אם שואלים אותי מה עשיתי בחופש הגדול הדבר הראשון שאני עונה זה "הייתי בסאמר סקול" וישר מתחילה לחפור כמה היה לי מושלם, אחרי השבועיים האלה אני יכולה להגיד שאלו היו ללא ספק השבועיים הכי יפים בחיים שלי, וזאת החוויה הכי מדהימה שעברתי עד היום.
הקבוצה הזאת ממש הייתה בשבילי משפחה, 40 אחים ושתי אמהות.
כבר בטיסה התחברתי לרוב הילדים וגיליתי שזכיתי לקבוצה מדהימה, לא יכלתי להפסיק לחייך מרוב התרגשות. הגענו לשם, מתלהבים מהמבטא הבריטי, מהקור והנימוס של האנשים.
בימים הראשונים היה קצת קשה להתרגל בגלל האוכל והעייפות, ורוב האנשים עדיין לא הגיעו אז אין מה לעשות, אבל אחרי שלושה ימים בערך מבינים באיזה מקום מושלם אתה ושאתה בחיים לא רוצה ללכת משם. אני בטוחה שכולם כבר אמרו את זה אבל אני מרגישה צורך לציין גם שהאוכל היה מזעזע! אבל מסתדרים, אוכלים בחוץ ובקיצור לא נשארים רעבים.
היה מבחן רמות, וכל אחד היה בכיתה לפחות עם ישראלי אחד, הקבוצות של הכיתות ושל האקטיביטי לא היו עם אותם ילדים וככה יכלנו להכיר יותר אנשים בכללי ממש קל להתחבר שם כי כולם באים במצברוח טוב וכייפי. באקטיביטי היה לי את המדריך הכי מושלם בעולםםםםםםםםםםםםם- קראו לו ג′יימס והנה משהו שהוא כתב לי אחרי שחזרנו : "we all miss you aswell your group was the best "
היו ילדים מרוסיה, ערב הסעודית, פולין, פורטוגל, מקסיקו, סלובניה, בלגיה, צרפת, איטליה, קזחסטן, שוויץ ועוד. היו לנו מסיבות בערב, ובפעילויות מיוחדות לישראלים כמו ערב באולינג, ערב פיצה ומחזמר של מלך האריות בלונדון, חוץ מזה היו לנו כמה טיולים בלונדון ובמוזיאון השעווה. היו לנו גם כמה ימים שיכלנו להסתובב חופשי בקיימברידג′ וזה היה חלוםםםםםםם
אני לא יכולה לתאר אפילו כמה נהנתי וכמה אני מתגעגעת לשם, אין יום שאני לא רוצה לפתוח את העיינים ולקום שוב בחדר הזה, עם השותפה שלי לראות את הנוף של הקמפוס מהחלון, ללכת לכיתה ולהיות באקטיביטי, אני אפילו מתגעגעת לארוחות הדוחות !
לא תארתי לעצמי שאני כלכך אקשר למקום הזה ושאני כלכך אתגעגע.
היום האחרון היה כלכך קשה בחיים שלי לא בכיתי כל כך הרבה ונשבעתי לעצמי שאני חוזרת לסאמר סקול וגם לקיימברידג′. 
