מדריכים מעדכנים מהשטח

סאמר סקול יומן מסע הוא המקום לקרוא את סיפורי המדריכים בזמן אמת.
כל שנה בזמן אמת המדריכים מדווחים מהשטח, מה עשינו היום, כל הצחוקים שהיו, סיפורי אהבה חדשים... תקראו ותבינו באמת מה זה סאמר סקול !

תכף טסים לאיסטבורן!- 30.6 - 30/06/2022

שלום לכולם, ממש עוד כמה ימים ואנחנו נפגשים בשדה תעופה ומתחילים את המסע שלנו! איזה כיף נפגשים ביום ראשון ...
קרא עוד
כניסה ליומן מסע

הפרופיל שלי
  •  סאמר סקול 2009 שווה
  • כינוי:

    שחר עטר

  • מרכז: קיימברידג′ קלייר קולג′
  • יצאתי בקיץ: 2012
  • שלח דואר אלקטרוני לחבר
    • השם שלי:
    • המייל שלי:
    • הטלפון שלי:
    • נושא:
    • תוכן ההודעה:
    •      
       
הפרופיל שלי

shahar attar  (שחר עטר)

וואוו , מאיפה להתחיל .טוב ...

נעם נגר  (נעם(:)

הכל התחיל כשאבא שלי הודיע ...

חן ניסים  (ניסים)

וואו, אני לא מאמינה איך נגמרו ...

נעמי בר-און  (נעמי)

הייי!! קוראים לי נעמי בר און ...

גל בראל  (גל בראל)

באמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל ...

עופרי קצירו  (ofri)

אתה מגיע לחוויה שאתה לא יודע ...
לכל סיפורי המחזור

וואוו , מאיפה להתחיל .
טוב אז קוראים לי שחר עטר , מראשון לציון ואני בת 15 D:
כבר הרבה זמן שניסיתי לשכנע את ההורים שלי לטוס לשם ,
והנה זה קרה O:
אני חושבת שהייתי מבין הראשונים שנירשמו למחזור השני בקיימברידג′ חצי שנה לפני ביחד עם חברתי החביבה רותם Smileys

לפני שאני אתחיל לחפור ולסכם בבכי את השבועיים המדהימים האלה , אני חייבת להזכיר שאני, כן כן , אני,בכבודי ובעצמי פתחתי את קבוצת הפייסבוק של "קיימברידג′ מחזור שני יאיייייי 2012"
תתפלאו אבל אחרי מאמצים קשים הקבוצה הגיעה לכמעט 40 ילדים ,
לפני הטיסה הכנו מפגשים , והתקרבנו עוד לפני מה שהקל טיפה על המבוכה ביום הראשון , למרות שגם מי שלא בא למפגשים התחבר ממש במהירות , ובכללי היינו מאד מגובשים .

שהגענו לשדה תעופה בסביבות שלוש וחצי לפנות בוקר , חיכינו למאחרים שבינהם  ~אחמ שלי אחמ~ , ניפרדנו מההורים והחום של ישראל , והתחלנו להרגיש כבר את השבועיים המדהימים שמחכים לנו .
התקדמנו עם המזוודות , אני מהאלה שלא שקלו את המזוודה בבית , אז אם אתם שואלים אותי אל תסתבכו , ואל תעברו את ה-23 קילו של המזוודה , למרות שיצאתי עם 28  Smileys

שעלינו למטוס כבר התחלנו להתחבר ולהכיר את כל הקבוצה , למרות שבאנו ממש עייפים כי לא בדיוק ישנו בלילה לפני , זה לא בדיוק מהטיסות שאפשר לישון בהם , זה גם היה זמן ממש מעולה להכיר אחד את השני D:

שנחתנו באנגליה קיבל אותנו ג′יימס החתיך מהקמפוס , נחמד לראות את הבריטי הראשון עם כובע ניו יורק כבר בנחיתה , התחלנו לנסוע לקולג′ בקיימברידג′ , נסיעה של משהו כמו שעה וחצי , שהרוב בילו אותה בשינה .
שהתיישבנו באטובוס ג′יימס החתיך חילק לנו בקבוקי מים ואנרג′י בטעם תפוח , ד"א אגב , האוכל - אפרט בהמשך D;

שהגענו לקמפוס לקחו אותנו ל"חדר מסיבות " וחילקו לנו שקיות שהכילו סנדוויץ לא ברור , יוגרוט של תערובת עם דברכים מוזרים , סוג של תפוציפס בגירסה בריטית בטעם חומץ , תפוח , מים ושוקולד .
טוב המים היו די נורמאלים , אבל כל כך התלהבנו באותו רגע שלא ידענו מה השקיות האלה יהוללו לנו בהמשך , ככה שקיבלנו אותם D:

היה לנו כמה שיחות עם המלוות והמנהלים של הקמפוס שם גם אמרו לנו את החוקים :
1)אסור לאחר , לשום מקום , חובה להגיע לארוחת בוקר בזמן , לארוחת צהריים ולארוחת ערב , ולהירשם , בזמן ! Smileys
2)מותר לנו להסתובב מחוץ לקמפוס עד שעה שבע וחצי בערב , וחסר למי שלא יהיה בקמפוס בשעה הזאת .
3)אסור לצאת אחרי עשר בלילה מהחדרים 
יש עוד כמה שכבר תגלו לבד , ואני מדברת מניסיון , אל תסתבכו , זה לא שווה את העונשים על זהSmileys


אחרי השיחות קרן ואור , המדריכות שלנו מישראל חילקו לנו את המפתחות לחדרים , בהתחלה היו קצת בעיות כי יש כאלה שבאו לבד , וכאלה שבאו עם חברים , אז רוב האנשים רצו להיות עם החברים שהם באו איתם , אבל בסוף כולם יצאו עם חיוך  Smileys

אפילו אחד מהבנים שהיו אצלנו בקבוצה יצא בחדר עם ילד משוויץ בשם כריסטיאן , אוי כפרה על כריסטיאן , טוב אני אפרט פה על הרבה ילדים מחול כי פשוט ממש התחברתי אליהם , אני ממליצה לכם להיפתח וגם אם אתם באים עם חברים , אל תסגרו או תרגישו תלויים בהם , כי אני חושבת שהדבר הכי טוב שיצא לי מהחוויה הזאת , חוץ מהשלושים ביצות הפתעה הישנות של קינדר שקניתי , הרווחתי חברים מדהימים לחיים , מהארץ ומחול.

אז רוב הילדים שבאים מחול , כולל כריסטיאן באים לבד , לחודש , שלושה שבועות או שבועיים , ככה שזה ממש מגניב כי גם הילד שיוצא איתם בחדר הוא ממדינה אחרת , וזה הזדמנות ממש מגניבה להכיר תרבויות שונות , למשל ידעתם שבשוויץ לילדים מותר לעשן כבר מגיל 16 ?
ושאין שפה כזאת שוויצרית ? או בלגית ? הם מדברים צרפתית !
זה כזה הזוי , טוב לפחות בשבילי .
הקטע של השפות היה די מבאס , כי אם תחשבו על זה , הילדים שמגיעים מונצואלה , פורטוגל , מקסיקו , ספרד וברזיל , יודעים לדבר ספרדית , והילדים מבלגיה , שוויץ , וצרפת יודעים לדבר צרפתית , ככה שהרבה יותר קל להם לתקשר אחד עם השני ,

שבאתי לסאמר סקול ממש התלהבתי מהעובדה שאני אראה סינים , אבל יודעים מה ? הם איכס , הם לא מדברים , הם מסוגרים בעצמם , והם באים בחבורות של מיליונים שלכל אחד מהם אייפד מודבק לפרצוץ , זה הזוי , אני אומרת לכם הם עוד השתלטו על העולם .

דווקא מאנשים שממש הופתעתי מהם כמו הערבים מערב הסעודית , התחברנו אליהם מאד , זה כאילו לרגע שוכחים את המתח בין המדינות ורואים שיש גם ילדים שרוצים להנות , כמו יאסר , אוי כפרה על יאסר .
ידעתם גם שהם ממש טובים בפינג פונג ?
זה כאילו הם משחקים כל החיים .


רק שהייתי שם וחוויתי את החוויה המדהימה הזאת , הבנתי למה ילדים חוזרים כל שנה , שדיברתי שם עם ילדים מהארץ או מחול גיליתי שזה כבר השנה השנייה או אפילו חמישית שלהם שהם מבלים את הקיץ בסאמר סקול , החוויה הזאת מאד תלויה בסביבה ובחברה של שנה מתחלפת , 
שחזרתי לארץ יצא לי לחשוב מה היה קורה אם הייתי נוסעת למקום או למחזור אחר , אני חושבת שיצאה לי קבוצה מדהימה עם ילדים מדהימים , גם מהארץ וגם מחול.

בעיקר התחברתי עם הילדים מבלגיה , איטליה, שוויץ וברזיל.
גם אם אתם רואים שאנשים לא הכי זורמים או לא הכי חברותיים , אל תוותרו הם ניפתחים בסוף , תנסו ליזום וליצור קשרים כי כמו שאמרתי הרבה באים לבד , אז הם מאד מסוגרים עם הילדים שבאו מאותה מדינה כמוהם , אבל שמכירים אותם אפשר לגלות דברים אחרים לגמרי ממה ששפטנו .
אל תפחדו להתקרב לאנשים , אפילו יותר מסתם התקרבות .. הדבר הכי קשה היה להיפרד , אבל זה היה שווה כל רגע .

אני חייבת להודות שבכל רגע שם הרגשתי בסרט , 
זה ממש כמו קולג′ בסרטים ..
יש את הקבוצה של החתיכים , שכל הבנות רוצות להיות איתם , אפילו נתנו לזה כמה שמות ממש מצחיקים , לכל אחד מהקבוצה הזאת היה ג′קט ירוק , זה כאילו היה הזיהוי שלהם בקמפוס ,
זה הגיע למצב שכבר חשבנו שהם עושים מפגשים שם כל חתיך מקבל הוראות על היום הבא ,זה נישמע קצת שיטחי , אבל שתהיו בסיטואציה הזאת אתם כבר תבינו לבד (;
לחבורת החתיכים  יש כיף (hi5) היי פייב מסורתי שכולם רוצים לקבל Smileys
יש את קבוצת המתבודדים , שאלה בדרך כלל הסינים , שלא בדיוק קשורים למציאות ואת הבנות המוזרות והקרירות , שבעיקר אכפת להן מעצמן , בואו נגיד שמי שלא בא לכם בטוב , פשוט אל תתחברו איתו (;
מעבר לזה יש את האוכל הדוחה בקיפטריה והמורים המוזרים.

טוב נסיים את היום הראשון ,
אחרי שהלכנו לחדרים ופרקנו את המזוודות ניפגשנו מחוץ לבניין הראשי והתחלנו לצאת לארוחת ערב , טוב קצת פירוט על הארוחת ערב , הארוחת ערב לא נימצאת בקולג′ שאנחנו נימצאים בו , אלא בקולג′ אחר בעיר שהוא בערך רבע שעה הליכה מהקמפוס שלנו , ולאלה  העצלנים כמוני , זה גם יכול לקחת גם חצי שעה ,במיוחד למי שלא יודע להתמצא .Smileys
עד היום הרביעי קרן ואור הלכו איתנו בעיר ולא יכלנו להסתובב לבד אבל לאט לאט כבר קלטנו את העיר .

שחזרנו מהארוחת ערב הרוב פשוט נישפכו מהיום המעייף הזה והלכו לישון , אני מבניהם .
ושקמנו בבוקר היינו צריכים כבר להיות ברבע לשמונה למטה מוכנים לארוחת בוקר .
הארוחת בוקר הייתה ממש אחלה , הביאו לנו קופסאות קורנפלקס אישיות שיכלנו לבחור , כמובן שכמו ישראלים טובים לקחנו כמה קופסאות שיהיה לנו אספקה להמשך היום , בנוסף לזה היה לנו גם קוראסונים , יבשים אבל אכילים , צנימים , חמאה , ריבה , גבינה , נקניק , מיץ תפוזים , תה ,וגרנולה , בואו נגיד שהסתפקתי בעיקר בקורנפלקס , כל דבר שהם לא הכינו בעצמם היה יחסית נורמלי Smileys

מה שכן הארוחות בבוקר אף פעם לא השתנו , ככה שזה כבר מתחיל טיפה להימאס על היום הרביעי .

אחרי הארוחת בוקר כבר התחלנו ללכת למבחנים שישבצו אותנו לרמות שבהם נילמד , רמה שש היא הרמה הכי טובה , ואחת הכי פחות טובה .
אחרי המבחן הלכנו לאכול צהריים , אני חושבת שהארוחות צהריים האלה לימדו אותי להעריך את השקית , זה כאילו הגישו לנו את האוכל אחרי שאיזה כלב הקיא אותו , זה היה נוראי .אבל מה שכן להבדיל מהארוחות בוקר הארוחות בצהריים היו מגוונות , ככה שלפעמים היו כמה דברים סבירים , לומדים להסתדר (;


אחרי הארוחת צהריים לקחו אותנו לסיור בקיימברידג′ , זה היה קצת מבאס כי היה גשם אבל בכל זאת היה ממש כיף לראות את העיר המדהימה הזאת , ושחזרנו הלכנו לראות באיזה רמה שובצנו ובאיזה כיתה וקבוצת פעילויות אנחנו , יותר משעניין אותנו באיזה קבוצה יצאנו , עניין אותנו עם איזה ילדים יצאנו מהארץ ומחול Smileys

בכל רמה יש כמה קבוצות , כי בערך בכל כיתה יש 20 ילדים , אז למשל אני הייתי רמה ארבע , קבוצה 7 וזאת הייתה הכיתה שלי במשך שבועיים , מעבר לכיתת לימוד הייתה גם קבוצת פעילויות שהיא לא הייתה קשורה לרמה שלך , וזה מגניב כי זה מעורבב עם ילדים מכל העולם .
קיבלנו לוח זמנים לשבוע שהולך להיות , למשל אם בבוקר יש לימודים אז לומדים משעה תשע עד 12 ואז ב-12 ארוחת צהריים , ובאחת וחצי יש פעיליות עד 4 וחצי , למרות שלפעמים זה היה ההפך והלימודים היו אחר הצהריים והפעיליות בבוקר .
בשעה 16:30 אחרי שניגמרו הפעיליות והלימודים , יצאנו לזמן חופשי בו יכלנו להסתובב בעיר , לעשות קניות , לאכול , או למי שממש עייף גם לישון , אני הרבה פעמים העדפתי להישאר בקמפוס , לפעמים היינו מזמינים פיצה עם ילדים מכל העולם , מה שהיה ממש נחמד (;


השיעורים היו די משעממים , אבל זה תלוי על איזה כיתה ומורה אתה נופל , 
לי הייתה מורה ממש נחמדה , ורוב הכיתה שלי הייתה מפורטוגל , בהתחלה היה קצת קשה כי כל הקבוצה של הילדים מפורטוגל דיברה אותה שפה , אז אי אפשר להבין אותם , אבל זה היה גם מצחיק כי יצאתי בכיתה עם שני ילדים מהקבוצה הישראלית , ככה שהיינו מדברים עברית (;

רוב הכיתות קיבלו ספרים , והכיתה שלי לא , אבל אם אתם באמת שואלים אותי , אני לא חושבת שלומדים אנגלית דווקא מהשיעורים , אלא יותר מהדרך שלך לתקשר עם אנשים מהעולם , או בחנויות ובעיר , או אפילו אם יש לך בעיה , כמובן שאפשר להיעזר במדריכים מישראל , אבל לפעמים צריך לתקשר לבד עם הצוות של הקמפוס , או להתמצא בעיר , או שבכלל מדברים עם אנשים , זה בעיקר העלה לי את הביטחון , אם בשבוע הראשון היה קצת קשה להיפתח , בשבוע השני זה כבר מרגיש שזה בא בטבעיות .

ביום האחרון ללימודים - מה שהיה יום שישי, המורה שלי לקחה את הכיתה שלנו לארוחת בוקר אנגלית מסורתית , מה שהיה ממש נחמד D;

בקשר לקבוצה , אל תפחדו לבוא לבד , היו לנו הרבה ילדים שהגיעו לבד , וכבר ביום הראשון אתה מרגיש שאתה מכיר את הילדים נצח , זה כאילו כל יום מרגיש חודש , כי כבר ביום השני אתה מתחבר לאנשים שבחיים לא חשבת שתשב איתם על שיחות נפש וצחוקים , זה פשוט מגניב , אז אל תוותרו על זה D;

באותו יום של היום השני בערב היה לנו מסיבת וולקאם פארטי , יש מסיבה כל חמישי ושני בימי שני זה ולקאם פארטי כי בדרך כלל באים אנשים חדשים ביום ראשון ובימי חמישי זה ליבינג פארטי כי עוזבים אנשים בדרך כלל בשישי או שבת .

הפעיליות בערב בסך הכל היו ממש מגבשות , לא תמיד היה הרבה מה לעשות , ואי אפשר בדיוק לקרוא לזה מסיבה , אבל בסך הכל  זה היה הזדמנות אדירה להכיר אנשים חדשים מכל העולם , ולראות את קבוצת החתיכים רוקדים ברייקדאנס Smileys

הפעיליות אחר הצהריים היו די סבירות , זה תלוי מה עשינו , היה לנו שבוע ממש נעים אז רוב הזמן יצאנו לפארק , ולפעמים נחמד גם סתם לשבת עם ילדים ממדינות שונות ,או לבקש להשתחרר מוקדם יותר וללכת לשופינגSmileys
הרבה פעמים הפעילויות גם הכילו מוזיאונים , או אפילו שיט בנהר , מה שהיה נחמד.


חוץ מבסופי שבוע שהיה לנו טיול ללונדון וללונה פארק בדרך כלל ככה היה ניראה שיגרת היום שלנו :
7:50 - ארוחת בוקר
9:00-שיעור או פעילות
12:00-ארוחת צהריים
13:30-פעילות או שיעור - תלוי מה היה לך בבוקר , אם בבוקר היה שיעור אז עכשיו יהיה פעילות וההפף.
16:30-זמן חופשי
18:30-ארוחת ערב
19:30-פעילות ערב , כמו מסיבה \ ערב כישרונות וכו′ , ומי שרוצה יכול גם סתם להסתובב בקמפוס , הרבה פעמים היינו עושים קרבות מים עם ילדים מכל העולם מה שהיה ממש משחרר D;
22:00- room check 

אתה מרגיש שאין לך זמן לכלום , אבל שמגיעים לארץ קולטים כמה זה חסר .

ביום השלישי , קמנו להתחלת השיגרה , התחלנו עם ארוחת בוקר ולאחר מכן כל אחד הלך בהתאם ללוז שלו , אני התחלתי עם לימודים , וזה היה השיעור הראשון שלי .
למזלי כל הכיתה שלי הייתה חדשה , ולא הצטרפתי לכיתה שכבר לומדת שבוע , ככה שרוב השיעורים הראשונים התעסקו בהיכרות אחד של השני , מה שעבר ממש מהר ואפילו כיף .
השיעורים ממש שונים מהלימודים בבית הספר , מספר התלמידים ממש קטן , יושבים בדרך כלל בצורת ח′ , ואין שולחנות , והרבה פעמים השיעורים מתנהלים בחוץ , בכנסיה או במקומות אחרים מחוץ לכיתה .
אבל שוב , זה תלוי בעיקר במורה או בילדים .

בשעה אחת וחצי אני יצאתי לפעילויות , והמדריכה לקחה אותי ואת הקבוצת פעילויות שלי לגנים הבוטניים , מה שהיה מקום מדהים !
אם יש בעיה עם הקבוצת לימוד או הפעילויות אין לכם מה לדאוג , אני בהתחלה לא הייתי מרוצה מהקבוצת פעילויות שלי , אז עברתי לקבוצה אחרת , הם לא עושים בעיות והם מבינים כל מצב , אז אם אתם באים עם חבר או חברה , אין לכם מה לפחד שתהיו לבד , למרות שזה הזדמנות מעולה להכיר אנשים חדשים , אני אישית באתי עם חברה , ולא הייתי איתה לא בקבוצת לימוד ולא בפעילויות , אבל היינו יחד בחדר , והכרנו אנשים חדשים ומדהימים . חוץ מזה שהכיתה והקבוצת פעילויות היא הזדמנות מעולה גם להתחבר לילדים ממדינות אחרות , ההיכרות שלי עם ילדים ממדינות אחרות התחילה בעיקר מזה שהייתי איתם או עם חברים שלהם בקבוצת פעילויות , ככה שגם אם אתם לא מרוצים , אל תשללו ישר , תנו לעצמכם הזדמנות .

אין הרבה ילדים ממדינות אחרות שבאים להתחבר , וזה יצר אצלי ממש אנטי כלפיהם , והטעות שלי הייתה זה שקיבלתי אומץ להתחיל שיחות ולהתחבר הרבה יותר רק שלושה ימים לפני שעזבנו , והצטערתי על זה מאד, אז אל תפחדו .

בערב של היום השלישי נסענו ללונדון להצגה מדהימה - lion king .
ההצגה הייתה כמעט שלוש וחצי שעות ,ובאנו ממש עייפים ככה שחלק אפילו נירדמו באמצע , אבל אל תוותרו לעצמכם , המקום מדהים , ולא תזכו לראות דברים כאלה , בטח שלא בישראל Smileys


חזרנו לקמפוס בסיבות 00:30 , וישר נישפכנו על המיטה כדי לקום לעוד יום חדש ברביעי .
היום הרביעי היה היום הראשון שבו יכלנו להסתובב חופשי בעיר , בלי המדריכות , אבל אם אתם שואלים אותי , אם אתם עדיין לא מרגישים בטוחים , אל תפחדו לשאול ,כי כמה שקיימברידג′ קטנה , אפשר לאבד בה בקלות.
מה שכן גם ביום הרביעי ניפתחה הכספת ויכלנו להוציא כסף , מי שלא מרגיש בטוח בכסף שלו יכל לשים בעזרת המדריכות מישראל חלק מהכסף בכספת , שניפתחה כל כמה ימים - מומלץ ! D:
קיימברידג′ מלאה בחנויות ממש יפות כמו - טופ שופ , H&M , הוליסטר , פריימארק , זרה , ואנס , ניו לוק(רשת בריטית זולה ) , ואפילו יש כמה קניונים שממש קרובים לקמפוס Smileys

אחרי הרבה שופינג , הלכנו לארוחת הערב שגם בה הבנו שהבריטים לא בדיוק בקטע של בישולים , ושחזרנו היה ערב פוקר מגניב , או שחלקנו העדפנו לשבת בחוץ או להסתובב בקמפוס D:

ביום החמישי התתלנו את היום כרגיל , אחרי שכבר הכרנו קצת את קיימברידג′ יותר , נהנו להסתובב בחוץ ובערב חיכתה לנו "מסיבה" שבה כבר הרגשנו הרבה יותר פתוחים וותיקים (;

יום שישי היה יום ממש מרגש,וכבר התחלנו להרגיש את השבוע שניגמר ,אני אישית יצאתי עם כמה ילדים מישראל ועוד ילד אחד מבלגיה בשם מרצ′לו לחפש את המטמון בכל קיימברידג′ , ראינו מקומות ממש יפים והיינו צריכים להתמצא לבד בעיר , מה שממש העלה לי את הביטחון עם האנגלית, שחזרנו קיבלנו טופי בתור פרס , טופי !
טוב אבל זה היה שווה את החוויה של לראות את קיימברידג′ ולהכיר אותה יותר D;

שחזרנו היה לנו קבל"ש שהמדריכות מישראל הכינו לנו,היה מאד מרגש , וכל אחד סיכם בכמה מילים את השבוע הקצר , לאט לאט כבר התחלנו להרגיש שניגמר שבוע , ונישאר לנו רק עוד אחד שכדאי שננצל כמה שיותר .

ביום האחרון לא היה לנו room check , רום צק זה בעצם בדיקה שאנחנו בחדרים אחרי עשר , היו עוברים אנשים מהקמפוס אחרי השעה עשר ומוודאים שאנחנו בחדרים , ביום האחרון הרשו לנו להסתובב בין החדרים ובמסדרונות , אני אישית את הלילה האחרון העברתי עם ילדים מחול .. מה שהיה לי ממש קשה להיפרד מהם אחר כך מהמחשבה שאני לא אראה יותר את האנשים האלה שכל כך התחברתי אליהם יותר בחיים , אבל זה היה שווה את כל החוויה הזאת .

כל ארוחת צהריים ילכנו לקחת בקבוק מים אחד, רק שכמו שיראלים העדפנו לקחת חמישה , זה היה ממש מצחיק כי ברגע שתפסו אותנו החליטו לשים שומר על הבקבוקים , וביום האחרון בלילה לקחנו את כל הבקבוקים שאספנו והעמדנו אותם מול החדר אוכל , כדי שיראו שעם הישראלים לא מתעסקים (;
תוכלו לראות בתמונות חלק מההכנה Smileys

ברבע לחמש בבוקר כבר היינו למטה וחיכינו לשקיות של הארוחת בוקר ,
ברגע שעלינו למטוס כבר התחלנו להרגיש איך השבועיים האלה עברו מהר מדי , וכמה נתגעגע ,

זאת הייתה הפעם השביעית שלי באנגליה , ופעם שנייה בקיימברידג′ , וזאת הייתה חוויה יוצאת דופן , שאין לי ספר שאני אחזור אליה שוב .Smileys

בכל החוויה הזאת יוצא לך להכיר אנשים מהמון מדינות כמו -
שוויץ,איטליה,בלגיה,רוסיה,סין,הונג קונג,טייואן,ונצואלה,ברזיל,עזה,ערב הסעודית,ספרד,צרפת,אוקראינה,פורטוגל,גרמניה ,הולנד ועוד הרבה !
זכיתי להכיר ילדים מדהימים , תרבויות שונות , חוקים חדשים , ואפילו נימוסים !

הדבר הכי פחדתי ממנו היה לעזוב את המשפחה , אבל שאתה שם , הכל נעלם , זה פתאום ממש ניראה לך בית , וזה מדהים .

למרות הידיעה שיש אנשים שאני לא אראה יותר , אני שומרת על קשר עם המון ילדים מחול , עם זה בפייסבוק , בסקייפ , בוואטסאפ , ואפילו בפלאפון Smileys

אל תפחדו להתקרב , להתעצב , ואפילו להתאהב ,Smileys כי זה קורה , וזה מדהים ,

אז פשוט אל תחשבו פעמיים,

מקווה שיש מישהו שקרא את החפירה הזאת איכשהו ,
למרות שהתמונות אומרות הכל,
מקווה לחזור שנה הבאה ,


אוהבת ומתגעגעת לכולם , 
שחר 

Smileys

    לסיפור המלא    בחזרה לקהילת ילדים

  • שלח קישור לחבר
  • לפורום סאמר סקול וסאמר קאמפ
  • חזרה לקהילת ילדים


  • שלחו מייל לחברים ואתם בהגרלה