היי,
אני אילת, עולה לכיתה י"ב והשנה יצאתי בפעם השלישית לסאמר סקול.
בפעמיים הקודמות שלי הייתי בקיימברידג′ והיה מושלם, ככה שהציפיות היו גבוהות. במבט לאחור אני יכולה להגיד במאה אחוז שהסאמר סקול בבאת′ התעלה על כל הציפיות שהיו לי !
נרשמתי די הרבה זמן מראש, עם הרבה חששות- איך תהיה הקבוצה? האנשים מחו"ל? ואולי אני כבר גדולה מדי בשביל סאמר סקול ?
לאט לאט עבר הזמן, הרבה בגרויות והרבה צופים, ברגע שהבגרות בפיזיקה עברה הבנתי שזה מתקרב !
הגעתי לנתב"ג, לא ידעתי למה לצפות בכלל, הכרתי אנשים היכרות ראשונית אבל ידעתי שבעוד שבועיים נחזור כולנו עם חברים לחיים.
הטיסה עברה בכיף ומהר (חבורת האסלה.. אני עדיין זוכרת!) ומהר מאוד הגענו לבאת′. ישר מצאתי את החברות שלי שהגיעו לבאת′ שבוע לפניי, הן הראו לי את הדירה והלכנו לאכול ולראות את המקום שאני הולכת לבלות בו שבועיים.
למרות שהיום הראשון הוא יום די קשה ומעייף, הלכתי לישון שמחה, מרוצה ומצפה לימים הבאים.
למחרת קמנו, אכלנו והלכנו למבחן רמה. המבחן ממש לא היה קשה וכלל פרקים של דקדוק, אוצר מילים, כתיבה ושיחה קצרה בע"פ. לאחר סיור בבאת′ התחלנו להכיר ילדים מהעולם: איטלקים (בכמויות!!), קזחים, רוסיים, הונג קונג (טים), טורקיה ועוד.
נכנסו לשגרה מסויימת שכללה שיעורים, פעילויות שונות ומגוונות ובערב פעילות לכל הקמפוס, וכמובן שבינהן ארוחות וזמן חופשי להינות מהמקום. כל מי ששמע או קרא כאן שהאוכל בסאמר סקול מזעזע אז אני יכולה להעיד שבבאת′, לעומת קיימברידג′ שעוד יש להם מה ללמוד, זה ממש לא היה המצב ! היו ארוחות מגוונות, הפרידו בין הכשר ללא כשר ואפילו בעייתיים כמוני לא נשארו רעבים !
לגבי הלימודים - הם אחד הדברים הכי מצחיקים ומהנים בסאמר סקול !
הלימודים זו בעצם הזדמנות להכיר ילדים מהעולם ולהתחבר אליהם.
אני אישית זכיתי ללמוד עם סטיב, המורה הכי מגניב בעולם והייתה אווירה
טובה בכיתה.
בפעילויות כל אחד יכול למצוא מה לעשות. אם זו פעילות ספורט אז יש את הכל: כדורגל, כדורסל, כדורעף, ריצה, בדמינטון (וכאן אני רוצה לציין שאני ואילנה השתפרנו ברמות!! וכל כך אהבתי את המשחק שאחר כך קניתי ציוד לזה )
או לחילופין אם אתם לא כל כך ספורטיבים תוכלו ללכת לפעילות אומנותית יותר.
בערב יש פעילויות גדולות יותר משותפות לכולם. יש ערבי כישרונות, תצוגת אופנה (לא שגרתית, מכינים תלבושות הזויות), והשיא הוא במסיבות.
כשנכנסים לנוהל מסיבה כל הבנות נכנסות לאטרף של איפור, שמלה ועקבים. מחליפים 200 בגדים ובסוף חוזרים לאופציה הראשונה, ואז נכנסים למסיבה מטורפת עם שירים שחוזרים על עצמם באותו סדר כל פעם מחדש, עד 10 וחצי כמובן כי אז הולכים לישון () - ואיכשהו זו עדיין המסיבה הכי טובה שיש וכמובן שזו הפעילות שכולם מחכים לה כל השבוע.
מבעבר לדברים האלה יש כמובן הרבה טיולים. הרבה שופינג !!!
עד שימאס לכולכם (למרות שבתכלס אף פעם לא נמאס). היינו במוזיאון השעווה מאדאם טוסו, מחזמר של קווין!! קווין זו הלהקה האהובה עליי אז אפשר להבין שנהניתי מאוד. סיור בלונדון (ביג בן, ארמון המלכה, זמן חופשי באוקספורד סטריט) וטיולים מחוץ ללונדון: באת′ כמובן (עיר יפייפיה), סטונהנג′, בריסטול וסולסברי.
המשכנו ללמוד, לטייל ובעיקר להינות ואני לא שמתי לב (ואולי גם "קצת" הדחקתי) שהזמן עובר מהר מאוד כשנהנים והחוויה עומדת להסתיים.
בלילה שלפני, כבר נשארנו רק אנחנו, הקזחים וקצת איטלקים והלכנו להיפרד מכולם. עדיין לא עיכלתי שבעוד 24 שעות נהיה בישראל והסאמר סקול עומד להסתיים. שאלתי את אחת הקזחיות (ואני מצטטת) "באיזה שעה אתם עוזבים מחר?" כשהיא התחילה לצחוק ואמרה שאלה אנחנו שעוזבים..... כאן הבנתי שמשהו כאן לא בסדר ואולי אנחנו בכל זאת עוזבים מחר.
הגיע היום האחרון, את הבוקר העברנו בפרידות מהמקום ומהאנשים. האווירה נעשתה שקטה וקצת עצובה ומהר מאוד מצאתי את עצמי יושבת באוטובוס כשהמדריכים המקומיים והילדים מקזחסטן מנופפים לנו לשלום, ומאריק המנהל עולה על האוטובוס כשהוא לובש חולצה שכתוב עליה I LOVE ISRAELIS.
חזרתי הביתה (עם 27 קילו במזוודה - אל תעשו את זה לעצמכם ! תביאו כמות סבירה של בגדים כי אתם תקנו שם הרבה בכל מקרה. גם ככה לא תספיקו ללבוש את הכל) מלאת חוויות, שמחה לפגוש את המשפחה. הרחבתי את אוצר המילים שלי באנגלית, והאמת שגם רוסית ואיטלקית. למדתי סלנג בריטי מהמדריכים המקומיים (ידעתם ש- butty זה סנדוויץ′ אצל הבריטים?) ואפילו קצת מבטא !
שנה הבאה אהיה כבר לקראת גיוס ולכן לסאמר סקול אחזור רק כמדריכה.. בהזדמנות זו אני רוצה להודות לאור ומאי המדריכות המדהימות וכמובן לקבוצה הישראלית בה מצאתי חברים לחיים. לכל החוששים והמלתבטים, אף אחד לא נשאר לבד וכל אחד מוצא את המקום שלו. אין ספק שזו חוויה מדהימה ובלתי נשכחת, ממש לכל החיים.