גל

בשיא הכנות,
אין מילים שיוכלו לתאר את החוויה המדהימה שחוויתי,

בשבועיים שלמים הספקתי כלכך הרבה ובכל זאת הכל עבר מהר כלכך.. למען האמת יותר מידי מהר.

קוראים לי גל מאור אני בת 14 וחצי ואני מקיסריה.

את הפעיליות, המדריכים המקום היפיפה שהתארחנו בו אני בטוחה שכבר שמעתם מסיפורים אחרים ואתם תיראו בעצמכם , אם תחליטו לנסוע לרויאל סקול כמובן,

אז אתחיל ואומר שהסיפור הזה מוקדש למובטלים שבנינו אהה..

לקראת חופשת הקיץ ישבתי אני והוריי לשיחה, אתם יודעים על מה יהיה בקיץ, מה אני יעשה עם עצמי בקיץ, אני אעבוד ? אני אקרא? אני אקח מורה פרטית במתמטיקה ? באנגלית ?

בקיצור ההורים שלי לא העלו בדעתם, אפילו לא בצחוק שאני אשב בבית ואטבל כמו שבערך כל החברים שלי עשו. היו בים, ניפגשו עם חברים ראו טלוויזיה כמה שבא להם שיחקו במחשב כמה שבא  להם יצאו עד שעות הלילה המאוחרות ממש חלום גיל הנעורים אה ?!!?!

הוריי רצו שאסע לקמפ בארצות הברית עם בן של חברים קרובים של הוריי, שבמקרה גם דובר אנגלית וכמובן שסירבתי בשביל למנוע את הפאדיחה של לדבר אנגלית עם מבטא ישראלי כבד ליד ילד שחצי מהחיים שלו גר בארצות הברית.. אה אה לא בא בחשבון !!

הרבה מריבות היו לי עם  הוריי. לא רציתי לנסוע לשום מקום ! רציתי להישאר בישראל.. בפאנן.. לשמוע מוסיקה כל היום להיות עם חברים ללכת לים לבריכה, בקיצור לא לעשות כלום !

יום אחד חברתי הטובה (טל עידן) באה לישון אצלי, היא כבר הייתה רשומה לרויאל סקול באנגליה, כמו הוריי גם אביה של טל לא רצה שהיא תתבטל כל חופשת הקיץ.

אמי וטל שבמקרה גם הן חברות טובות הצליחו לשכנע אותי להירשם לרויאל סקול, ובערב אחד ספונטני השם שלי תפס מקום ברשימה של הילדים שנוסעים לאנגליה.

ראיתי את הנסיעה לאנגליה כעונש, למרות שכביכול הייתי אמורה לנסוע עם חברותי טל עדי ודנה, כעסתי על הורי על ש"הכריחו" אותי לנסוע.

הזמן טס וכבר הגיע יום המפגש, אני הגעתי למפגש בראש שלילי לא ניסיתי להתחבר ונחשו מה? הטיפוסים גם כן לא מצאו חן בעיניי.

ארזתי את המזוודה בעצבים, כמובן שהיה לי משקל יתר ויצאנו לדרך !!

הייתי מקובעת לא כלכך רציתי להתקשר עם כולם.. ותראו תראו אני הראשונה שהתחילה לבכות בטיסה חזור והאחרונה שהפסיקה לבכות כשנפרדנו מכולם !!

בשיא הכנות, אין מילים שיוכלו לתאר את החוויה המדהימה שחוויתי, בשבועיים שלמים הספקתי כלכך הרבה ובכל זאת הכל עבר מהר כלכך.. למען האמת יותר מידי מהר.

השבועיים של הרויאל סקול היו השבועיים הטובים בחיי ואני מתכוונת לזה !!
אנחנו ניקשרנו אחד לשני, יצרנו חברויות בנינו עם המורים עם המדריכים עם הילדים מחו"ל ותוך רגע הכל ניגמר..

היי היי קצת רחמים בבקשה מה היה קורה עם צוות קמפוס היה נותן לנו
עוד שבוע שבועיים ??!?! חחחחחח
הכל היה מושלם !! והנה הגיע השלב שאין לי מילים לתאר. פשוט wow אחד גדול

אני חייבת לציין שהדובדבן שבקצפת הייתה המדריכה המדהימה שלנו שבלעדיה שום דבר לא היה אותו הדבר !!

בקיצור בחיים לא תבינו עד שלא תנסו
גל מאור