הגר

אני הגר המבורגר, בת 13, מנס ציונה

הסיפור שלי מתחיל בערך לפני שנה, כאשר סבא וסבתא שלי התחילו לדבר איתי על מתנה לבת המצווה הקרבה.

בהתחלה הם חשבו שיהיה נחמד אם נטוס ביחד לספרד או למדינה אחרת. אך אחרי כמה זמן, סבי העלה את רעיון היציאה לסאמר סקול בפני הורי ולאחר הסכמתם בפני.

אחרי שסבי הציע לי לנסוע הייתי בעננים  מרוב אושר לא ידעתי מה להגיד ואיך להגיד .

כבר באותו היום נכנסתי לכל מיני אתרים של חברות המוציאות קבוצות של ילדים מישראל לסאמר סקול באנגליה.

כאשר מצאתי את האתר של קמפוס, בדקתי איזה מרכזים מתאימים לגילי. המרכז הראשון שהתעניינתי בו היה ליטל קנדה. בהמשך כשהמשכתי לבדוק את שאר המרכזים התעניינתי גם בבידלס וברויאל סקול אך בסופו של דבר החלטתי להירשם לליטל קנדה בגלל הפעילויות שיש שמה  - אני חושבת שעשיתי את ההחלטה הכי נכונה עבורי.

כבר חודש לפני היציאה לסאמר סקול התחלתי להרגיש את ההתרגשות גדלה בתוכי ככל שהזמן עובר.

לא האמנתי שאני נוסעת זה היה עבורי כמו חלום.

את הילדים בקבוצתי הכרתי תחילה דרך הפורום, שם העברנו פייסבוקים והתחלנו להתכתב אחד עם השני.

במפגש של הקבוצה הכרתי את הילדים המדהימים בקבוצתי, בהתחלה לא כל כך חשבתי שאני יתחבר אליהם - אבל טעיתי !

הכרתי במפגש גם את המדריכות המדהימות שלנו נעמה ומאיה שעזרו לנו בכל דבר שרצינו והיינו צריכים.

בלילה שלפני הטיסה לא הצלחתי להירדם, בראשי עלו כל מיני מחשבות כמו: איך יהיה לי?, מה יהיה לי?, אני יתחבר לילדים?, יהיו מריבות? ועוד...

 הערתי את אמא שלי בשעה 5:00 ( כי לא יכולתי להתאפק ). את קבוצתי והמדריכות שלי פגשתי בשדה התעופה בשעה 6:15. חיבוקים נשיקות וביי ביי להורים, עברנו את כל הבדיקות הביטחוניות את הצ′ק אין ואת כל מה שצריך.

בלי מזוודות ביד הלכנו כל הקבוצה לקיוון הדיוטי פרי קצת קנינו, אכלנו, שתינו והכי חשוב דיברנו והכרנו אחד את השני.

המטוס המריא בשעה 10:15

הטיסה עברה ממש מהר. בזמן הטיסה המשכנו להכיר אחד את השני, סיפרנו בדיחות (לפעמים גם לא מצחיקות ואפילו סתם ארוכות ומיגעות), הצתלמנו ועשינו עוד מלא דברים מהנים.

בשעה 12:30 נחתנו בשדה התעופה "היטרו" שבלונדון.

לאחר שלקחנו את המזוודות חיכה לנו אוטובוס מחוץ לשדה. איתו נסענו במשך כ- 2.5 שעות.

בדרך הנוף היה מרהיב הכל ירוק עם מאגרי מים מסביב, הבניה נורא מיוחדת עם לבנים אדומות, ובדרך עצרנו במקום נחמד ובו כמה חנויות.

המשכנו בדרך ונכנסנו עם האוטובוס למעבורת, ירדנו מהאוטובוס עלינו לקומת הישיבה במעבורת ומשם לקומת הגג כדי להרגיש את הרוח ולראות את הים.

כעבור חצי שעה חזרנו לאוטובוס נסענו עוד כ- 10 דקות על האי ISLE OF WIGHT והגענו למחנה. שם פגשנו את מנהל המקום ניק ואת אנשי צוות ARDMOR. התמקמנו בחדרים 4-6 ילדים בחדר והלכנו לישון. כך נגמר היום הראשון.

במשך הימים ששהינו בליטל קנדה סדר היום שלנו היה:

בשעה 7:15 מאיה ונעמה עשו לנו השקמה. בשעה 8:00 כולם היו צריכים להגיע למיטינג פוינט (המקום אליו הינו צריכים להגיע במשך השבועיים לפני פעילויות ארוחות ולימודים) ומשם לחדר האוכל.

האוכל לא היה ממש טעים אבל אחרי שניים שלושה ימים התחשבו יותר בישראלים.

בשעה 9:00 כולם נפגשו במיטינג פויינט, ולאחר שחולקנו לקבוצות של לימודים ולקבוצות של פעילויות, כל רמה הלכה לכיתה אחרת.

השיעורים התחלקו לשתיים:

שיעור ראשון בשעות 9:00-10:30 עם המורה גושה

ושיעור שני בשעות 11:00-12:30 עם המורה ג′יין (בשבוע הראשון) ועם המורה גושה (בשבוע השני ). 

בכיתות לימדו מורים מדהימים ושמותיהם היו: גרי, גושה, ג′יין ובריטני.הם לימדו אותנו בצורה חוויתית דרך שירים, ריקודים ומשחקים באנגלית.קיבלנו חוברת כיפית נורא שבה ציירנו, עבדנו (לפעמים בקבוצות או בזוגות) ופשוט לא הפסקנו להנות.

במהלך השבועיים עברנו הרבה פעילויות כגון:

קיר טיפוס, אומגה, סולם יעקוב, טיול בבוץ שבו העיינים שלנו היו מכוסות והלכנו בבוץ, חץ וקשת, סנפלינג, טיפוס על עמוד עץ שבסופו היה משטח בצורת ריבוע אליו היו עולים שלושה אנשים ומנסים לדחוף אחד את השני ולהישאר אחרון על המשטח, קייקים, קנו ועוד המון פעילויות מגניבות.

לפני הפעילויות היתה ארוחת צהריים בשעה 13:00, ואחריה בשעה 14:00 כולם היו צריכים להיות מוכנים על הרגליים, במיטינג פוינט כולם נפגשו ואז הפעילויות התחילו.

פעילויות הצהריים נגמרו ב-17:30 אחריהם הלכנו לחדרים. בשעה 18:00 שוב היינו צריכים להיות במיטינג פוינט כדי ללכת לארוכת הערב. פעילויות הערב התחילו בשעה 19:30.

כמה מפעילויות הערב שחווינו:

דיסקו, משחקיספורט, תחרויות קבוצתיות, סרט, משחקי חברה, מצע את המטמון, או סתם ערב בריכה ועוד מלא פעילויות מהנות !

בשעה 22:30 כל אחד היה צריך להיות בחדרו המדריכים הבריטים עברו בחדרים ובדקו שכל האורות סגורים ובשעה 23:00 כולם ישנים.

בימים הראשונים לא כל כך הבנו את זה אז עשינו קצת בעיות, אבל אחרי כמה צעקות מהבריטים הלכנו לישון ונרדמנו כמו גדולים.

בסוף השבוע הראשון נסענו ללונדון. בלונדון עצרנו לאכול בפיצה אט, שם היה לנו מזנון פיצות וסלטים חופשי. אכלנו עד שלא יכולנו להכניס עוד פרור אחד לפה.

ראינו בערב הצגה ושמה "מלך האריות" התפאורה היתה מרהיבה והתלבושות מדהימות. אחרי ההצגה נסענו למלון נחמד שבו ישנו שניים או שלושה ילדים בחדר.

למחרת בבוקר קמנו מוקדם אכלנו ארוחת בוקר נחמדה במלון ואז נסענו במוניות אקספרס למוזיאון.

למוזיאון קראו "מדאם טוסט" (מוזיאון השעווה) בו יש פסלים של מפורסמים עשויים שעווה.

הצתלמנו עם כמה פסלים למשל עם: ג′סטין ביבר, לידי גאגא, הביטלס אינשטיין ועוד...

בנוסף לפסלים היו שם שני מתקנים.

הראשון, מתקן מפחיד שבו רואיים עינויים מימי הבייניים.

ובמתקן השני היו קרונות כמו מוניות שבכל אחד מהם ישבו שני אנשים, שם סיפרו על אסונות שקראו והראו לנו מה היה שם בעזרת בובות שעווה.

עוד במוזיאון היה מקום שבו היו גיבורי על כמו: הענק הירוק, ספיידרמן, סופר מן ועוד... הצתלמנו איתם ולאחר מכן ראינו סרט בארבעה מיימדים על הגיבורים.

אחרי שגמרנו עם המוזיאון נסענו לרחוב פיקדילי בו הסתובבנו במשך כמה שעות וחזרנו עם הרבה שקיות.

לבסוף עלינו על סירה ושטנו בנהר התמזה , ראינו מלפנינו את הגשר של לונדון שעליו היה את סמל האולימפידה, ומצידנו ראינו את לונדון איי.

לבסוף נסענו חזרה לליטל קנדה - היתה לנו חוויה מדהימה בלונדון.

 במשך השהות שלנו באנגליה היו לנו עוד כמה טיולים:

 בעיר RYDE על האי, בטירת NEWPORT ושם בכמה חנויות, בעיר פורטמות′ טיילנו עם הסגל המקומי: רוב, אמה, קייטי ומייקי (צוות ארדמור) ובנוסף היינו בפארק שעשועים לא משהו על האי.

פגשתי אנשים מהרבה מדינות:

ספרד, צרפת, גרמניה, אנגליה, רוסיה, איטליה ומעוד ארצות

איתם נורא התחברתי והיו לנו הרבה חויות משותפות.

יומיים לפני הסוף המסע, עשו לנו את מבחני היציאה. לרוב הילדים הוא הלך יותר טוב מהראשון.

באותו היום בערב התרכזנו כולם יחד, קיבלנו את התעודות ולאחר מכן ראינו את הפתיחה של האולימפידה.

נפרדנו מהצרפתים זה היה מאוד עצוב  והלכנו לישון כי זה היה חשוב.

בלילה האחרון אחרי שכולם ארזו את המזוודות התחלנו מלחמת מים הבנים מול הבנות. רדפנו אחד אחרי השני עם בקבוקים, רובי מים, דליים ושקיות. לאחר מיכן בגלל הקור כולם הלכו למקלחות. נכנסנו אחד לשני לחדרים כי הצוות ויתר לנו על כיבוי האורות. בחדרים ערכנו שיחות סיכום, סיפרנו בדיחות והשתדלנו להנות מכל רגע.

ביום האחרון קמנו מוקדם ואכלנו את הארוחה האחרונה שלנו בליטל קנדה. נפרדנו מכל המדריכים (רוב, נטלי, אמה, קייטי ומייקי) ומהמורים (גרי, גושה, ג′יין ובריטני) והכי חשוב ממנהל המקום המדהים שתמיד היה שם בישבילנו ניק. עלינו לאוטובוס, משם נסענו להפלגה האחרונה שלנו במעבורת, חזרנו לאוטובוס ומשם נסענו לשדה התעופה בלונדון "היטרו". הסתובבנו קצת בדיוטי פרי קנינו מזכרות וכך השלמנו את מסע הקניות.

עם חצי שעה עיכוב עלינו למטוס. גם כשכבר היינו עליו לא יכולנו להמריא בגלל מזג האויר הבעיתי. כעבור כ- 3 שעות סוף כל סוף המראנו.

בזמן הטיסה כתבנו אחד לשני ברכות סיום, טלפונים ומצעים שונים לשמירה על קשר.

חלק מילדי הקבוצה התחילו לבכות כי בשבועיים שהיינו יחד הפכנו להיות המשפחה אחד של השני.

נחתנו בשדה התעופה בן גוריון, ירדנו מהמטוס, לקחנו את המזוודות, ערכנו שיחת סיכום קצרה, נשיקות חיבוקים ועוד כמה דמעות זולגות, ויצאנו להורים :)

אז זהו ככה נגמרה חווית הסאמר סקול המיוחדת שלי במרכז ליטל קנדה.

אם אתם רוצים ללכת לסאמר סקול ואתם מתלבטים לאיזה מרכז ללכת ובנוסף אתם אוהבים פעילויות אקסטרים, אז לכו לליטל קנדה כי זו חוויה שאסור אבל אסור לפספס !!!!!!

 נכון, נורא עצוב שנגמר חלק בחייים, במיוחד חלק מיוחד כמו חווית הסאמר סקול בליטל קנדה. רק על תשכחו :"שכל סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר", נגמרה חוויה מדהימה ומיוחדת אבל נפתחת דלת לחוויה מדהימה ומיוחדת מסוג אחר.

הזיכרונות שבי, החוויות שחויתי, האנשים שהכרתי, ישארו בליבי ובזיכרוני לתמיד!!!!!!!!!!