביטיז, היו לנו 3 לבחירה, שלרוב כללו פעילות ספורט אחת או שתיים, ארטס אנד קרפטס ושונות... אפילו היה קריקט! יש יותר אנגלי מזה?
פעילויות ערב לרוב היו פעילויות שמטרתן להכיר בין הקבוצות, ובסופי שבוע היו מסיבות ניאון שבהן אנחנו, הישראלים, ידענו הכי טוב איך לעשות שמח (אפילו שמו לנו שירים בעברית 
)
מי שהעביר לנו את הפעילויות הכי האקטיביטי לידרס (שם ארוך מידי לטעמי, נקרא להם מדריכים). אל המדריכים הקבוצה התחברה מאוד והם היו כמו אחים גדולים בשבילנו, כולל המתיחות, אחרי שהם מתחו אותנו שאחד מהם מדבר עברית. זה הצליח להם
.
אחד המקומות האהובים עליי בקמפוס היה הקומון רום, זה היה חדר משותף גדול כזה בתוך כל בניין שהיו בו טלוויזיות, פסנתר, שולחן ביליארד וכו' ויכולנו סתם לבלות שם. אהבנו לשחק בווי, בעיקר במשחק ההו כה מתקדם של היי סקול מיוזיקול, לשחק בקלפים עם חברה מכל העולם שלימדו אותנו משחקי קלפים שונים ולעשות מלחמת כריות עם הצרפתים.
בשבוע השני הגיעו יפנים! בהתחלה היה קשה לתקשר איתם כי הם בקושי מבינים אנגלית, אבל למדנו לחפש נושאים משותפים איתם ופיתחנו קשרים טובים איתם, במיוחד הבנים (איתמיקה לנצח ).
מבחינת טיולים, יצאנו לווינזדור, שופינג ברדינג (ואיזה מוזיאון..), לונדון,פארק ת'ורפ, מאדם טוסו ומחזמר (we will rock you...היה אדיר),ואוקספורד.
כמעט לכל הטיולים הצטרפו אלינו ילדים בודדים שהגיעו בלי קבוצה למקום. ישר אימצנו אותם אלינו והם הפכו לחלק מהקבוצה שלנו.
בלילה לפני האחרון הייתה תחרות כישרונות שבה ייצגנו את ישראל בכבוד עם הופעה קבוצתית של we will rock you לאחר שיכנועים של ג'יימי, אחד המדריכים, הופעה משותפת של שירה ופול (עוד מדריך) שביצעו שיר של הזמר האהוב על שניהם -אד שירן, הופעה אקרובטית של נופר, "הללויה" בביצוע מרגש של ירדן והופעה אגדית, של הצמד הכי חם בקווין אנס "כיוון אחד" שהפכה למסיבה של שיר אחד.
אחרי התחרות יצאנו החלק ההרפתקני של הקבוצה לקומון רום (כי שם קורה הכל) וישבנו שם וצחקנו עד השעות הקטנות של הלילה.
בבוקר של היום האחרון הייתה פעילות סיום עם המדריכים ששם המדריכים העניקו את החולצות שלהם לילד מהקבוצה שהם בחרו. אותי בחרה נטליה שלימדה אותנו ריקוד ואפילו הופיעה איתנו בתחרות הכישרונות.
היה בכי, אבל עזבנו שמחים כי ידענו שעשינו רושם טוב על כולם במקום.
הטיסה חזרה עברה מהר מידי, כי נהננו כקבוצה מגובשת, עם נופר המדריכה המדהימה שדאגה לנו בכל מה שהיינו צריכים, דיברה איתנו, וצחקה איתנו.
מי שמתכוון לצאת לסאמר סקול - לא להסס ולצאת.
זו הייתה החוויה הכי טובה בחיים שלי והייתי חוזרת עליה גם עוד מיליון פעמים.
סאמר סקול קווין אנס 2013
אוהבת אותכם 
